עירית אשדוד נ' הקורנס מפעלי עופרת בע מ ואח'

גזר-דין

בבואי לגזור את דינה של הנאשמת נתתי דעתי לשיקולים לחומרא ולשיקולים לקולא . בעשותי כן מצאתי מחד, כי בכל הנוגע לעבירות שעברה הנאשמת שעניינן ביצוע עבודות בניה הטעונות היתר, מאת הועדה המקומית לתכנון ולבניה אשדוד, ללא היתר על-ידי בניית סככה מקונסטרוקצית מתכת בשטח רחב היקף של כ 1396 מ"ר, וכן בכל הנוגע לעבירה שעניינה אי קיום צו הפסקה עבודה מנהלי, הרי שכפי שטענה בפני ב"כ המאשימה, המדובר בעבירות ששומה על בית המשפט לשרשן ולהרתיע את העוברים עליהן. כאשר על בית המשפט מוטל נטל לשגר מסר חד משמעי לציבור לפיו, מי שעובר על חוקי הבנייה והמתעלם מצווים מנהליים ייענש בחומרה.

יחד עם זאת, לא אוכל להתעלם מנסיבות ביצוע העבירה על-ידי הנאשמת, כפי שנפרשו בפני בהרחבה ע"י בא-כוחה. בין היתר צוין בפני כי בניית סככת המתכת נשואת האישום הייתה בגדר הכרח שכן, הובהר לנאשמת על-ידי המשרד לאיכות הסביבה כי היא עלולה לאבד את רישיון העסק שלה במידה ולא תקימה. יחד עם זאת, ההליכים לקבלת ההיתר ארכו למעלה מחמש שנים, כאשר התמשכות ההליכים לא נגרמה כתוצאה ממעשיה/ מחדליה של הנאשמת אלא, מהתמשכות הליך האישור, כך שנוצר פער בין טבעה הדחוף של דרישת המשרד לאיכות הסביבה, לבין דרישת החוק להיתר בנייה . בנוסף, במידה והנאשמת הייתה מפסיקה את בניית הסככה כדרישת הצו המנהלי הרי, שהייתה עלולה להיווצר סכנת זיהום למי התהום ולכן, אי קיום הצו היה בגדר כורח.

לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים וביניהם חומרת העבירות בהן הורשעה הנאשמת, הסדר הטיעון הדיוני אליו הגיעו הצדדים, הודיית הנאשמת באמצעות בא כוחה, החיסכון בזמן השיפוטי, נסיבות ביצוע העבירות, ובעיקר העמדתה של הנאשמת במצב פרדוקסאלי לפיו, בהיותה חצויה בין שתי דרישות של רשויות שונות נאלצה לבחור בדרישות המיידיות יותר של המשרד לאיכות הסביבה, וכן נוכח העובדה שהתמשכות ההליכים לקבלת ההיתר ארכו כחמש שנים כאשר בסופו של דבר הוצאו היתרי הבניה הדרושים, מצאתי לנכון לדון את הנאשמת לעונשים הבאים:

קנס בסך 25,000 ₪.

הקנס ישולם ב 10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, כשהראשון שבהם בתוך 30 יום מהיום.

אם לא ישולם הקנס, או אחד משיעוריו במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.

חתימה על התחייבות במזכירות בית המשפט תוך 7 יום בסך של 25,000₪, שלא לעבור עבירה מהעבירות נשוא כתב האישום למשך שנתיים.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לצדדים.

זכות ערעור תוך 45 יום מיום קבלת גזר הדין לביהמ"ש המחוזי.

ניתן בהעדר הצדדים.

ניתנה היום, ב' אייר תש"ע, 16 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.