עיריית ראש העין נ' עמותת בית מורשת יהדות תימן ע"ש רבי שלום שבזי בראש העין

פסק דין

התובעת הינה הבעלים הרשום של חלקה 214 בגוש 4272 ברח' שבזי 41 ראש העין.

על חלקה זו מצוי בין היתר, מבנה בריטי ישן, ששטחו כ- 950 מ"ר. (להלן:"הנכס").

בשנת 2000 קיבלה מועצת עיריית ראש העין החלטה להקצות לנתבעת את המבנה, לטובת הקמת בית מורשת יהדות תימן.

בהתאם לסעיף 188 (א) לפקודת העיריות (נוסח חדש) :

"עירייה לא תהא רשאית למכור מקרקעין, להחליפם או למשכנם אלא על פי החלטת המועצה ברוב חבריה ובאישור השר או מי שהוא הסמיך לכך".

החלטת ההקצאה לא הועברה לאישור שר הפנים .

בינתיים, התובעת המשיכה להתייחס למבנה כפרוייקט עירוני ומימנה עלויות שיפוץ, תחזוקה ושכר עובדים.

הנתבעת עשתה שימוש בחלק מהמבנה לטובת קיום פעילות הנוגעת למורשת יהדות תימן.

בשנת 2008 פנתה הנתבעת לתובעת ובקשה להשלים את תהליך ההקצאה.

התובעת טענה כי משלא אושרה החלטת ההקצאה על ידי שר הפנים , הרי שההחלטה אינה תקפה, אולם מחמת הזהירות התנהל הליך שימוע ולאחריו התקבלה החלטת מועצת העיר בתאריך 4.5.09 לפיה בוטלה החלטת ההקצאה משנת 2000.

התובעת פנתה לנתבעת ודרשה כי תפנה את חלק המבנה המוחזק על ידה אולם הנתבעת סירבה לעשות כן ועל כן הוגשה התביעה.

הנתבעת טענה כי השינוי בעמדת התובעת חל,רק לאחר שיו"ר העמותה מר נפתלי שמחי, לא תמך בראש העיר מר משה סיני, בבחירות 2008 וכי ביטול החלטת ההקצאה בוצע באופן סלקטיבי, כאשר החלטות הקצאה ביחס לגופים אחרים אשר גם הן לא הועברו לאישור משרד הפנים, לא בוטלו.

עוד טענה הנתבעת כי אי העברת ההחלטה לאישור שר הפנים היא מחדל של התובעת וכי התובעת נוהגת בחוסר תום לב.

מראיות התביעה עלה כי הנכס הינו בבעלות התובעת (ת/7) וכן הוצהר ע"י הנתבעת בדיון שהתקיים בע"א 44617-02-10 , כי אינה טוענת לדיירות מוגנת (ת/9).

בהתאם לעדותה של עו"ד פורת יועמ"ש של התובעת, בשנת 2000 התקבלה במועצת העיר החלטה, בדבר ביצוע הקצאה של הנכס נשוא כתב התביעה לנתבעת.

עו"ד פורת הגישה למועצה חוות דעת מיום 5.4.00 (ת/1) וכן חוזה חכירה (ת/2) אשר נחתם ע"י מר יגאל יוסף בשם הנתבעת.

מר יוסף שימש במועד הרלוונטי כיו"ר הנתבעת וכן כראש העיר.

בהתאם לת/2 , סעיף 19, החוזה יכנס לתוקפו בהתמלא כל התנאים המנויים בו: