עיריית ראשון לציון נ' פלאצ'י יד דיזיין בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה לתשלום חוב ארנונה בסך של 102,563.20 ₪.

החובות הם במקור חובות של חברת פלאצ'י דיזיין בע"מ (החברה).

אין חולק, כי הנתבעת הייתה בעלת מניות בחברה ומנהלת (ראו סעיף 1 לתצהיר שהוגש בתמיכה לבר"ל וכן, תדפיס רשם החברות, נספח ב' לתצהיר התובעת).

אין חולק כי החברה הפסיקה את פעילותה (ראו למשל סעיף 7 לתצהיר הנ"ל "...החברה קרסה סופית..").

כמבואר בתצהיר גב' ברק, מנהלת יחידת אכיפה בעיריה, על נספחיו, שלא נסתר, החברה, שמופיעה בספרי העירייה כשוכרת ומחזיקה בשני אולמות ברחוב משה הלוי 11 (הנכס) חייבת לעירייה חובות ארנונה שלא שולמו, לתקופה שבין 1/7/2004 ועד 28/2/2006, אשר עומדים על סך של 102,563.2 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.

לפי תצהיר התובעת, שלא נסתר, החוב חלוט משלא הוגשו בגינו כל ערר או השגה.

התובעת טוענת לחבות אישית של הנתבע מכוח סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב), התשנ"ג - 1993 (חוק ההסדרים) וסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה.

המסגרת הנורמטיבית

ס' 8(ג) לחוק ההסדרים, שתוקן בתיקון חקיקה עקיף ע"י סעיף 79 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד - 2004, קובע:

"על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב -1972 (בסעיף זה - עסק), ולא שילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה, רשאית הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובלבד שהתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה בשינויים המחויבים;

בסעיף זה -

'חוב ארנונה סופי' - חוב לתשלום ארנונה, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי הענין (בסעיף זה - הליכי ערעור), ואם הוגשו הליכי ערעור או תובענה אחרת - לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד;

'חברה פרטית' - כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט-1999;

'בעל שליטה' - כהגדרתו בסעיף 119א לפקודת מס הכנסה".

סעיף 119א(א)(3) לפקודת מס הכנסה קובע:

"בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(2), היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא התפרק או הפסיק את פעילותו בלי ששילם את חוב המס האמור, יראו את הנכסים שהיו לחברה כאילו הועברו לבעלי השליטה בו ללא תמורה, וניתן לגבות מהם את חוב המס, אלא אם כן הוכח אחרת להנחת דעתו של פקיד השומה."

השאלה לדיון וטענות הנתבעת

אין מחלוקת כי הנתבעת היא "בעל שליטה" כהגדרתו בהוראות החוק ההסדרים וכי חובות החברה שלא שולמו ונתבעו בתביעה זו, הם חובות שגבייתם באה בגדר חוק ההסדרים. נוכח הפסקת פעילות החברה מבלי לשלם את חובות הארנונה לעירייה, קמה לכאורה חזקה שהחברה העבירה את נכסיה לנתבעת ללא תמורה (חזקת ההברחה), והנטל הוא עליה לסתור חזקה זו.

[למטרת החקיקה ולפרשנות חזקת הברחת הנכסים ראו: ראו בש"א 4597/05 פנסו נ' עיריית חולון; ת.א 385/08 עיריית חולון נ' מטל בע"מ; עת"מ 1311/07 רובינשטיין נ' עיריית רעננה; ע"א (ת"א) 2139/08 הלל נ' המועצה המקומית כפר שמריהו; ע"א (מחוזי מרכז-לוד) 14350-11-08 צ'לסי שיווק (2003) בע"מ נ' עיריית ראשון לציון; ת"ט 216063-09 עיריית רמת גן נ' שעאר].