עזיז נ' דור ואח'

פסק דין

1.עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה בתאריך 7.9.09 ברחוב חומה ומגדל בחולון. התובע נהג ברכב מסוג מיצובישי. התובע חלף ברחוב ואז הבחין ברכב שחונה בחניה כפולה. כאשר חלף על פני אותו רכב, התפרץ רכב הנתבעים מחניה בצד ימין ופגע ברכב המיצובישי באזור הדלת הקדמית-ימנית.

לטענת התובע, האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים. סכום התביעה הועמד על סך 8,641 ₪ הכולל עלות תיקון הנזק לרכב, שכר טרחת השמאי, ירידת ערך, הפסד ימי עבודה ונזק כללי.

2.לגרסת הנתבע 1, הוא יצא מחניה, כאשר רכב אחר המתין מאחוריו על מנת להיכנס לאותה החניה. לאחר שהנתבע 1 בדק שהנתיב פנוי, הוא השתלב לתוכו. אז, פגע בו רכב התובע, אשר ביצע עקיפה בלתי זהירה וגרם באחריותו לתאונה.

3.בדיון שנערך לפניי העידו הנהגים המעורבים וכן גב' דור אשר ישבה לצידו של הנתבע 1 ברכב ההונדה.

דיון:

4.בעדותו לפניי, התובע חזר על גרסתו בכתב התביעה, לפיה הוא נסע ברחוב חומה ומגדל בחולון. לאחר שחלף על פני מעבר חציה, ראה רכב חונה בצד ימין של הכביש, בחניה כפולה. התובע האט, חלף כ- 2-3 מ' ולפתע רכבו נפגע באזור הדלת הימנית.

לחיזוק גרסתו, הציג התובע שתי תמונות של זירת התאונה, מהן ניתן ללמוד על נתיב הנסיעה הרחב וכן ניתן ללמוד על כך שרכבים חונים בדרך קבע בצד ימין בצמוד למדרכה, כאשר בין שני הנתיבים חוצץ אי תנועה, שבנוי מאבני שפה וביניהן אבנים משתלבות [ת/1, ת/2].

5.לגרסת הנתבע 1, לאחר שהוא ורעייתו חזרו מקניות, נכנסו לרכב ההונדה. אז הגיע רכב נוסף. נהג אותו הרכב שאל אותו אם בכוונתו לפנות את החניה ומשנענה בחיוב, המתין הרכב הנוסף מעט מאחורי מקום החניה בו חנה רכב ההונדה. הנתבע 1 אותת שמאלה והתחיל לתמרן כדי לצאת מהחניה. כאשר החל לצאת אל הנתיב, הופיע רכב התובע בצד שמאל ופגע בו. לגרסתו של הנתבע 1, במרווח שנוצר בין רכב שהמתין בחניה כפולה לבין אי התנועה לא נותר די מקום, למרות זאת התובע תמרן באותו מרווח וכך גרם לתאונה [פר' עמ' 8, ש' 9-11].

6.רעייתו של הנתבע 1 חיזקה את גרסתו. גב' דור הדגישה שרכב ההונדה היה רכב חדש ביותר והנתבע 1 נהג בזהירות יתרה, אולם הופתע מהתובע שנהג בחוסר זהירות.

7.בחקירתו הנגדית, הודה התובע שנתיב הנסיעה ממערב למזרח, ברחוב חומה ומגדל, הינו נתיב בודד לכל כיוון [פר' עמ' 4 ש' 25]. למרות זאת, הוא חלף על פני הרכב שהמתין בחניה כפולה ועקף אותו מצד שמאל [פר' עמ' 4, ש' 22-23].

8.לאחר ששקלתי את גרסאות הנהגים המעורבים ואת גרסת העדה, ולאחר שעיינתי בתמונות מזירת האירוע שהגישו שני הצדדים [ת/1, ת/2, נ/1, נ/2], אני סבור שהאחריות לתאונה הינה אחריות משותפת של שני הנהגים.

9.מבחינת התובע, כאשר נסע בנתיב הבודד, נוכח באירוע חריג שהתרחש בכביש: רכב שחונה בחניה כפולה. למרות זאת, הוא לא עצר ולא בחן את המתרחש, אלא העדיף לנצל את המרווח שנותר בנתיב על מנת לבצע עקיפה משמאל. בכך פעל בחוסר זהירות, שכן היה עליו לעצור ולאפשר לרכבים המתמרנים, להשלים את החניה. משלא עשה כן, הרי שהוא תרם לקרות התאונה.

10.יחד עם זאת, גם התובע אחראי לקרות התאונה. התובע חנה בחניה בצד ימין של הנתיב וביקש להשתלב אל תוך הנתיב. רכב המבקש להשתלב אל תוך נתיב הנסיעה, חייב לנקוט בכל הצעדים האפשריים, על מנת שלא להפריע לתנועה. התובע הבחין ברכב שממתין בחניה כפולה, אולם למרות זאת, ככל הנראה, עקב ניסיונות התמרון, לא הבחין ברכב התובע שחולף בנתיב. בכך, תרם גם הוא לקרות התאונה.

11.בנסיבות אלה, אני קובע שהאחריות לתאונה הינה משותפת: 50% לחובתו של התובע ו- 50% לחובתו של הנתבע.

12.התובע הציג חוות דעת שמאי במצורף לכתב התביעה, ממנה עולה שעלות תיקון הרכב הינה 4,683 ₪. חיזוק לממצאי השמאי בחשבונית תיקון שצורפה לכתב התביעה. בנוסף, העריך השמאי שנגרמה ירידת ערך בשיעור 1% לרכב התובע. נזקים אלה לא נסתרו והם עולים בקנה אחד עם גרסאות הנהגים ועם תמונות הנזק אשר הוצגו [ת/3]. סכומים אלה מסתכמים לסך 5,641 ₪, הכוללים גם את עלות שכר טרחת השמאי.

13.התובע טען להפסד ימי עבודה בסך 2,000 ₪ וכן לפיצוי בגין "עוגמת נפש" בסך 1,000 ₪. אינני רואה לנכון להשית ראשי נזק אלה על הנתבעים. הנזק בגין אובדן ימי העבודה לא הוכח ואשר לפיצוי בגין נזק כללי (עוגמת נפש וטרחה), אינני רואה לנכון לפסוק פיצוי לנוכח הנזק המועט יחסית שנגרם בגין התאונה.

14.סיכומו של דבר – אני קובע שהנזק שנגרם לתובע בגין התאונה הינו סך 5,641 ₪.

בהתחשב בחלוקת האחריות אותה קבעתי, הרי שהתובע זכאי לפיצוי בסך 2,820 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום אירוע התאונה (7.9.2009).

15.לא מצאתי ממש ביתרת טענות הצדדים והן נדחות.