עינב החץ ייזום ובנייה בע"מ ואח' נ' ריבייט יעוץ תקשורת בע"מ

החלטה

1.בתאריך 29.4.10, הגישו המבקשות ערעור על החלטתו מיום 9.3.10 של כב' הרשם מר יובל גזית, שדחה את בקשתן להאריך המועד להגשת התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב.

2.המשיבה הגישה בקשה למחיקת הערעור מהטעם שהוגש באחור ומבלי לבקש הארכת מועד להגשתו ומבלי להציג טעם מיוחד לשם כך.

טענת המשיבה כי הערעור שהינו על החלטה אחרת של הרשם אמור להיות מוגש תוך 20 יום ממועד מתן ההחלטה ובפועל הוגש לאחר 44 יום.

3.בתגובתן טוענות המערערות כי הבקשה למחיקת הערעור מבוססת על טענה פרוצדוראלית גרידא ומביאות פסיקה לפיה ראוי כי סכסוכים יוכרעו לגופו של עניין, ולא במישור הדיוני.

בהמשך נטען כי הרשם לא האריך המועד אך דן בבקשת ההתנגדות לגופא ודחה את בקשת המערערות.

לבסוף ולחילופין מתבקש ביהמ"ש להאריך המועד להגשת הערעור ולאפשר למבקשות להציג בקשה מפורטת להארכת מועד בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדה"א.

לחילופי חילופין מתבקש ביהמ"ש להעביר את הערעור לביהמ"ש המחוזי הואיל ודחיית הבקשה כמוה כדחיית בקשה למתן רשות להגן.

4.דינו של הערעור להיות מסולק על הסף ואין להיעתר לאף אחת מהבקשות החלופיות של המבקשות.

בעל הדין המבקש את יומו בבית המשפט ראוי כי יעמוד במועדים הקבועים בתקנות, שכן מועדים אלו אינן המלצה בלבד.

המבקשות אינן נוהגות להקפיד על המועדים שכן את ההתנגדות לא הגישו במועד, ואח"כ כשלו גם בהגשת הערעור במועד, כך שלא מדובר בטעות חד פעמית, אלא בשיטה, כאשר כל פעם ניתן תירוץ אחר למחדל.

5.גם לו היה הערעור מוגש במועד היה נדחה לגופו שכן לא הציגו המבקשות בפני הרשם טעם מיוחד להארכת המועד.

שלא כפי שסוברות המבקשות, הרשם לא דן בהתנגדות לגופא, אלא בחן את טענות ההגנה לגופן כדי לראות האם יש בהן ממש כדי שיהוו משקל, במכלול השיקולים, להארכת המועד ודחה את הטענות, כמפורט בהחלטתו.

6.לא מצאתי כי הציגו המבקשות טעם מיוחד להארכת המועד להגשת הערעור, גם לאחר שהוגשה הבקשה למחיקת הערעור לא הגישו בקשה מפורטת, נתמכת בתצהיר, להארכת המועד.

אין בסיס לבקשה להעברת הערעור לדיון בביהמ"ש המחוזי, שכן על החלטת רשם בעניין הארכת מועד, שהינה החלטה אחרת, יש להגיש ערעור לאותו ביהמ"ש בו מכהן הרשם, בהבדל ממקרה בו נדחית ההתנגדות אגב דיון לגופו.

7.הערעור נמחק.

המערערות תשלמנה למשיבה הוצאות בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תש"ע, 11 יולי 2010, בהעדר הצדדים.