עיריית חולון נ' עזר אלפסי

החלטה

1. לפני התנגדות לביצוע תובענה ובקשה להארכת מועד להגשת התנגדות.

2. המשיבה הגישה כנגד המבקשת תביעה בסדר דין מקוצר לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, על סך של 5,415.80 ₪ בגין חוב ארנונה, מים, ביוב ואגרת שמירה בגין נכס שהחזיקה המבקשת ברח' מעלות 11 בחולון.

3. בתיק ההוצאה לפועל בו הוגשה התובענה בלשכת ההוצאה לפועל בראשן לציון (18-12600-09-5) נרשם כי נמסרה למבקשת אזהרה ביום 5/5/10. אשר על כן, ההתנגדות היתה צריכה להיות מוגשת עד ליום 4/6/10. בפועל, המבקשת הגישה התנגדות ביום 19/8/10 עם בקשה להארכת מועד.

4. בבקשה טענה המבקשת כי מעולם לא קיבלה אזהרה בתיק ההוצאה לפועל. המבקשת טענה כי נפגעה בשתי תאונות דרכים והיתה מאושפזת בבית חולים לאחר שסבלה מזעזוע מח קשה, אך לא פרטה מועדי האשפוז ולא צרפה אסמכתאות. המבקשת ציינה כי לא קיבלה את כתב התביעה, היא אינה יודעת באיזה בית משפט הוגשה התביעה, מה מהות התובענה ועל איזה סכום מדובר, וטענה כי אינה חייבת דבר למשיבה. בתצהיר התומך בבקשה טענה המבקשת כי נודע לה על קיומו של תיק ההוצל"פ לאחר שנודע לה באופן מפתיע כי הוטל עיקול במשרד הרישוי.

5. עת הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד, גילתה דעתה כי קיבלה האזהרה ולא הגישה ההתנגדות במועד. הבקשה הראויה עת טוענים טענה מסוג זה היא בקשה לקבוע כי ההתנגדות הוגשה במועד. אלא שלא נדקדק פורתא עם המבקשת, אשר אינה מיוצגת, ונבחן הטענה לגופה. כתובתה של המבקשת כפי שמעודכנת בתיק ההוצל"פ היא ברח' המתמיד 10/5 בחולון ובכתובת זו, ככל הנראה, הומצאה האזהרה בתיק ההוצל"פ. בבקשה, המבקשת לא טענה דבר באשר לכתובת זו. בחקירתה טענה המבקשת כי הבית ברח' המתמיד 10/5 בחולון נמכר על ידי כונס נכסים וכי אינה מתגוררת בנכס ברח' המתמיד עוד טרם שכרה את הנכס ברח' המעלות נשוא התובענה. המבקשת טענה כי לאחר שפינתה את הנכס ברח' המעלות לא גרה בכתובת קבועה ולמעשה, כעת אין לה קורת גג. המבקשת טענה כי במשרד הפנים כתובתה הרשומה היא ברח' המתמיד: "ברח' המתמיד זה כתובת שאני רשומה במשרד הפנים על מנת שיראו אותי כאזרחי במדינת ישראל" (ע' 2 ש' 29-30). גם המשיבה טוענת בתגובתה כי האזהרה נמסרה בכתובת הרשומה במשרד הפנים ולא נטען כי המסירה בוצעה במקום מגוריה בפועל של המבקשת. כתב בי דין יש להמציא לנמען גופו (תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, להלן: "התקנות") או לבן משפחה הגר עימו (תקנה 481 לתקנות), אך לא למען הרשום במשרד הפנים. בנוסף, משטענה המבקשת כי לא קיבלה האזהרה, מצופה היה כי המשיבה תצרף לתגובתה את אישור המסירה ותצהיר המוסר, ככל וקיים, על מנת לבדוק טענות המבקשת. אולם, המשיבה לא צירפה המסמכים האמורים לתגובתה. לפיכך, נוטה אני לקבל טענת המבקשת ככל שנוגעת לבקשה להארכת מועד.

