עוקב(אסיר) נ' כונס נכסים רשמי תל אביב

פסק דין

הבקשה וטענות הצדדים

1.המבקש (שייקרא להלן גם "החייב") הגיש בקשה לצו כינוס והכרזת פשיטת רגל.

2.הכנ"ר הגיש התנגדות לבקשה וכך עשתה גם הנושה, שרלוט גיב.

3.הרקע להסתבכותו הכלכלית של המבקש הוא אירוע שהתרחש ביום 13.8.97, שעה שהמבקש אסף שני טרמפיסטים, בני זוג צעירים, תיירים מאנגליה, ובמהלך הנסיעה רצח ביריות את ג'פרי האנטר ופצע ביריות את בת זוגו, שרלוט גיב.

4.המבקש הורשע בעבירת רצח ובגרימת חבלה בנסיבות מחמירות (ת"פ (ב"ש) 933/97), וביום 3.5.99 נגזר עליו עונש של 20 שנות מאסר, וזאת לאחר שבית המשפט מצא מקום להחיל על עבירת הרצח את הוראות סעיף 300א(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") המאפשרות לגזור על מורשע ברצח עונש מופחת מעונש חובה של מאסר עולם הקבוע בסעיף 300 לחוק העונשין.

5.המבקש השתחרר ממאסרו בחודש אוקטובר 2010, לאחר שריצה בפועל מאסר של 13 שנה, אך בבקשתו לא ציין את האמור לעיל, והדבר הוברר רק בשלב מאוחר יותר.

6.בהתנגדותו ציין הכנ"ר כי 96% מהחובות המוצהרים על ידי החייב נובעים מהמעשה הפלילי שביצע, שתואר לעיל, וכי מאחר שאחת מתכליותיו הכלליות של כל דבר חקיקה היא עקרון היסוד של תקנת הציבור, אין זה ראוי כי מפר חוק ייהנה מפירות הפרת החוק, בדרך של הנאה מזכויות שמוענקות לו על ידי חוק. הכנ"ר הפנה למספר פסקי דין בהם דחו בתי המשפט בקשות חייב למתן צו כינוס נכסים והכרזת פשיטת רגל או ביטלו הליכי פשיטת רגל קיימים, כאשר הוברר כי ההסתבכות הכלכלית נובעת ממעשה פלילי של החייב, וכי פיצויים אזרחיים שנפסקו נגד החייב בגין העבירה הפלילית מהווים חלק משמעותי מחובותיו.

הכנ"ר הצביע גם על חוסר תום לב בהגשת הבקשה שעה שהמבקש הציג עצמו בבקשה זו כאסיר המרצה עונשו ועתיד להשתחרר בשנת 2017, בעוד ששוחרר בפועל ממאסרו בחודש אוקטובר 2010, לאחר שנתקבלה החלטה של ועדת שחרורים לנכות שליש מתקופת המאסר.

7.בהתנגדות הנושה, שרלוט גיב, צויין כי בפסק דין שניתן ביום 31.10.02 (ת"א 1322/98) חייב בית המשפט המחוזי בי-ם את החייב לשלם לנושה סך של למעלה מ-1.2 מיליון ₪, וזאת במסגרת תביעה אזרחית שהגישה נגדו.

הנושה טענה כי אין הדעת סובלת שחייב החב חוב אזרחי עקב עבירה פלילית חמורה שביצע יתחמק מתשלום חובו על ידי הכרזתו כפושט רגל, וכי הדבר מנוגד לדין הנוהג, לשכל הישר ולתחושת הצדק הבסיסית. כאשר מדובר באזרחים זרים שנפגעו מידי המבקש החלטה מעין זו תעמיד את מערכת בתי המשפט בישראל באור שלילי, ותרתיע מפניה של אזרחים זרים לערכאות שיפוט שלה, גם כאשר הדבר מוצדק. כן נטען כי הכרזת המבקש פושט רגל אינה תואמת את מטרות הליכי פשיטת הרגל, שלא נועדו לסייע למי שפגע פגיעה קשה ביותר בשני אזרחים תמימים, ללא כל התגרות מצידם. כן נטען כי ההכרה במבקש כפושט רגל חותרת גם תחת דיני הנזיקין, שנועדו להשיב מצב לקדמותו, ככל הניתן, כאשר במקרה זה, כוללים הפיצויים שחוייב המבקש לשלם לנושה עלויות גבוהות של טיפולים רפואיים אותם נאלצה ותיאלץ הנושה לעבור עקב הפגיעה.

