עוקב ואח' נ' מ.ס.כ. - מועדון ספורט כרמל בע"מ ואח'

החלטה

1. בפני ערעור על החלטת כב' הרשמת גלית אוסי שרעבי מיום 15.7.09. (זאת בת.א.ק. 4769-05-09) (להלן:"ההחלטה").

2.המשיבים עתרו בתביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר לחיוב המערערים בתשלום 208,120 ₪. (להלן:"התובענה").

3.לטענת המשיבים נכרת בין מי מהצדדים הסכם שותפות לצורך הפעלת מכון כושר סטודיו ובית ספר לאומנויות בנתניה.

4.השותפות הפסיקה את פעילותה וצברה חובות רבים לנושים .

לפי טענת המשיבים בתובענה המערערים אינם נכונים לשלם למשיבים חלקם בחובות השותפות וזאת בניגוד לקבוע בהסכם השותפות ולפיכך הם לבדם על פי הנטען נושאים בתשלום חובות השותפות.

5.המשיבים טענו בתובענה כי נאלצו להגיע להסכמי פשרה עם נושי השותפות משנתבעו על ידם לתשלום חובות השותפות כך למשל ביחס לבנק דיסקונט ואף לגבי משכיר הנכס לשותפות מר טטרו גבריאל.

6.לכתב התביעה בסדר דין מקוצר צורפה תביעה שהוגשה על ידי מר גבריאל טטרו ואף גם הסכם הפשרה שנכרת איתו ,כמו גם הסכם פשרה שנכרת בין המשיבים לבין בנק דיסקונט לישראל בע"מ.

7.המערערים הגישו בקשה למחיקה על הסף, ולחילופין למחיקת כותרת.

8.עיקר טענת המערערים כפי שנשמעה בפני גם בערעור על החלטת כב' הרשמת היא כי המשיבים טרם שילמו מלוא סכומי הפשרה, לא למר טטרו גבריאל ואף לא לבנק דיסקונט וגם לא מחצית ממנו, ולפיכך בעת הזו טרם צמחה זכותם להגיש התובענה כנגד המערערים. קל וחומר משכנגד המערערים תלוי ועומד פסק דין נפרד על מלוא סכום תביעת בנק דיסקונט כנגד השותפות השותפים והערבים לחובה. מצב דברים זה על פי הנטען עלול לגרום לכפל חיובים כנגד המערערים ולקיפוחם.

9.לטענת המערערים בבקשה שהוגשה בפני כב' הרשמת ובערעור לא ניתן לבסס תובענת המשיבים לא על הסכם השותפות משאין בו התייחסות לחובות השותפים שהשותפים בשותפות הם חברות, ומשהדין, היינו סעיף 20 לפקודת השותפויות מתייחס למצב דברים שלפיו שותף כבר פרע את חוב השותפות ולא למצב צופה פני עתיד כבתובענה.

10.עוד טוענים המערערים כי כתב התביעה בסדר דין מקוצר איננו מתייחס להפרה צפויה ומה גם שהסכם השותפות כשלעצמו איננו מצביע על אפשרות שכזו משאין בו התייחסות לחובות השותפים, אלא רק לרווחיהם.

11.בהחלטתה המקיפה והמעמיקה של כב' הרשמת התייחסה כב' הרשמת למכלול טענות הצדדים ובעניינים אלה נקבע על ידה בהתאם להלכה הרווחת כי הכלל בכל הנוגע למתן סעד מחיקה על הסף הוא כי יינתן רק במקרים קיצוניים וכי לצורך בחינת בקשה למחיקה על הסף יש להניח כי המשיבים יוכיחו כל העובדות הנטענות על ידם בכתב התביעה .

12.על יסוד הוראות הסכם השותפות, פרשנותו על רקע הוראותיו השונות והדין, סעיף 20 לפקודת השותפויות [נוסח חדש] התשל"ה – 1975 , דוקטרינת ההפרה הצפויה הקבועה בסעיף 17 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א – 1970, הגיעה למסקנה שהיא המסקנה הנכונה להבנתי בנסיבות הענין, כי אין להורות על סילוק התובענה על הסף .

13.עולה מהחלטת כב' הרשמת כי בכל הנוגע לאפשרות הפוטנציאלית של בית המשפט ליתן לתובעים הסעד לו הם עותרים בתובענתם, קיים פוטנציאל כזה, ולפיכך אין לחסום בפניהם דרכם להעלות הטענות בפני בית המשפט. אינני סבורה כי טעתה בכך.

14.פרשנות ההסכם על פי ההלכה הרווחת, תעשה תוך התיחסות ללשונו, וכן התייחסות לנסיבותיו החיצוניות על יסוד ראיות ממשיות מתוך מגמה לאתר כוונתם המשותפת של הצדדים.

15.על רקע זה יש להתייחס לאמור בהחלטת כב' הרשמת בכל הנוגע לסעיפים 7.5 , 2.3, להסכם השותפות .

16.פרשנות ההסכם מחייבת לפיכך שמיעת ראיות. להבנתי לא ניתן להכריע מראש כי הפרשנות היא כטענת המערערים עוד בטרם נשמעו העדויות והתנהל ההליך.

17.בהתאם לטענות שנשמעו בפני בערעור, וזאת אומר מבלי לקבוע מסמרות לצורך ההליך לגופו, לכאורה עד כה נשאו המשיבים במחצית מסכום התובענה ועד לסיומו הצפוי של ההליך יישאו במלוא סכום התובענה. יש לזכור על רקע זה גם ההלכות הנוגעות לעדיפות תיקון כתבי הטענות על פני מחיקתן.

18.יש להפנות גם לסעיף 24 לכתב התביעה בסדר דין מקוצר לנוסחו הכללי על רקע העובדות הנטענות בתובענה המאפשר לכאורה גם העלאת טענה בדבר הפרה צפויה לכל הפחות בשינויים המחויבים.