עיריית נצרת עלית נ' לשינקר

הכרעת דין

מבוא

1.כנגד הנאשם הוגש לבית משפט זה כתב אישום, בו יוחסה לו עבירה שעניינה העמדת רכב במקום חניה מוסדר מבלי ששולמה אגרת הסדר חניה, עבירה לפי סעיף 13(א) לחוק עזר לנצרת עילית (העמדת רכב וחנייתו), תשס"ה - 2004 (להלן: "חוק העזר").

2.על פי הנטען בכתב האישום, ביום 31.7.09, בשעה 9:45 ברחוב חרוד בנצרת עילית, העמיד הנאשם רכב מסוג סיטרואן מ.ר. 6940462 (להלן: "הרכב") וזאת, מבלי ששולמה אגרת הסדר חניה כנדרש, על פי חוק העזר.

3.בישיבת ההקראה אשר התקיימה ביום 27.6.10 השיב הנאשם למיוחס לו בכתב האישום וטען בהקשר זה, כי המקום הנטען נצבע פעמיים בצבע כחול לבן, כאשר פעם אחת נצבע בצבע כחול לבן ואחר כך נצבע בשחור, ולאחר מכן שוב בכחול לבן. כך ציין הנאשם, כי כאשר החנה את רכבו, הצבע היה כחול לבן. עוד ציין, כי בסביבת המקום בו החנה את רכבו, היו רק שתי מכונות המיועדות להנפקת כרטיסי חניה. בנסיבות אלו טען הנאשם, כי כאשר הגיע למקום הבחין, כי המקום צבוע בצבעים כחול לבן. הנאשם טען, כי הוא הלך לדואר. בנסיבות אלו טען הנאשם, כי היה על המאשימה להסדיר מקום לתשלום, כך שהמבקש לשלם לא יצטרך ללכת מרחק רב של קילומטר מרכבו, כדי לקנות כרטיס חניה.

4.הוסיף וטען הנאשם, כי הוא תושב העיר נצרת עילית משנת 1971. הנאשם טען, כי המאשימה החלה לבצע עבודות של הסדר חניה ולא סיימה אותן. עוד טען, כי לאחר שפנה למאשימה בהתייחס לדו"ח דנן, הרי שהמכונה השנייה שהייתה בסביבת מקום החניה הוזזה. הנאשם הוסיף וטען, כי הוא מבין שהוא עבר עבירה, אולם שב והפנה לנסיבות ביצוע העבירה. בנסיבות אלו טען, כי לא הייתה הצדקה לרשום לחובתו את דו"ח החניה נשוא כתב האישום. כך הדגיש, כי בזמן בו החנה את רכבו בכחול לבן, מבלי שהציג כרטיס חניה, חיפש את המכונות הרלוונטיות להנפקת כרטיסי חניה (ראה בעניין זה עמוד 1 לפרוטוקול הדיון מיום 27.6.10, שורות 11-20).

5.בנסיבות אלו ולאחר שנשמעה עמדת הנאשם, ניתנה על ידי החלטה ולפיה, בהעדר מחלוקת עובדתית בין הצדדים, הרי שניתן צו ולפיו הצדדים יגישו סיכומיהם בכתב, בהתייחס לטענותיהם כמפורט לעיל. סיכומי הצדדים בכתב מונחים בפני.

טיעוני המאשימה

6.במסגרת טיעוניה מדגישה המאשימה, כי בישיבת ההקראה מיום 27.6.10 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום, אך עם זאת טען, כי אי-הימצאות מדחן חניה בקרבת מקום היא שהובילה אותו לביצוע העבירה. לדידו, די בטענות אלו לבדן כדי לפטור אותו מאחריות פלילית בגין ביצוע העבירה כאמור.

7.הוסיפה וטענה המאשימה, כי בהתאם לתמרור המוצב ברחוב, ברי הוא, כי מדובר באיזור חניה מוסדר, בהתאם להוראות סעיף 3(א) לחוק העזר, וכי אין בטענתו של הנאשם, כי מדחן החניה היה מרוחק ממקום החניה (גם אם טענה זו נכונה), או בכך שהיו רק שני מדחנים באיזור, משום עילה לפטור את הנאשם מאחריות בגין ביצוע העבירה ובהתאם לכך אף לא מהענישה הקבועה בצידה.

