החלטה
התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה על סך 11,600 ₪ וזאת בגין שכ"ט המגיע לה לפי הסכם למיחזור משכנתא / ייעוץ בקבלת משכנתא.
לפי הנטען בכתב התביעה שכרה הנתבעת את שירותי הנתבעת, על מנת שזו תיבחן עבורה אופציות למיחזור הלוואה ותסייע לה במיחזור הלוואה שנטלה מבנק לאומי למשכנתאות, וזאת לשם הפחתת עלויות המימון המצטברות של ההלוואה.
ההסכם בין הצדדים נחתם ביום 1.6.10. לפי נוסח ההסכם התחייבה התובעת להציג לפחות 4 אלטרנטיבות שונות ולהעניק הסבר מקיף על יתרונות וחסרונות של כל אלטרנטיבה. עוד נקבע כי אם בתוך 45 יום ממועד הצגת המסמכים הנחוצים לתהליך על ידי הלקוח לא אישר אף בנק אישור עקרוני, הרי שהתובעת לא תהא זכאית לשכר טרחתה. עוד נקבע כי שכר הטרחה בגין הצגת אלטרנטיבות למיחזור, לרבות המלצה של עד שלושה תמהילים אופציונאליים למתן הלוואה של עד 60% משווי הנכס, יעמוד על 2,500$ + מע"מ. עוד נקבע כי אם לא יינתן אישור עקרוני של בנק למשכנתאות לפתיחת תיק למרות שהלקוח העביר את כל המסמכים הדרושים למיחזור המשכנתא, אזי לא ייגבה כלל שכר טרחה. במקרה שהלקוח יבחר לסיים את התהליך מכל סיבה שהיא טרם קבלת האישור העקרוני, או לא יבצע את כל הפעולות הדרושות לשם השלמת השירות, ישלם 5,000 ₪ + מע"מ. בתחתית ההסכם קיימת תוספת בכתב יד כי לתובעת הזכות להודיע במייל או בפקס עד ה – 8.6.10 על ביטול הסכם זה.
התובעת טוענת כי הכינה מסלולים אלטרנטיביים אשר הוצגו לנתבעת ובנוסף כי ניתן אישור עקרוני של בנק הפועלים לקבלת הלוואה, אלא שלאחר קבלת האישור העקרוני ניתקה הנתבעת קשר בכל פעם בתירוץ אחר והתחמקה מהשלמת הליך מיחזור המשכנתא.
במסגרת הבקשה לרשות להתגונן טענה הנתבעת את הטענות הבאות:
היא הייתה מעוניינת בהלוואה נוספת בסך 500,000 ₪ וטענה כי החתימה על ההסכם הייתה בצורה אגרסיבית. עוד היא טענה כי הפנתה את נציג התובעת לרואה חשבון גדעון זנדר אשר מייעץ לה בכל העניינים הכספיים ולדבריה בשיחה שערכה עם רואה החשבון הוסבר לה כי לאור הנתונים שנמסרו לו, מיחזור המשכנתא אינו כדאי שכן יש להליך עלות כלכלית גבוהה. ביום 24.6 הציגה לה התובעת בפגישה בהוד השרון מסמך מיום 31.5.10 ובו פירוט של טבלאות ומסלולים שונים וכן מסמך הנחזה להיות אישור עקרוני מטעם בנק הפועלים. במהלך הפגישה הודיעה הנתבעת לתובעת באופן חד משמעי כי היא איננה מעוניינת בכל קשר עם התובעת וכי ההסכם מבוטל. לדבריה, לא קיבלה הסבר או ייעוץ בדבר המסלולים השונים ולא הוצגו לה אלטרנטיבות נוספות למיחזור המשכנתא. עוד היא טוענת, כי לפי ההסכם היה מקום להציג 4 אלטרנטיבות שונות. לדבריה מדובר ב – 4 אלטרנטיבות מגופים שונים ולא מגוף אחד. כן היא טוענת כי התובעת מילאה פרטים לא נכונים בדבר שכרה ועיסוקה של הנתבעת ונתונים אלה הועברו לבנק למשכנתאות על מנת לקבל אישור עקרוני להלוואה.
כך למשל בעוד שהינה פסיכולוגית ומשתכרת כ – 10,000 ₪ בלבד, צוין בטפסים כי הינה רואת חשבון ומשכורתה עומדת על 30,000 ₪ נטו.
