פסק דין
רקע ותמצית טענות הצדדים
לפניי תביעה נזיקית במסגרתה עותר התובע, יליד 13.7.71, כי בית המשפט יחייב את הנתבעת לפצותו בגין נזק גוף אשר נגרם לו, לטענתו, בתאונת דרכים מיום 4.3.03.
התביעה הוגשה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד).
לטענת התובע, התאונה ארעה שעה שהוא נהג במשאית בעלת מספר רישוי 37-539-57 (להלן: "המשאית"). במקור הוגשה התובענה נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל"), כשמה כן היא, חברה רשומה העוסקת בעסקי הביטוח. במועדים הרלוונטיים לתובענה ביטחה הנתבעת את המשאית בפוליסה שמספרה 9130013673, בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי, תש"ל-1970.
במסגרת כתב התביעה טוען התובע, כי ביום 4.3.03 בסמוך לשעה 8:30 ארעה תאונת דרכים במפעל סטארפלסט באזור התעשייה אלון תבור. באשר לנסיבות התאונה טוען התובע, כי כאשר הגיע מול המחסן לפריקת סחורות הוא ביקש לרדת מהמשאית, החליק ונפל מגובה וקיבל מכה חזקה בגבו התחתון. התובע ציין, כי היום האמור היה יום גשום.
לטענת התובע, על אף כאביו הוא המשיך את עבודתו וסבר, כי עסקינן בכאבים חולפים וכי לא נגרם לו נזק עד שבשעה 12:00 נתפס לו הגב, הוא הרגיש כאבים ולא היה בידו לבצע תנועות כלשהן. התובע הובהל לבית חולים העמק בעפולה, באמצעות אמבולנס. שם טופל ושוחרר עם המלצה להמשך מעקב רפואי, מנוחה ותרופות נגד כאבים.
לטענת התובע, לאחר ששוחרר לביתו, הוא המשיך לחוש כאבים עזים בגב וכאביו אף החריפו, על אף הכדורים שקיבל. לטענתו, בשל החמרת מצבו, הוא פנה למחרת לקופת חולים כללית ואובחן, כי הוא סובל מרגישות מעל לחוליות מתניות תחתונות, רגישות בתנועות גב תחתון, במיוחד בפעולות כיפוף ויישור, ורגישות מקומית בעמוד השדרה המותני.
ביום 9.3.03 הוחש התובע לבית חולים העמק בעפולה בשל כאביו, חוסר יכולתו לקום ממיטתו וקושי בתנועה. בבית החולים טופל התובע ושוחרר עם המלצה למנוחה מוחלטת, טיפולי פיזיותראפיה ומעקב רופא אורטופד. התובע טוען, כי הוא טופל בהתאם להמלצות והיה מרותק למיטתו במשך תקופה ממושכת ועד למועד הגשת התובענה, לאור המלצות הרופאים שלא לבצע פעולות כלשהן והאיסור לבצע פעולות פיזיות.
בהמשך אובחן, כי התובע סובל מפריצת דיסק קשה עם הקרנה לרגל ימין, פגיעה שורשית בחוליות וחבלה באזור עכוז ימין. ביום 22.7.03 נותח התובע ביחידה לניתוח עמוד השדרה בבית חולים מאיר בכפר סבא. לטענתו, הניתוח לא הועיל לו והוא עודנו חש כאבים בגבו והומלץ לו להימנע מביצוע פעולות כלשהן במשך שלושה חודשים.