8.הוסיפה וטענה המאשימה, כי סמכותה לחוקק חוק עזר המסדיר העמדת רכב בתחומה המוניציפאלי קבועה בסעיף 77 לפקודת התעבורה (נוסח חדש). מכוח הוראה זו, חוקק ואושר חוק העזר. עוד טענה המאשימה, כי בהתאם להוראות סעיף 2(א) לחוק העזר, רשאי ראש העירייה לאסור, להגביל ולהסדיר העמדת רכב או סוג מסוים של רכב בתחום העירייה כולה. כן טענה, כי סעיף 3(א) לחוק העזר מקנה לראש העירייה סמכות להסדיר את החניה על ידי סדרן או פקח או באמצעות כרטיסי חניה, או מכשירים אלקטרוניים או אחרים.

9.כן טענה המאשימה, כי בפקודת התעבורה הוגדרה "עבירת תעבורה" כ"עבירה על פי פקודה זו ועל התקנות, לרבות חוקי העזר שהותקנו לפיה". כך טוענת המאשימה, כי בהתאם לפסיקה הרלוונטית, הרי שעבירות תעבורה ובכלל זה עבירות חניה, הן בדרך כלל עבירות של אחריות קפידה. המאשימה הוסיפה וטענה באשר לרציונל העומד בבסיס סיווג עבירות מסוימות כעבירות של אחריות קפידה, כפי שנקבע בפסיקה. לאור האמור לעיל ולאור העולה מהפסיקה הרלוונטית, אשר צוטטה על ידי המאשימה בסיכומיה, סבורה המאשימה כי לו נקט הנאשם באמצעי זהירות גבוהים, כנדרש על פי דין, יכול היה להימנע מביצוע העבירה. משלא עשה כן, אין לפטור אותו מאחריות פלילית בגין ביצוע העבירה.

10.הוסיפה וטענה המאשימה, כי גם אם היה מוכיח הנאשם את טענתו לעניין מיקומו של מדחן החניה, אין בכך כדי להועיל לו, זאת בשל הוראות סעיף 1 לחוק העזר. גם בהקשר זה הפנתה המאשימה לפסיקה רלוונטית. בנסיבות העניין טוענת המאשימה, כי היא עמדה בנטל להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר וכי אין בגרסת הנאשם בכדי להעלות ספק, ולו סביר, בגרסת המאשימה ו/או בכדי לפטור אותו מהאחריות הפלילית לביצוע העבירה.

11.בנסיבות אלו, עותרת המאשימה להרשעת הנאשם בדין.

טיעוני הנאשם

12.בפתח סיכומיו מבקש הנאשם להסב תשומת לב לכך שבדוח הרלוונטי מוזכר הרכב בו, על פי הנטען, בוצעה העבירה, כרכב מסוג סיטרואן מ.ר. 6940462, שעה שהרכב שבבעלותו מאז שנת 1997 הוא רכב מסוג הונדה סיוויק מ.ר. 2765717. יחד עם זאת, בוחר הנאשם להתייחס לדו"ח הרלוונטי כאל מסמך המתאר את המקרה בו הנאשם היה מעורב.

13.הנאשם הוסיף וציין, כי במועד הרלוונטי הוא פנה לצומת הקרובה, המצויה כ-50 מטרים ממקום החניה. הנאשם הביט סביבו, לא הבחין בשום סימן למקום אשר ניתן לשלם בו עבור תו חניה. כך ציין הנאשם, כי לא עלה בדעתו, כי בדוכן למכירת כרטיסי לוטו הנמצא בסמוך, ניתן לרכוש כרטיסי חניה. עוד ציין הנאשם, כי בעבר לא פגש באפשרות של תשלום בגין חניה בבתי עסק. תמיד השתמש במכונות. במקרה דנן מציין הנאשם, כי לו היה שילוט מאיר עיניים וגדול יותר בדבר הפניה למכונה בה אפשר לרכוש כרטיסי חניה, היה הדבר מסייע לו והוא היה רוכש כרטיס חניה בהתאם. עוד הוסיף וציין הנאשם, כי כנראה שגם בעל רכב הסיטרואן המוזכר בדו"ח לא ידעו על אופציית תשלום כזו.

14.הוסיף וטען הנאשם, כי בסופו של דבר הציבה המאשימה מכונה לרכישת כרטיסי חניה בצומת הנמצאת בסמוך, כך שניתן לראות אותה בכניסה לרחוב ובכניסה או ביציאה מהחניה.

15.הנאשם הוסיף והתייחס לפסיקה אשר הובאה על ידי המאשימה בסיכומיה וטען לעריכת הבחנה בין התנאים השוררים בתחומה המוניציפאלי של עיריית נצרת עילית לבין אלו של עיריית קרית מוצקין.

16.הנאשם הוסיף וטען, כי ניסיונה של המאשימה לחסוך בכסף, שעה שבחרה לרכוש מדחנים בכמות קטנה, אינה אחראית.