עיכוב חלקי של פסק דין כספי

  רקע

 בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידי ביום  31/12/08.

שלמה נרקיס, (להלן: " המשיב") אחז בשיק שמספרו 500072 ז"פ 01/05/02 בסך 645,000 ש"ח, שחולל בהעדר פירעון. המשיב פתח בהליכים לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967 בתיק הוצל"פ מספר 3-06-67164-01.

ביום 19/09/06 הגישו אשר כראדי (להן: " המבקש1") ודניאל כראדי (להלן " המבקש 2") התנגדות מטעמם בה העלו מספר טענות בהם: החתימות הנחזות להיות שלהם הינן מזויפות, אינם מכירים את המשיב ומעולם לא קיבלו כל תמורה, השיק מעולם לא ניתן לתובע מאת המבקשים וככל הנראה הוצא במרמה, המשיב לא שלח הודעת חילול בהתאם לקבוע בפקודת השטרות לנתבע 2.

מעיון בגב השיק נראה כי קיימת חתימתו של אבי כראדי (להלן: " אבי")  אשר הינו אחיהם של המבקשים אשר הלך לעולמו. המבקשים לא שוללים את האפשרות כי השיק הגיע לידיו של אבי אולם מוספים כי מעולם לא שימש כשליח מטעמם. בהתנגדותם, טענו המבקשים כי קיים כשלון תמורה מלא מאחר ולגישתם לא קיבלו כל תמורה שהיא כנגד השיק וכן כלל לא נכרתה בין הצדדים כל עסקת יסוד.

המבקשים ציינו שהשיק הוצג לפירעון זמן רב לאחר מועדו, ובטרם הגשת השיק לביצוע לא נעשתה כל פניה אליהם וזאת לגישתם לאור העובדה שהמשיב ידע כי השיק נמשך מסיבות לא כשרות ומשכך זכות הקניין בשטר פגומה.

ביום 13/11/06 התקיים דיון בהתנגדות המבקשים בפני כב' השופט שלמה פרידלנדר במהלך הדין נחקרו המבקשים על תצהיריהם. לאור חקירת המבקשים וטענות הצדדים ניתנה החלטה לפיה הצדדים יסכמו בכתב את טענותיהם. בהחלטה מיום 07/12/06 קבע כב' השופט פרידלנדר: " בשלב זה, לא קרסה הגנת המבקש 1 בדבר היעדר כל קשר לשיק ,לרבות בדרך של הרשאה." לאור נימוקים אילו ונימוקים נוספים ניתנה לנתבע 1 רשות להתגונן.

באשר לנתבע 2 קבע כב' השופט פרידלנדר:" לגבי הנתבע 2 התמונה מעט שונה. הכחשתן הנחרצת של חתימות שבעליל היו חתימותיו פגעה קשה באמינותו. הוא גם הכחיש, או השיב תשובות מתחמקות, על שאלות בדבר זיקתו וזיקת אחיו המנוח לחשבון הנדון" לאור נימוקים אילו ואחרים נקבע כי בקשת הרשות להתגונן של הנתבע 2 תותנה בהפקדת סך של 350,000 ש"ח בקופת בית המשפט. לאור העובדה כי הערבויות הופקדו ניתנה לנתבע 2 רשות להתגונן. 

לאחר מתן הרשות להתגונן הועבר התיק לטיפולי. ביום 05/02/08  התקיים בפני קדם משפט וביום 10/07/08 התקיימו ההוכחות בתיק.

המשיב טען בת.ע.ר מטעמו כי אין ספק כי האח המנוח קיבל יפויי כוח מאת המבקשים לגישתו די בכך שבחקירתו הודה הנתבע 1 כי ייפה את כוחו של האח המנוח לעשות בחשבונו כבשלו. לגישתו הדבר מעיד על כך כי שלושת האחים ביקשו לעשות יד אחת כדי ליהנות מעסקאות סיבוביות ומסחר בכספים וכן לנסות ולהתנער מחובם.