בא כוח הנושה ציין עוד בדיון כי הנושה לא דרשה להחמיר בעונשו של המבקש אלא השאירה זאת לשיקול דעת בית המשפט, וגם באשר לשחרור המוקדם הודיעה כי אינה מבקשת להתערב, והבקשה שהוגשה מהווה מעין "סטירת לחי" מבחינתה, לאחר שגילתה אצילות כלפי המבקש.

8.המבקש טען כי לא ניתן לטעון לחוסר תום לב בכך שהמבקש לא ציין בבקשה כי הוא שוחרר כבר מהכלא, שכן לא ניתן צו חיוב בתשלומים, דהיינו המבקש לא נהנה במאום מעובדה זו.

באשר למעשים הפליליים שביצע המבקש, ציין בא כוחו כי מקרה זה הינו מקרה חריג, שכן בית המשפט ציין בפסק דינו כי הנאשם סבל מהפרעה נפשית חמורה ומליקוי שכלי, אשר הגבילה את יכולתו בצורה ניכרת להבין את אשר הוא עושה.

בא כוחו הפנה גם לכך כי חלק מהסיבות שגרמו למצבו הנפשי של המבקש היו בגין שירותו ביחידה שביצעה מבצעים מסויימים, כפי שנזכר בפסק הדין המרשיע. לפיכך, אין לקבוע כי קיים כאן חוסר תום לב, או כי קיים דפוס התנהגות עברייני, שכן מדובר באדם נורמטיבי שפעל במשך השנים ללא דופי. כיום, בגילו המתבגר, חסר כל יכולת כלכלית ובמצב נפשי וכלכלי גרוע מאד והיעדר כל יכולת להשתקם עקב הטראומה שעבר, יש לאפשר לו להיכנס להליכי פשיטת רגל, שכן שילם את חובו לחברה, ומדובר עתה בחובות אזרחיים.

בדיון שהתקיים מסר המבקש באמצעות בא כוחו כי טרם ניתן פסק דין בהליך האזרחי בו מתבררת תביעת עזבונו של המנוח שנרצח על ידי המבקש.

ב"כ המבקש הודיע כי ימציא לאחר הדיון את הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בעניינו של המבקש, ואכן עשה זאת, אף כי באיחור, ובתוספת מסמכים נוספים, והם: חוות דעת פסיכיאטריות ופסיכולוגיות וחוות דעת נוירולוגית מתקופת ההליכים הפליליים ומתקופת המאסר ובקשות חנינה לנשיא המדינה (יצויין כי פסק הדין שניתן בערעור שהוגש על ידי המבקש ועל ידי המדינה הינו ע"פ 3962/99, 4047/99 עוקב נ' מ"י (14.5.03)].

דיון והכרעה

9.מטרותיו העיקריות של הליך פשיטת רגל הננקט על ידי חייב, הינן לכנוס את נכסיו ולחלקם בין נושיו בדרך זולה, מהירה ויעילה, וכן ליתן בסופו של דבר הפטר לחייב, אשר צבר חובות בשיעור כזה שאינו יכול לפורעם, על מנת שיוכל לפתוח דף חדש בחייו [ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197 (2003)] (להלן: "פסק הדין בעניין בנבנישתי").

עם זאת, תנאים מרכזיים להכנסת החייב להליכי פשיטת רגל ולניהולם עד סיומם בהפטר, הינם כי החובות נוצרו בתום לב, וכי ההליך עצמו, מתחילתו ועד סופו מתנהל על ידי החייב בתום לב.