בפני
כב' השופטת אינעאם דחלה-שרקאוי
הכרעת דין
פתח דבר
1.כנגד הנאשמים הוגש בתאריך 06.01.11 כתב אישום. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת על כך, שהנאשמת 1 הינה עסק של מרכול (להלן:"העסק") וכי הנאשם 2 שמש בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, כמנהל העסק.
2.עפ"י הנטען בכתב האישום, בביקורות הפיקוח העירוני של עיריית בית שאן בעסק במהלך חודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר 2010, נתגלה כי הנאשמים מניחים באורח קבוע ארגזי סחורה ועגלות בשטח הציבורי ובחניה הסמוכה לעסק, באופן המהווה מכשול ומפגע, וחוסם את המעבר להולכי רגל למועדון הקשיש, ואף באופן החוסם את החניה לרכבים.
3.בנוסף, הואשמו הנאשמים בכך, כי מניחים קרטונים, ארגזים ומשטחים ריקים באופן המלכלך, מפריע ומהווה מכשול לעוברים ושבים.
4.בגין מעשי הנאשמים, הוצאה להם התראה ביום 10/10/10 ודוחות על עבירה ביום 10/11/10 וביום 16/12/10. כמו כן שלחה ב"כ המאשימה התראה ביום 14/11/10. על אף האמור המשיכו הנאשמים להציב ארגזי סחורה כאמור.
5.הוראות החיקוק לפיהם מואשמים הנאשמים הן:
עבירה בניגוד לסעיפים 2,13(א)(1), 13א לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984; עבירה בניגוד לסעיפים 2, 9(א), 13 לחוק עזר לבית שאן (שימור רחובות), התשנ"ג-1992; עבירה בניגוד לסעיפים 2,8 לחוק עזר לבית שאן (ניקוי מגרשים, חצרות וכניסות לבנינים), התשמ"ג-1983.
עדי התביעה
6.מר אטיאס דוד- אשר משמש כמפקח רישוי עסקים בעיריית בית שאן.
עד זה ערך ביקורת אצל הנאשם 2 בעסק ביום 10/10/10, ומצא כי בחוץ היו קרטונים מונחים בחניה, נתן להם התראה שסומנה ת/1, ולאחר שלא הוציאו הנאשמים את הסחורה הגיש להם דוח שסומן ת/2.
כן צילם העד סחורות ומשטחים מלאים בפירות וירקות, אשר חסמו את האנשים שעוברים מהצד הדרומי לצד הצפוני של העסק. תמונות שצילם סומנו ת/3 . העד הוסיף, כי ביום 16/12/10, הוציאו הנאשמים שוב את הסחורה עם הארגזים הגדולים לרבות עגלות עמוסות סחורה, והניחו אותם בחניה של דיירי הבלוקים וחסמו את המעברים, וכתוצאה מכך נתן לנאשמים דוח נוסף, שסומן ת/4 וצילם את הארגזים, התמונות סומנו ת/5 .
העד הדגיש כי פריקת הסחורה והעמסתה מהווה מטרד לדיירים, אשר התלוננו וביקשו לפנות את הסחורה מהשטח הציבורי. העד המשיך ואמר כי, רק בסוף דצמבר, פינו הנאשמים את החנות, והפכו אותה לירקניה, ואז הכניסו את הסחורה שלהם פנימה, ומאז יש סדר והכל מסודר. העד הוסיף כי, הוא ראה משטחים ועגלות שנמצאים במעבר בין מועדון הקשיש לסופר.
בחקירתו הנגדית השיב העד לשאלת ב"כ הנאשם, כי יש מקומות רבים בעיר שיש חסימה למדרכה והעירייה לא עושה שום דבר בנדון, כי הוא נותן לכולם התראות ודוחות. ההתראות שניתנו לעסקים אחרים סומנו ת/5. בהמשך השיב העד כי, כל הקרטונים של הנאשמים מונחים על המדרכה שזה מעבר בין המועדון לבין העסק. העד המשיך והשיב בחקירתו הנגדית, כי בהתראה של חודש נובמבר, ציין בדוח את מה שראה באומרו:" מה שראיתי כתבתי". באשר למעבר העיד העד, בתשובה לשאלת ב"כ הנאשם "במעבר הזה זה מעבר פרטי ששיך לעסק? "לא נכון. בדקנו עם מחלקת ההנדסה וזה שטח ציבורי ולא פרטי ".
העד הדגיש כי גם אם הסחורה שצולמה הינה סחורה שהורידו אותה ממשטחים, וכי הם עדיין ארוזים, עדין אסור להוריד סחורה זו בחנייה, וכי לפעמים סחורה זו נשארה עד שעות הצהריים, באומרו:"אי אפשר להוריד אותם באמצע חניה. אני לפעמים עובדים על פי תלונות של שכנים" ועוד בהמשך " זה שנשאר כך עד שאני בא ומזהיר אותם בצהריים". העד הוסיף "יש הבדל בין הורדו לבין הוצאו מהמחסן. אני קליינט שלהם קבוע. אני יודע מה הם עושים. אותם משטחים מונחים כל יום." ובהמשך " הארגזים מפלסטיק לא יורדים משום מקום. הם קבועים". העד הדגיש כי הסחורה מגיעה בשעה שש בבוקר, אך המשטחים קיימים כל הזמן, וכי הארגזים לא מגיעים עם הסחורה הזו. (ראה פרוטוקול הדיון ע' 13 ש' 24-31 ) .
פרשת ההגנה
7.מר אריה ליבוביץ- עד הגנה מספר 1, הוא חתנו של הנאשם 2 , ומעדותו עולה כי הוא מסייע לבתו ולחתנו בעסק.
העד העיד כי צילם כ- 12 עסקים בעיר בית שאן שסוגרים מדרכה, וכי מצב אותם עסקים לא השתנה עד היום. הוא הגיש תמונות אשר סומנו נ/1 . העד העיד, כי המאשימה מתנכלת לו באופן אישי באומרו:" לראש העיר יש טינה כלפי בגלל שתמכתי בדתיים וזה הפריע לו". המשיך ואמר" יש הליך גדול מאוד בגללי. המדובר בתביעה כספית גדולה. העירייה הגישה תביעה נגדי ונגד המשפחה שלי בגין חובות ארנונה. הם לא מוכנים לשבת איתי".