האישומים
הוגש כתב אישום נגד חברה ומנהלה, הנאשם 2 (להלן: "הנאשם").
בכתב האישום (אשר תוקן ב-28.3.07) נטען כי הנאשמים לא הגישו ולא שילמו לרשויות מע"מ את הדו"חות התקופתיים שחייבת בהם החברה לתקופה שבין חודש אוגוסט 2005 ועד חודש דצמבר 2006, ובסך הכל 15 דו"חות.
נטען בכתב האישום, כי הנאשם נמנע מלהתייצב לחקירה בפני רשויות מע"מ, למרות שזומן שלוש פעמים.
בתאריך 9.9.07 הורשעו הנאשמים, על סמך הודאתם, בביצוע 15 עבירות שעניינן
אי הגשת דוחות תקופתיים במועד, לפי סעיף 117(א)(6), ביחד עם הסעיפים 67 ו-88 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן:
"חוק מע"מ"), בקשר לתקנות 20 ו-23 לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976.
הנאשם הורשע, בנוסף, בעבירה של
סירוב או הימנעות מלהתייצב לחקירה, לפי סעיף 119 לחוק מע"מ.
לבקשת הנאשם, התרתי צירופו של תיק נוסף - ת"פ 2708/05, מבית משפט השלום בפתח-תקווה - שהוגש ע"י רשויות מע"מ פ"ת כנגד הנאשם וחברה נוספת בניהולו,
תכסיף שיווק וסחר בע"מ שעיסוקה באספקת חומרי בניין (ת/1).
הנאשם הודה בשמו ובשם הנאשמת - חברת תכסיף בע"מ - בכתב האישום המצורף, והם הורשעו בביצוע 25 עבירות שעניינן
אי-הגשת דו"חות תקופתיים במועד, בתקופה שמחודש דצמבר 2002 ועד חודש דצמבר 2004.
עמדות הצדדים לעונש
פער ניכר בין עמדות הצדדים לעונש:
התביעה עותרת להחמיר בעונשו של הנאשם, שהוא סרבן מס סידרתי, ולתת ביטוי בגזר הדין, למספר העבירות, להימשכותם של המחדלים וחומרתם, תוך דגש על היקף המס שנגרע מקופת המדינה על-ידי הנאשם ושתי החברות אותן ניהל, שהסתכם בכ- 823,000 ש"ח במקובץ (על פי קביעות המס). הודגש גם כי הנאשמים לא הסירו עד היום את המחדלים למרות הזמן הרב שחלף.
ב"כ המאשימה התייחסה בטיעוניה להרשעתו הקודמת של הנאשם בעבירות מס, לעונש מאסר ומאסר על תנאי שהוטלו עליו ב-30.12.04 (ת/4), כשהאחרון הוא מאסר על תנאי חב הפעלה בענייננו. המציאות היא, טענה ב"כ המאשימה, כי למרות כל הטענות והמענות, למרות מצבו הכלכלי הגרוע הנטען, ממשיך הנאשם להיות פעיל כלכלית, ואף מוציא חשבוניות מס שאינן מדווחות, אך משמשות לקיזוז מס אצל עוסקים אחרים.
העונש הראוי לנאשם זה, לדעת ב"כ המאשימה, הוא מאסר בפועל, ומאסר על תנאי, וכן, הפעלתו במצטבר של עונש מאסר על תנאי בן 12 חודשים שתלוי ועומד נגד הנאשם מת"פ 12067/00, כשאלה מצטברים לעונש המאסר שהנאשם מרצה כיום באותו תיק. בנוסף, עתרה ב"כ המאשימה, להשית על כל הנאשמים קנסות מכבידים, כדי להעביר מסר בעל אופי כלכלי מרתיע.
סניגורם של הנאשמים, עו"ד יחיאל וינרוט, עשה כל שביכולתו לטובת הנאשמים, והיטיב למקד את טיעוניו לעניין הנסיבות האישיות של הנאשם, שאין להן אח ורע, כהגדרתו.
אף שלא הקל ראש בחומרת המחדלים, ביקש הסניגור שאתייחס אליהן כתוצאה טראגית ובלתי נשלטת של חובות עצומים למלווים בשוק האפור, חובות שצבר אחיו המנוח, והנאשם ערב להחזרתם.
הסניגור הציג את הנאשם כאדם סובל, כלכלית, רפואית ואישית, אדם שנרדף על ידי נושיו, ומרצה עונש מאסר מכביד. משפחתו של הנאשם (אשתו וילדיו) אמורה להתפנות מדירת המגורים, וכיום הנאשם ומשפחתו מחוסרי רכוש. גם נאמר לי שמבחינה גופנית הנאשם הוא "שבר כלי", וסובל ממחלה קשה תורשתית שגרמה למות בני משפחה בגיל צעיר. חייו של הנאשם קשים מנשוא, והנסיבות שתוארו מהוות, לדידו של הסניגור, נסיבות כבדות משקל לקולא, שיש בהן לאזן את חומרת המעשים ולהטות את הכף לקולא.
עתירת הסניגור היא שאקל בעונשו של הנאשם, והמאסר בפועל, אם ייגזר, יוטל בחופף לעונש שמרצה הנאשם כיום.
ד י ו ן
עבירות המס ועבירות כלכליות אחרות הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה במקומותינו; מציאות זו מכתיבה לבתי המשפט את הצורך לתת בענישת עבריינים אלה משקל רב לפן ההרתעתי ולפן התגמול, ולהעדיפם, בהעדר נסיבות חריגות במיוחד, על פני טענות בדבר נסיבות אישיות, מצוקה אישית, רפואית או כלכלית [רא: רע"פ 6095/06
לוי נ' מדינת ישראל
, נבו הוצאה לאור; ת"פ
(נצרת) 7228/97
מדינת ישראל נ' דיב, תקדין שלום 99(2), 130]. בית המשפט העליון מורה, כי בעבירות על חוקי המס ובעבירות כלכליות, יש למקד את הענישה בפן הכלכלי, שבצידה עונש מאסר בפועל, למען ידע העבריין שאין החוטא יוצא נשכר, ואם חשב לתומו שהוא נוטל סיכון ואולי לא ייתפס, חשוב להעמידו על מלוא חומרת הסיכון שנטל, ולהבהיר לו ולאחרים כמותו שקיים צפי ברור לכך שתישלל חירותו [ראו גם: רע"פ 3137/04
חג'ג' נ' מדינת ישראל
, תקדין עליון 2004(2), 167; ע"פ 3004/98
מדינת ישראל נ' שבתאי, פד"י נה(3) 577, בעמ' 585].