עיריית באר שבע נ' שירותי בריאות כללית

החלטה

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' השופט עמית כהן מבית משפט השלום בבאר שבע בה נדחתה בקשת המבקשת (עיריית ב"ש) למחוק על הסף אחד ממרכיבי תביעת ההשבה שהגישה כנגדה המשיבה.

עניינה של התביעה הינו בטענת המשיבה לפיה עיריית ב"ש גבתה ממנה סכומי יתר שונים בגין אגרות והיטלי פיתוח ביחס למבנים שונים שנבנו בקמפוס בית החולים סורוקה.

מרכיב התביעה הנוסף, נשוא הבקשה וההחלטה קמא, מתייחס להשבת אגרות והיטלים שנגבו עבור מרפאה של המשיבה שנבנתה בשכונת נחל עשן.

לטענת העירייה (הנתבעת) המדובר ב"הרחבת חזית" – שכן התביעה מלכתחילה התייחסה למבנים בקמפוס בית החולים בלבד.

בהחלטתו קבע כב' השופט עידו כהן כי אכן בכתב התביעה המקורי לא צוין גיאוגרפית מיקום המבנה של מרפאת נחל עשן באופן ספציפי והתביעה התייחסה לבנייה, ולאגרות ולהיטלים, שבקמפוס ביה"ח.

אולם, צוין בכתב התביעה כי האגרות שהשבתן נתבעת מתייחסות גם "למרפאה עצמאית המנוהלת על ידי מחוז דרום של התובעת (המשיבה)", פרטי המבנה האמור נמסרו על ידי התובעת בגדרם של הליכי פרטים נוספים וכי סכום התביעה ברכיב זה (86,035 ₪) נכלל מלכתחילה, ובמדויק, בין מרכיבי התביעה.

לאור זאת, קבע כב' השופט עמית כהן כי "כתבי הטענות מגבשים את הפלוגתאות בין הצדדים. מטרת דרישה לפרטים נוספים היא לחדד את הנטען בכתבי הטענות כך שלא ינוסחו באופן כללי, כך שהפלוגתאות יצומצמו וניתן יהיה לקיים את הדיון באופן יעיל".

2.בבקשה זו שבה וטוענת העירייה כי דין רכיב התביעה הנ"ל היה להימחק על הסף ותוספת הפרטים שנמסרה בהליך הפרטים הנוספים כמוה כהרחבת חזית אסורה.

המבקשת מרצה ומגוללת טענותיה לאורך 14 עמודי טענות צפופים (ועשרות נספחים) וטוענת מכל הבא ליד דקדוקי ולהטוטי פרוצדורה כאלה ואחרים.

3.לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה – לא מצאתי הצדקה למתן הרשות לערער.

רואה אני עין בעין עם כב' השופט עמית כהן את נימוקיו ואת החלטתו – שתמציתם פורטה לעיל.

נוסיף ונזכיר כי דוקטרינת "הרחבת החזית" מתייחסת דרך כלל ביסודה ובעיקרה לשינויי יריבות וחזית המתרחשים לאחר השלבים המקדמיים, לאחר שלב כתבי הטענות ובשלבים מתקדמים של הבירור הראייתי.

בענייננו – מצויים אנו עדיין בשלבים שלפני בירור הראיות לגופם ובמאמציו הראויים לשבח של בית המשפט קמא לקדם ההליך על מנת שניתן יהיה סוף סוף להביאו לכלל בירור לגופו.

קשה לי להתעלם מהתחושה שהבקשה כפי שהובאה בפני ביהמ"ש קמא – וכפי ששבה והועלתה באריכות יתרה ומייגעת בפני, מבטאת "טקטיקת התשה" שבחרו בה מייצגי עיריית באר שבע מסיבות כאלה ואחרות.

החלטת בית המשפט קמא הינה החלטה מובהקת שבסדרי הדין תוך שאיפה לייעול הדיון ולהתכנסותו סוף סוף לישורת בירור הראיות לגופן.

לא זו בלבד שלא מצאתי שגגה בהחלטת השופט עמית כהן – אלא שנמצאת היא בעיניי ראויה ונדרשת בנסיבות העניין.

4.סוף דבר – מהנימוקים לעיל אני דוחה את הבקשה.

בנסיבות העניין אני מחייב את המבקשת (עיריית באר שבע) בהוצאות המשיבה בסכום של 8,000 ₪.

מזכירות בית המשפט תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.