עוד היא טוענת כי מעולם לא אישרה לתובעת באיזה מבין המסלולים היא בוחרת שכן מעולם לא הוסבר לה ולא הבינה את ההבדלים בין המסלולים השונים. בנוסף, האישור העקרוני שהוצג לה היה כרוך בהחזר חודשי בסך 6,779 ₪, כלומר כמעט 70% מגובה השכר החודשי. לדבריה אף בנק לא היה מאפשר הלוואה בסדר גודל שכזה.
בהתאם להסכם ניתנה לנתבעת זכות לבטל אותו עד ליום 8.6.10. מודה הנתבעת בתצהירה כי רק ביום 24.6.10 הודיעה כי היא מבטלת את ההסכם. כלומר על אף שהייתה לא אופציה לעשות כן לפני כן, פעלה לבטל את ההסכם במועד מאוחר יותר.
בהתאם ללשון ההסכם היה על התובעת להציג 4 אלטרנטיבות שונות. השאלה האם מדובר באלטרנטיבות מארבעה גופים שונים, או שאפשר שמדובר בארבע אלטרנטיבות מאותו הגוף היא שאלה שבמחלוקת, שכן לפי לשון ההסכם יתכן ויש לה פנים לכאן ולכאן ואין מקום לקבוע כבר עתה כי אין בטענה זו ממש.
לא ניתן להתעלם מכך שהתובעת אכן פעלה והשיגה אישור עקרוני מבנק הפועלים, אשר צורף לכתב התביעה, וכן כי הציגה לתובעת מספר מסלולים כפי העולה מנספח ב'2 לכתב התביעה. במילים אחרות, לא ניתן לומר כי התובעת לא עשתה דבר כפי שטוענת הנתבעת. לפי לשון ההסכם, הרי שאם בוחר הלקוח לסיים את התהליך מכל סיבה שהיא, טרם קבלת האישור העקרוני, או לא מבצע את הפעולות הדרושות לשם השלמת השירות, עליו לשלם 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. במקרה זה ומתכתובות המיילים שהוצגו בפני בית המשפט, עולה כי בניגוד לטענתה כי יש להשקיף רק על הכנסתה כשכירה, הרי שהיא מושכת שכר מחברה שבבעלותה פרט לעבודתה כעצמאית (מייל מיום 15.6.10). בנוסף, גם בשאלון פרטים שמילאה הנתבעת אצל התובעת צוין כי שכרה 30,000 ₪ ובכך יש כדי להחליש את טענתה כי ההחזר שהוצע לה בסך 6,778 ₪, אילו הייתה נוטלת את ההלוואה, נוגס כמעט במלוא הכנסתה החודשית.
במייל מיום 1.7.10 העבירה התובעת לנתבעת מסמכים על מנת שזו תעביר אותם לרואה החשבון וביום 19.7.10 אף התבקשה הנתבעת להודיע כיצד היא מתכוונת להמשיך ולפעול. בו ביום הודיעה הנתבעת כי הינה באמצע מכירת הבית שלה כך שלא יהא טעם למחזר את המשכנתא הנוכחית וכי במידה ותזדקק שוב למשכנתא, תתקשר עם התובעת. גם במיילים נוספים שצורפו ניכר כי בין הצדדים הייתה התכתבות בנוגע לביצוע ההסכם, אולם לא ראיתי כי הנתבעת העלתה את הטענות שהעלתה בתצהירה, למרות שמיילים אלו הינם לאחר אותה פגישה שבו לטענתה הודיעה לתובעת על ביטול ההסכם. במיילים אלו לא העלתה הנתבעת כאמור כל טענה ביחס לטיב השירות שניתן לה.
בנוסף, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי הוצג בפני הנתבעת אישור עקרוני לבקשת הלוואה מטעם בנק הפועלים, ובהתאם להסכם די בכך כדי לקבוע כי אין מקום לקבל את הטענה כי התובעת לא זכאית כלל לשכר טירחה.
בנסיבות אלו, אני סבור כי יש מקום להתנות את קבלת הבקשה בהפקדת ערובה. לפיכך, ככל שתפקיד הנתבעת ערובה בסך 6,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום, ייקבע התיק להמשך, אחרת תידחה הבקשה.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ו' אדר א תשע"א, 10 פברואר 2011, בהיעדר הצדדים.