לגישתו, עוד בשלב מתן הרשות להתגונן עלה מעדותו של הנתבע 1 כי שני אחיו פעלו בחשבונו לרבות פעילות עסקית בתחום הנדל"ן אשר לגישת המשיב לא בוצעה מכספי משכורתו של הנתבע 1 כעובד שכיר. לדידו אין המבקשים יכולים להעלות טענת זיוף יחד עם טענות הגנה שטריות וטענות עובדתיות נוספות.יתרה מכך טען כי כלל לא הועלתה טענה בדבר העדר תמורה.

המבקש טען עוד כי לאור נסיבות המקרה המיוחדות ולאור טענתו כי חתימתו זויפה וכן טענתו כי לא ניתנה הרשאה כלשהי למאן דהוא לחתום בחתימתו על גבי השיק הרי שהייתה מוטלת על המשיב להציג מסמכי הלוואה אשר מכוחו נמסר השיק, קבלות, חשבוניות וספרי רישום. המבקש 1 הודה כי אחיו אכן היה מורשה חתימה בחשבונו אולם לגישתו הרשאה זו הייתה לצרכים ספציפיים.

המבקש 1 דחה את הטענות שלפיהן המבקש 2 השתמש בחשבונו לשם ניהול הכספים השייכים לו. לגישתו, בזמנו הפקיד המבקש 2 את כספי הזכייה בטוטו בחשבון שנפתח על שמו לאור סכסוך בו היה מצוי עם בנק הפועלים אשר הסתיים לאחר מספר חודשים והכספים הועברו לחשבונו של המבקש 2. לגישתו לאחר שהועברו כספי הזכייה לחשבונו של המבקש 2 הסתיימה הרשאתו של אחיו אבי ז"ל בחשבונו.

המבקש 1 טען עוד כי לאור זכייתו של המבקש 2  בפרס הגדול, למיטב ידיעתו לא היה לו כל צורך לקחת הלוואה כלשהי וקל וחומר לא לקחת הלוואה בשוק האפור.

לאחר ששמעתי את גרסאות הצדדים בחקירותיהם ביום 10/07/08 ולאחר ששבתי ועיינתי בפרוטוקולים השונים וכן בכתבי טענות הצדדים ובסיכומיהם ניתן ביום 31/12/08 פסק דין המקבל את התביעה באופן חלקי כך שהמשיב יהיה זכאי לקבלת את ערך השיק בסך 645,000 ש"ח כשסכום זה צמוד ונושא ריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

בפסק דיני הנ"ל הכרעתי בטענות הצדדים השונות (הבעתי גם את תמיהותיי בקשר לאותה "זכייה" בטוטו) וקבעתי שעל המבקשים לשלם למשיב את סכום השיק, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשתו לביצוע ועד לתשלום המלא בפועל.

ביום 08/01/09 הגישו המבקשים " בקשה בהולה ביותר לצו עיכוב ביצוע ארעי וזמני".בבקשתם טענו המבקשים כי פסק הדין טרם הומצא לידם וכי נודע להם עליו לאחר שהתקבלה דרישה לחילוט הערבויות הבנקאיות שהופקדו בקופת בית המשפט.

המבקשים טענו כי סיכויי הערעור על פסק הדין להתקבל הינם טובים ביותר שכן פסק הדין הינו שגוי על פניו. עוד טענו המבקשים כי גם מבחינת מאזן הנוחות יש להיעתר לבקשה. לגישתם אי היעתרות לבקשה משמעה איון הערעור מיסודו שכן לא תהיה בידם יכולת גביית הכספים חזרה מאת המשיב.

לגישתם, הותרת פסק הדין על כנו ללא עיכוב ביצועו, ובעקבות כך נקיטת הליכי הוצאה לפועל עלולים לגרום לקריסתם הכלכלית של המבקשים בטרם נדון ערעורם כדבעי. מאידך טוענים כי לא יגרם למשיב כל נזק היות שלטובתו עומדות בטוחות על דרך של ערבויות בנקאיות בסך 350,000 ש"ח.

ביום 08/01/09 ניתנה החלטה על השהיית הליכי הגביה למשך 7 ימים, מותנה בהפקדת ערבות בנקאית כוללת על סך 700,000 ש"ח. הערבות הנוספת הופקדה. בהחלטה מיום 12/01/09 קבעתי שהמבקשים יעבירו העתק הבקשה למשיב . המשיב יגיב על הבקשה תוך 3 ימים מקבלת העתק הבקשה ונספחיה.