התובע טוען, כי טרם התאונה הוא היה בריא בגופו ובנפשו ובעקבות התאונה הוא סבל ויסבול מכאבים עזים בגב עם הקרנה לרגל ימין, מתקשה בביצוע עבודתו היומיומית, אין בידו לתפקד כבעבר, הוא מרותק למיטתו ללא יכולת לעמוד וללכת כבעבר ובהתאם להמלצות הרופאים המטפלים, אין בידו לשוב לעבודתו. לטענתו, בעקבות התאונה נותרה לו נכות צמיתה הוא הולך עקום ללא יכולת להתכופף או להתיישר, הוא צולע ומתקשה לעמוד על רגליו לאורך זמן, סובל מכאבים בעת דריכה על רגלו הימנית והליכה ממושכת, אינו יכול להרים חפצים, מתקשה בהליכה ממושכת, עליה במדרגות וכריעה על הברכיים. לטענתו, סימני הפגיעה ניכרים לעין.
לטענת התובע, טרם התאונה הוא עבד כנהג משאית במפעל סטארפלסט, עבודה המצריכה מאמץ פיזי ועמידה ממושכת על הרגליים. לטענתו, הוא השתכר סך של 4,500 ₪ לחודש.
התובע טוען, כי היות והתאונה הינה תאונת עבודה, הוא פנה למוסד לביטוח לאומי וקיבל דמי פגיעה. נקבעה לתובע נכות זמנית מיום 3.6.03 ועד ליום 31.3.04. בהמשך נקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 10%.
התובע עותר לפיצוי בגין הפסד השתכרות לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לעבר ולעתיד, עזרת צד ג' לעבר ולעתיד וכאב וסבל.
מגדל מתנגדת לתובענה וטוענת, כי דינה להידחות. מגדל מכחישה את עצם התרחשות התאונה, נסיבות התרחשותה ואת פגיעתו הנטענת של התובע. מגדל ציינה, כי התאונה הינה תאונת עבודה, על כל המשתמע מכך. לטענתה, אין עסקינן בתאונת דרכים כהגדרת המונח בחוק הפלת"ד. מגדל מכחישה את נזקיו של התובע וקיומו של קשר סיבתי בינם לבין התאונה הנטענת. מגדל טוענת, כי הנזקים הנטענים מוגזמים ומופרזים ומשוללי אחיזה במציאות. לטענתה, התובע לא נעדר מהעבודה בעקבות התאונה. מגדל טוענת, כי תקופת אי הכושר אינה סבירה יחסית לפגיעתו של התובע. לטענתה, לא נותרה לתובע נכות צמיתה או תפקודית בעקבות התאונה.
ביום 20.5.04 הגיש התובע בקשה במסגרתה עתר, כי יותר לו לצרף את אבנר כנתבעת נוספת בתובענה. בהתאם להחלטה מיום 22.5.04 הבקשה האמורה התקבלה ונקבע, כי על התובע להגיש כתב תביעה מתוקן. בהתאם להחלטה האמורה הוגש, ביום 10.6.04, כתב תביעה מתוקן נגד מגדל ואבנר. במסגרת כתב התביעה המתוקן שב התובע על טענותיו כפי שפורטו בכתב התביעה המקורי, כמפורט לעיל וטען, כי על מגדל ואבנר לפצותו בגין נזקיו אשר נגרמו בעקבות התאונה הנטענת.
הראיות
מטעם התובע הוגשו תצהירי עדות של התובע ושל מר עזאיזה זיאד (להלן: "זיאד")- אשר עובד עם התובע ועל פי הנטען היה עד לתאונה. מטעם הנתבעות לא הוגשו תצהירי עדות ראשית. המצהירים נחקרו על האמור בתצהיריהם. כמו כן העיד מר יונה אבן (להלן: "אבן")- ממונה בטיחות במקום בו עבד התובע במועדים הרלוונטיים. בנוסף הוגשו ראיות בכתב. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
דיון ומסקנות
הצדדים במסגרת התובענה שלפניי חלוקים בשאלת הנזק והאחריות. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת באשר לנסיבות פגיעתו של התובע. הצדדים חלוקים האם התאונה נשוא התובענה הינה תאונת דרכים כהגדרת המונח בחוק. כמו כן, נתגלעה בין הצדדים מחלוקת באשר לשאלת הנזק.