ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
17267-08
06/09/2011
|
בפני השופט:
עירית כהן
|
- נגד - |
התובע:
1. עזבון המנוח יהושוע אשכנזי 2. רחל אשכנזי
|
הנתבע:
1. מדינת ישראל-משרד הבריאות 2. שירותי בריאות כללית – עניינה הסתיים
|
|
החלטה
לפניי בקשת הנתבעת 1 למחיקת התביעה על הסף בהיעדר חוות דעת רפואית מטעם התובעים.
עניינה של התביעה בטענות התובעים בדבר רשלנות רפואית שכתוצאה ממנה חלה המנוח יהושע אשכנזי בסרטן הערמונית, ממנו נפטר, וסבל מבעיות עור שונות. לפי הנטען קיבל המנוח בילדותו הקרנות נגד גזזת והן שגרמו למחלת הסרטן ממנה נפטר.
התובעים לא צירפו חוות דעת אשר תתמוך בטענותיהם בדבר הקשר בין ההקרנות שעבר התובע ובין מחלת סרטן הערמונית שהתפתחה אצלו או בטענת הרשלנות הרפואית. כן הוגשה חוות דעתו של ד"ר לואיס ויינראוך לפיה המנוח סבל ממחלות עור בקרקפתו בעקבות ההקרנות שעבר. בחוות הדעת נקבע כי "טיפול זה היה מקובל בתקופה ההיא ולא מדובר כאן ברשלנות".
בשל היעדר חוות דעת רפואית בדבר הקשר בין ההקרנות שעבר התובע ובין מחלת סרטן הערמונית ביקשו הנתבעת ושירותי בריאות כללית, שהייתה נתבעת נוספת בתיק זה, את מחיקת התביעה על הסף.
ביום 18.5.09 ניתנה החלטת השופטת באום-ניקוטרה ז"ל אשר קבעה כי אין מקום להורות על מחיקת התביעה אלא יש להורות לתובעים להגיש חוות דעת רפואית מטעמם אשר תבסס את הנטען בכתב התביעה. עוד נקבע בהחלטה כי התובעים לא יוכלו להסתמך בתביעתם על פסק הדין שניתן בעניין ראובן סימה, שעסק בסוגיה דומה, וכי עליהם לנהל את התיק "מהחל ועד כלה".
ביום 28.12.09 הודיעו התובעים לבית המשפט כי לא עלה בידם לקבל חוות דעת רפואית, וזאת, לדבריהם, מאחר והמידע המלא בדבר ההקרנות והסיכון שהן יוצרות מצוי בידי הנתבעת.
בעקבות הודעת התובעים קבעה השופטת באום-ניקוטרה בהחלטה ביום 11.1.10 כי "אם החליט ב"כ התובעים שלא להגיש חוו"ד רפואית – הרי לא יוכל לטעון לעניין שברפואה" והורתה על הגשת תחשיבי נזק מטעם הצדדים, כאשר תחשיב התובעים ילווה בתצהירי עדות ראשית.
לאור אי הגשת חוות הדעת כנדרש הגישה שירותי בריאות כללית בקשה נוספת למחיקה על הסף.
לאחר הגשת הבקשה עבר התיק לטיפולי. בהיעדר תגובת התובעים לבקשה למחיקה על הסף התקבלה הבקשה והתביעה נגד שירותי בריאות כללית נמחקה.
התובעים הגישו תצהירי עדות ראשית (בלא שהגישו תחשיבי נזק), והנתבעת הגישה בקשה תחת הכותרת "בקשה למתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף".
לטענת הנתבעת יש למחוק את התביעה על הסף בשל היעדר חוות דעת לתמיכה בטענות המקימות את עילת התביעה באופן שלא ניתן יהיה להוכיחה.
לטענת התובעים, העובדות הנטענות בכתב התביעה מקימות את הזכות לסעד המבוקש, וגם אם סיכויי הזכייה בתביעה קלושים אין בכך כדי להצדיק מחיקה על הסף. עוד נטען כי אין לערבב בין המערכת העובדתית הנדרשת לצורך כתב תביעה תקין ובין משקלן של ראיות.
לחילופין נטען כי התובעים יבקשו להעיד בעלי תפקידים אצל הנתבעת לצורך ביסוס טענותיהם.
ב"כ התובעים הפנה לעניין ראובן (ע"א (מחוזי י-ם) 6347/05 ראובן נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 12.1.06)), שנסיבותיו דומות לנסיבות המתוארות בכתב התביעה, ואשר בו נפסק כי חלה על המדינה חובת יידוע והתראה כלפי מי שעברו הקרנות על ידיה. לטענת התובעים די בהפרת חובת היידוע וההתראה על מנת לזכותם בפיצוי.
דיון
בתקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי נקבע כי "בעל דין שלא עשה כאמור בתקנה 127 או בתקנה 128(ב) ולא פטר אותו בית המשפט או הרשם מכך, לא ייזקק בית המשפט להוכחה של ענין שברפואה מטעמו לענין הנדון".
כפי שנפסק, "בעל-דין הרוצה להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו יצרף לכתב-טענותיו תעודת רופא או חוות-דעת של מומחה (תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). חובה זו היא בעלת משמעות מיוחדת בתביעות בשל רשלנות רפואית, שאז תלויות הן הוכחת החבות והן הוכחת הנזק בחוות-דעת כזו" (ע"א 1146/99 קופת חולים כללית נ' סולן, פ"ד נה(4) 898 (2001)).
התובעים לא פעלו בהתאם להחלטות בתיק ולא הגישו חוות דעת, ובהתאם להחלטת השופטת באום ניקוטרה, הם לא יוכלו להוכיח עניין שברפואה.
בתי משפט דחו על הסף תביעות בעילה של רשלנות רפואית מהטעם שהתובעים לא הגישו חוות דעת רפואית (ת"א (מחוזי י-ם) 8306/06 ב.ז. נ' מכון אולטרה סאונד להריון וגניקולוגיה (פורסם במאגרים, 5.5.08); בר"ע (מחוזי י-ם) 2234/06 כהן נ' מזרחי (פורסם במאגרים, 5.2.07)), אלא שלתובעים טענה נוספת, הנוגעת לכך שהמדינה לא יידעה את המנוח על כך שהוא מצוי בקבוצת סיכון. טענה זו מבססים התובעים על עניין ראובן הנזכר לעיל, שם נפסק כי על המדינה חלה חובה ליידע את מי שעבר הקרנות על ידיה אודות כך שהוא מצוי בקבוצת סיכון. בין היתר נפסק שם כי "המשיבה התרשלה כלפי המערערת בכך שלא יצאה ידי חובתה ליידע ולהתריע את המוקרנים, כדי הצורך, בדבר הקשר בין ההקרנות לגידולים. בכך לא נהגה המשיבה באופן סביר כמי שאמון על שלומם ובריאותם של אזרחיה... על המשיבה היה לנקוט באמצעים סבירים, שיהיה בהם כדי להבטיח כי המידע המלא בדבר הקשר בין ההקרנות לגידולים והעובדה שניתנו למטופלים ספציפיים הקרנות בילדותם יגיעו ליעדם".