עירית באר-שבע נ' עטון

החלטה

הנאשם הוזמן כדין, במעמד דיון ההקראה ובפניו, ולא התייצב. מדובר אף בעו"ד שחזקה עליו שיודע משמעות אי התייצבותו.

בנוסף, הוזהר הנאשם שאם לא יתייצב להמשך משפטו יהא רשאי בית המשפט לדונו שלא בפניו.

לפיכך, ובהתאם להוראת סעיף 130 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982, ומשלא מצאתי כל עיוות דין בשפיטת הנאשם שלא בפניו, אני קובע כי המשך הדיון יתקיים אף בהעדר הנאשם.

ניתנה והודעה היום ד' שבט תשע"א, 09/01/2011 במעמד הנוכחים.

איתי ברסלר-גונן, שופט

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה לפי סעיף 6(ג)(1), לחוק העזר לבאר שבע (העמדת רכב וחנייתו), התשנ"א – 1991, בכך שהעמיד רכבו באופן שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה, והכל כמתואר בכתב האישום.

בישיבת המענה הודה הנאשם, עו"ד במקצועו, שהעמיד רכבו במקום המתואר בכתב האישום, אולם טען שעשה זאת כדי להוציא את אחיו הנכה וזאת למשך 5 שניות. הוא כפר בכך שהעמיד את הרכב אך הודה שעצר בצד הדרך.

הדיון נקבע להיום לצורך שמיעת הוכחות, והנאשם לא התייצב לדיון שנקבע, למרות שהוזמן כדין. לפיכך, הביאה המאשימה ראיותיה, במעמד צד אחד.

מטעם המאשימה נשמעה עדות הפקחית רושמת הדו"ח, אשר העידה כי במועד האירוע זיהתה את רכבו של הנאשם עומד בנתיב נסיעה ובאופן שחוסם לא רק נתיב נסיעה, אלא גם כניסה לחניה וכי מדובר בהפרעה לתנועה ועל כן נרשם הדו"ח.

הוצגה גם התמונה אשר במועד המענה גם הוצגה בפני הנאשם ומהתמונה עולה בבירור כי הנאשם העמיד רכבו בנתיב נסיעה, באופן שחסם כניסה לחניה ואף את נתיב הנסיעה עצמו, כאשר חלק מהשטח שבצד הרכב, אף מסומן בתמרור ד-15 (אבני שפה צבועות אדום – לבן).

גרסת ההגנה של הנאשם לא הוכחה, שכן הנאשם נמנע מלהביא עדים ואף להתייצב לדיון.

בנסיבות אלו, יש לקבוע כי המאשימה הרימה את הנטל המוטל עליה, להוכיח, מכל לכל ספק סביר, את העובדות המתוארות בכתב האישום. משאלו מקימות את העבירה המיוחסת לנאשם, אני מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו כמתואר בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ד' שבט תשע"א, 09/01/2011 בהעדר הנאשם.

איתי ברסלר-גונן, שופט

גזר דין

השעה כעת 11:30 ועדיין אין התייצבות מטעם הנאשם.

הנאשם הוזמן לשמיעת ראיות בעניינו ולא התייצב כאמור. בהחלטתי דלעיל, נקבע כי הראיות מטעם המאשימה ישמעו בהעדר הנאשם. לאחר ששמעתי הראיות מטעם המאשימה, הורשע הנאשם בביצוע עבירה לפי סעיף 6(ג)(1) לחוק העזר לבאר שבע (העמדת רכב וחנייתו) התשנ"א – 1991, בכך שהעמיד רכבו באופן שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה, והכל כמתואר בכתב האישום.

מדובר בעבירה מסוג של ברירת משפט כאשר הקנס הנקוב בצידה היה 220 ₪. ואולם, משביקש הנאשם לעשות שימוש בברירה, שוב אין הקנס המקורי רלוונטי עוד והקנס המקסימלי הוא זה הקבוע בסעיף 254 לפקודת העיריות [נוסח חדש], והוא כיום 3,600 ₪.

הנאשם לא ביצע "שפיטה עצמית" אלא ביקש להישפט ולא התייצב לדיון. בנסיבות אלו הוא הטריח את המערכת ויש להביא זאת בחשבון לחובתו. בוודאי שאין להעמידו במקום בו עמד במועד רישום הדו"ח, שאז יכול היה לשלם את הקנס המקורי.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ המאשימה לעונש, ובהתחשב בנסיבות העבירה ובאמור ע"י ב"כ המאשימה, אני דן את הנאשם לתשלום קנס כספי בסך של 660 ₪.