6. בבחינת ההתנגדות עצמה, טענות המבקשת מעוררות קושי. כאמור, טענה המבקשת בהתנגדות כי אינה חייבת דבר למשיבה. לאחר הגשת ההתנגדות, ביקשה המבקשת לצרף לתיק בית המשפט מסמך נוסף מחודש 8/09 עליו חתומות המבקשת והגב' מלכה ששוני, אשר השכירה למבקשת את הנכס ברח' המעלות. ממסמך זה עולה לכאורה כי המבקשת שכרה את הנכס בין 1/9/06 עד 1/6/09. במסמך מצהירה הגב' ששוני כי קיבלה את כל תשלומי השכירות בגין הנכס מהמבקשת וכן כי המבקשת "שילמה בקביעות ובסדירות את כל התשלומים עבור אחזקת הדירה" (ס' 3 למסמך). המבקשת טענה בחקירתה כי את כל התשלומים המפורטים באישור שצורף שילמה לגב' ששוני – בעלת הדירה – "את תשלומי הארנונה שילמתי לגב' ששוני וכן את תשלומי המים. לא שילמתי ישירות לעירייה. שילמתי לגב' ששוני והיא עשתה עם זה מה שהיא רוצה" (ע' 2 ש' 12-14).

7. בדיון טענה המבקשת כי כשעזבה את הדירה הודיעה על כך לעיריית חולון "אני הייתי במחלקת העברת זכויות. הייתי לבד שם. הם נתנו לי אישור כלשהו שאין לי חובות וזה נגמר, הכל נעלם לי כי אין לי קורת גג ואין לי איפה לשים את המסמכים. במקרה נשאר לי המסמך שצרפתי לתיק" (ע' 2 ש' 8-10). בסיכומיה טענה המבקשת כי העבירה הזכויות בדירה בנוכחות בעלת הדירה (ע' 2 ש' 23-23). טענה זו עומדת בניגוד לנטען בחקירה.

8.מהמקובץ עולה כי המבקשת נרשמה בספרי העירייה כמחזיקה בנכס בתקופות הרלוונטיות לכתב התביעה והמבקשת מאשרת כי אכן החזיקה בנכס. מכאן שקמה חובתה לשלם את דמי הארנונה בגין הנכס, זאת בהתאם לסעיף 326 לפקודת העיריות [נוסח חדש]. טענת המבקשת כי שילמה את כלל התשלומים ישירות למשכירה אינה מהווה טענת הגנה שכן עניינה ביחסים שבין השוכרת למשכירה ואינה רלוונטית ליחסים המשפטיים בין המבקשת למשיבה. אין בתשלומים הנטענים למשכירה כדי לפטור המבקשת מחובתה לשלם למשיבה התשלומים בהם מחוייבת מכח החזקתה בנכס ורישומה כמחזיקה בנכס. טענת המבקשת כי בתום תקופת השכירות התייצבה במשרדי המשיבה כדי לשנות הרישום וכי קיבלה אישור כי אין לה חובות נטענה בעלמא מבלי שצורף האישור הנטען. אולם, בשלב זה של הדיון לא ניתן להתעלם מטענת המבקשת כי במעמד שינוי הרישום נמסר לה אישור כי אין לה חובות ואישור זה לא נשמר אצלה בשל מצבה כמפורט לעיל. יתכן ומדובר בטענת הגנה דחוקה, אך עפ"י הדין גם בגין טענה מסוג זה יש ליתן רשות להתגונן (ע"א 316/64 ארגון הפועלים ע"ש בן עמי בע"מ נ' קרן קיימת לישראל, פ"ד יח(4) 356, ע"א 734/83 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' שפיר דוידוביץ, פ"ד לח(1) 613, ע"א 465/89 גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(1) 66, ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41). במאמר מוסגר יצויין כי הסתירה שנפלה בדברי המבקשת באשר לנוכחות המשכירה בעיריה בעת שינוי הרישום בעיריה אינה סתירה היורדת לשורש הטענה כי ניתן למבקשת אישור כי אין לה חובות למשיבה, מה גם שבשלב זה של הדיון, ביהמ"ש אינו נדרש לשיקולי מהימנות.

9.אשר על כן, ניתנת למבקשת רשות להתגונן מפני התביעה. נוכח מצבה הכלכלי הנטען של המבקשת לא מצאתי להתנות הרשות בתנאים (ראו אף בענין זה עניין חב' האחים אלפי בע"מ). התביעה נוכח סכומה תתברר בסדר דין מהיר. הצדדים יפעלו עפ"י תקנה 214 ב' 1 לתקנות סדר הדין האזרחי.

המשך טיפול על ידי המנ"ת.

ניתנה היום, ט' טבת תשע"א, 19 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.