עיריית רעננה נ' פלג

החלטה

הצדדים חלוקים בשאלה אם ראוי להורות על ביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקש ביום 31.3.2005 ועל מחיקת התביעה על הסף.

התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבע בגין חובות ארנונה שצבר כמחזיק דירה בעיר רעננה.

בהיעדר התייצבותו לדיון ובהיעדר כתב הגנה, ניתן כנגד המבקש פסק דין, בו חויב לשלם לתובעת סכום של 5,256 ₪ בצירוף הצמדה, ריבית והוצאות (להלן: "פסק הדין").

כעת, בחלוף כתשע שנים ממועד מתן פסק הדין, הוגשה הבקשה דנא.

המבקש טוען כי הסיבה לשיהוי הרב בהגשת הבקשה נעוצה בסברתו שהתובעת ביטלה את פסק הדין ואת הליכי ההוצאה לפועל כנגדו, בעקבות פניותיו אליה החל משנת 2005. במסגרת פניות אלו, טוען המבקש כי הסביר למשיבה על המצאו בהליכי פשיטת רגל וכי כל תביעת חוב כלפיו צריך שתוגש לנאמן ובאישור בית המשפט המוסמך.

המבקש צירף לבקשתו צו כינוס נכסים מבית המשפט המחוזי בתל אביב בפש"ר 2234/03 מיום 23.12.2003 המצווה על כינוס נכסיו, על מינוי הכונס הרשמי לשם כך ועיכוב הליכים שננקטו כנגדו. עוד צורפה פסיקתה מיום 26.4.2010 הקובעת ביטולם של הליכי פשיטת הרגל כנגד המבקש מאחר ועמד בפרעון חובו וסגירתם של תיקי ההוצאה לפועל שמקור חובם טרם מתן צו הכינוס.

לעניין אי התייצבותו לדיון, טען המבקש כי כתב התביעה לא הומצא לו כדין ולא אושרה קבלתו באישור מסירה.

לגופה של תביעה טען הנתבע כי מעולם לא גר בנכס מושא חוב הארנונה. בתימוכין בבקשה צירף המבקש הסכם שכירות מחודש דצמבר 2003 ועד נובמבר 2004. בנוסף, צורף מכתב מאוקטובר 2004 ששלח לו משכיר הנכס, בו נטען כלפיו כי החל מיולי 2004 הפר את הסכם השכירות והפסיק את השימוש בנכס וכי הוא חב דמי שכירות וחובות אחרים, בכללם 4,507 ₪ חוב ארנונה.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, לנתבע בוצעה המצאה כדין, לפי כתובתו הרשומה במשרד הפנים כרישומה לשנת 2004.

עוד נטען כי הנתבע לא נכח בכתובתו הרשומה שלוש פעמים במהלך חודש פברואר 2005 ולפיכך הודבקו כתבי בי - הדין על דלת ביתו כדין. המשיבה מוסיפה כי חוב הארנונה נוצר ביום 29.12.2003 לאחר מועד מתן צו הכינוס מיום 20.12.2003 ולפיכך הוא בר תביעה.

מודגש כי די בהיעדר הנמקה אשר לשיהוי הרב שבהגשת הבקשה, כדי להב לדחייתה.

את הבקשה קבעתי לדיון לפניי ביום 10.3.2014. התבקשתי שלא להידרש לדיון כפי שנקבע משלטענת המבקש, די בנימוקים ששטח בבקשתו כדי לקבלה, בהפניה חוזרת להעדר החזקתו בנכס, לחובת המשיבה לקבל את אישור הנאמן בטרם הגשת תביעתה כנגדו ולהפטרתו מהחוב הנטען כלפיו.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וממכלול נסיבות העניין – נחה דעתי כי בנוסחה זה יש לדחות את הבקשה.

המבקש מפנה לעילת הגנה ראויה לדיון, אך טרם עלה בידו להשיג את נקודת המוצא המתבקשת בדמות עקרון סופיות הדיון. במיוחד כך לאור חלוף זמן כה רב מאז מתן פסק הדין ועד להגשת הבקשה.

אמנם, לבית המשפט נתונה סמכות טבועה לבטל פסק דין חלוט כאשר קיימות נסיבות, בהן שיקולי צדק עדיפים על פני שיקולים דיוניים של מעשה בית דין (ר' ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד 213 (1999); נ' זלצמן מעשה-בית-דין בהליך אזרחי 610-598 (1991); ע"א 4682/92 עזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ, פ"ד נ"ז(3) 366 (2003).

אולם, גם אם אבקש לילך כברת דרך לקראת המבקש לשם בחינת טענותיו המהותיות, שלמצער יכול וראוי לבחון היקף תחולתו של צו עיכוב ההליכים כפי שניתן - טרם בשלה העת לכך נוכח התייחסותו המרוככת ביתר לכללי הפרוצדורה. לבקשה לא צורפה בקשה להארכת מועד הנתמכת בתצהיר ואין בה כל הסבר אשר לשיהוי הרב ממועד פסק הדין עד למועד הגשת הבקשה, ממנה עולה כי החל משנת 2005 פסק הדין שניתן בעניינו של המבקש היה בידיעתו (ר' ס' 8 לבקשה).

טרם העמקת בחינת יכולתו של המבקש לעמוד במשוכת סיכויי ההגנה, עליו להבהיר מדוע חדל בשיהוי ניכר בהתנהלותו על פני השנים ולספק הסבר ביתר אשר להמצאה שבוצעה בדרך הדבקה בכתובתו הרשומה כנטען.

אשוב ואשקול הבקשה ככל שיוגשו נתונים נוספים אלו עד יומיים טרם הדיון הקבוע. בהעדרם, תידחה הבקשה ויבוטל הדיון הקבוע. לאורם, אשקול אפשרות למתן החלטה ללא צורך בקיומו של הדיון.

ת.פ במועד.