עז' המנוח אמרטל ואח' נ' שרותי בריאות כללית ואח'

החלטה

תיק זה ראשיתו בתביעה אשר הוגשה בשנת 2006 לבית המשפט המחוזי, בעילה של רשלנות רפואית בהקשה של הולדה בעוולה של שני עוברים.

ההליך הועבר לבית המשפט השלום בשנת 2008, הליכים מקדמיים התקיימו בפני כב' השופט בכר.

ישיבת קד"מ אחרונה התקיימה ביום 26/1/10 לפני, במסגרתה, נידונה בשנית הצעתו של כב' השופט בכר, כמו כן, הובעה עמדתי לצדדים וניתנה להם שהות לנהל מו"מ.

כמו כן ,במסגרת ישיבה זו נקבעו על ידי שני מועדי הוכחות האחד להיום, לשמיעת עדי התביעה, והשני ליום 17/5/10 בשעה 10:00 לשמיעת עדי הנתבעת.

תצהירי התובעים הוגשו בנוב' 2009, בהתאם להחלטות כב' השופט בכר ומס' אורכות שניתנו נוכח מו"מ שהתקיים בין הצדדים, תצהירי הנתבעים, לאחר מתן אורכה ואף הטלת הוצאות על ידי נוכח הימשכות ההליכים הוגשו ביום 10/1/10.

ביום 17/1/10 הוגשה על ידי התובעים, בקשה, לתיקון טעות באחד מתצהירי התובעים וכן בקשה להגשת תצהיר עדות ראשית נוסף מטעם התובעים.

ביום 25/4/10 הוגשה על ידי התובעים בקשה דחופה להוספת שתי חוות דעת פסיכיאטריות בעניינם של התובעים. הבקשה הועברה לתובעת אשר ביקשה בנסיבות אלו לדחות את ישיבות ההוכחות, זאת על מנת לאפשר לה בדיקתם של התובעים וככל שיהיה בכך צורך להגיש חוות דעת נגדיות.

עוד נטען, בתגובת הנתבעת כי בנסיבות אלו ונוכח הטענה בדבר נכות פסיכיאטרית צמיתה לתובעים, לא ניתן להחיל בשמיעת הראיות היות ולטענות לגבי נכות מסוג זה השלכות לחקירת התובעים ואף לחקירת המומחים.

בהחלטתי מיום 4/5/10 קבעתי כי ככל שהתובעים עומדים על הבקשה לצירוף חוות הדעת מטעם הפסיכאטר לא תתקיים ישיבת ההוכחות וכל הבקשות ידונו היום.

ב"כ הצדדים התייחסו לבקשה ולתשובה כפי שעולה מן הפרוטוקול.

התובעים הגישו ביום 25/5/10 שתי חוות דעת פסיכיאטריות שניתנו על ידי ד"ר חיים שם דוד, מהם עולה כי התובעים נבדקו על ידי ד"ר שם דוד ביום 15/3/10 חוות הדעת הושלמה כחודש לאחר מכן, מחוות הדעת עולה כי לתובעים נכות פסיכיאטרית צמיתה מן הארועים נשוא ההליך.

מקובלת עלי לחלוטין עמדת הנתבעת כי בנסיבות אלו, לא ניתן להתחיל בשמיעת הראיות ממס' טעמים, האחד חקירתם של התובעים נוכח הנכות הנטענת, לא יכולה להתבצע בשלב של הנתבעות, אין כל אינדיקציה מטעמם לטענות הנטענות, בוודאי שנוכח טענה לנכות כאמור, יש להגיש חוות דעת מטעם הנתבעות ואף יותר מכך יתכן שיהיה צורך במינוי מומחה מטעם בית המשפט לאחר קבלת חוות הדעת מטעם הנתבעות.

עוד יתכן, כי , נוכח טענה לנכות פסיכיאטרית קודמת לכל הטענות באשר למידע שנמסר לתובעים אשר יש בו כדי להשליך על האחריות בתיק זה, רלוונטיות גם כן.

בנסיבות אלו, אין מנוס מדחיית ישיבת ההוכחות הקבועה להיום, וגם ישיבת ההוכחות הקבועה ליום 17/5/10.

בוודאי שיש מקום ליתן שהות לנתבעת לזמן התובעים לצורך הכנת חוות דעת מטעם הנתבעת.

מוצאת אני לנכון, לציין, כי הגם שבית המשפט חש סימפטיה והמקרה הנדון אינו מקרה פשוט ומצבם של התובעים לרבות כל הטענות המועלות על ידם אינן טענות של מה בכך, התנהלותם של התובעים במסגרת הליך זה והיא הגשת תצהיר נוסף לאחר שהוגשו תצהיר הנתבעים והגשת הבקשה לצירוף חוות הדעת במועד כה מאוחר כחודש וחצי לאחר שהתובעים פנו לבדיקה הינה התנהלות בלתי ראויה אשר הסבה נזקים והוצאות לנתבעת וגם לבית המשפט.

לפניי בקשה להגשת תצהירו של מר הרצל כהן, בקשה לתיקון טעות בתצהיר התובעת, ובקשה לצירוף חוות דעת פסיכיאטריות.

החלטתי להיעתר לכל הבקשות נוכח העובדה כי אני סוברת שמן הדין שהערכאה הדיונית תיתן אפשרות לתובעים להוכיח את כל טענותיהן ואת כל נזקיהן, אולם נוכח כל האמור לעיל, וההוצאות העודפות אשר נגרמו לנתבעת הן נוכח הצורך בהתייחסות לתצהיר הנוסף, הן נוכח השחתת זמנם של ב"כ הנתבעת, נוכח הצורך לקיים שתי ישיבות קד"מ נוספות, ונוכח הצורך להתכונן בשנית לישיבת ההוכחות והזמנת העדים וביטול זימונם, הריני מחייבת התובעים לשאת בהוצאות בסך 1,000 ₪ בגין הגשת תצהירים נוספים, 2,000 ₪ בגין הצורך להתכונן לישיבת הוכחות וכן 750 ₪ בגין ישיבת הקד"מ הנוכחית, וישיבת קד"מ נוספת שתתקיים לאחר הגשת חוות הדעת. בסה"כ ישלמו התובעים לנתבעת סך של 4,500 ₪ בצירוף מע"מ בתוך 30 יום להיום וללא קשר לתוצאות ההליך.

ניתנת לנתבעת שהות של 60 יום להגשת חוות דעת פסיכיאטרית מטעמה, וכן להגשת תצהיר משלים ככל שהדבר יידרש כתוצאה מהגשת תצהיר נוסף מטעם התובעים ותיקון תצהיר התובעים.