פסק דין
העניין שבפני, התנגדות הנתבעת לבקשה לביצוע שטר אשר הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה.
ההתנגדות נדונה בפני ביום 6.11.2013, כאשר במסגרת אותו דיון וית הצדדים על חקירת המצהירים, ביקשו ארכה של 45 ימים לניהול מו"מ, והסכימו כי ככל שלא תהא הסכמה, תינתן החלטה על בסיס כתבי הטענות.
התקופה כאמור חלפה מבלי שנמסרה כל הודעה על הסכם פשרה, ואולם הצדדים פנו ביום 23.12.2013 בבקשה להארכת המועד למסירת הודעה על הסכם פשרה, ובהתאם ניתנה ארכה עד 10.1.2014. משלא נמסרה כל הודעה, ניתנה לצדדים ארכה נוספת בת 10 ימים, על פי החלטתי מיום 15.1.2014 - ואולם גם תקופה זאת חלפה ללא הודעה כלל.
בהתאם לאמור ולהסכמה הדיונית, לא נותר מנוס אלא לדון בטענות הצדדים לגופן.
ההמחאות אשר הוגשו לביצוע הינן שש המחאות ע"ס 15,000 ₪ כל אחת, מועדי פירעונן 25.1.2012 – 25.7.2012 (ומדי 25 לכל חודש). ההמחאות עשויות בידי הנתבעת, לפקודת התובעת, עליהן מתנוססת חתימה אולם ללא חותמת החברה.
הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השטרות, וטענה כי מדובר בשטרות מזויפים, שכן מתנוססת עליהם חותמת החברה אולם לא מתנוססת עליהם חתימה כלל, ולפיכך לכאורה נטען כי מדובר בזיוף של מאן דהוא אשר עשה שימוש אסור בחותמת החברה. מוסיפה הנתבעת ומציינת כי על פי מסמכי ההתאגדות מטעמה, רק חתימת בעל המניות בצירוף חותמת החברה תחייב את הנתבעת, ולכן טוענת היא כי לא ניתן לחייבה על פי השטרות.
התובעת השיבה להתנגדות, וציינה כי השטרות חתומים בידי מורשה החתימה מטעם הנתבעת, אולם לא מתנוססת עליהם חותמת החברה, וכך נתקבלו אצלה במסגרת הסדר הנוגע לחיובי ארנונה החל על הנתבעת; משמע, הנתבעת העבירה המחאות לכיסוי חובה שלה, אולם בין בשוגג ובין במתכוון, לא הוטבעה חותמת החברה; מוסיפה ומציינת הנתבעת, כי חרף האמור בהתנגדות, מרבית ההמחאות לא בוטלו, אלא הוחזרו מסיבת "א.כ.מ.".
את בקשת המבקש ליתן לו רשות להתגונן יש לבחון לאור ההלכות שנקבעו לעניין הליכי סדר דין מקוצר. על פי הלכות אלו, מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524; ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (מאגר נבו)). לאור האמור, נפסק כי גם מי שהגנתו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה כנגדו הינם קטנים, יקבל רשות להתגונן. לעומת זאת, מי שהגנתו הינה "הגנת בדים" תדחה בקשתו (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)).
כמו כן נפסק, כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן, מבלי לבדוק כיצד יצליח להוכיח הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת, מבקש הרשות להגן נדרש להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון נג(1) 390, 400).
מן הבחינה העובדתית, לא ניתן לכנות את הגנת הנתבעת, אלא כהגנת בדים. הגנת הנתבעת הינה כי ההמחאה הינה חסרת חתימה, ואולם עובדתית הדבר אינו נכון; מנהל הנתבעת אינו טוען כי חתימתו זויפה, אלא כי חתימתו חסרה, וטענת הגנה זאת נדחית מאליה. לא רק זאת, אלא שמנהל הנתבעת טוען כי לפי מסמכי ההתאגדות רק חתימתו בצירוף חותמת החברה תחייב את הנתבעת, אולם נמנע מלצרף מסמך כלשהו המחזק דבר זה; אם נוסיף לכך את העובדה כי גם האמירה לגבי ביטול כל ההמחאות אינה נתמכת בכל אסמכתא (ולגבי חלק מהשטרות, האמירה אינה נכונה כעולה מחזות השטרות);
אם נוסיף על כל האמור, את היעדר ההתייחסות בהתנגדות למערכת היחסים שבין התובעת לנתבעת, קרי, העובדה כי ההמחאות מיועדות לכסות חיובי ארנונה של הנתבעת והקשר הישיר והבלתי אמצעי שבין התובעת לנתבעת, הרי שאין בטענות ההגנה יותר מאשר "הגנת בדים" כהגדרתה בפסיקת בתי המשפט.
בנסיבות העניין, ההתנגדות נדחית.
אני מורה על חידוש הליכי הוצאה לפועל בתיק 02-58646-12-8.
הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בגין הליך זה, שהיה הליך סרק, בסך 1,500 ₪.
ניתן היום, כ"ז שבט תשע"ד, 28 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.