א.
מבוא
1. הנאשם הורשע בתיק זה, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום, בעבירות, כדלקמן: עבירה של תקיפה סתם, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 334 ו-335(א)(1) ו-(2) לחוק העונשין ועבירה של החזקת סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186 לחוק העונשין.
2. בתיק זה הוגש תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם וכן הוגשה חוות דעת הממונה על עבודות השירות.
3. ביום 14.11.12 העלו ב"כ הצדדים את טיעוניהם לעונש בפניי. לפיכך , כל שנותר כעת הינו לגזור את דינו של הנאשם.
ב.
כתב האישום
4. בעובדות כתב האישום בתיק זה נטען, כדלקמן:
ביום 15.03.11 סמוך לשעה 17:00, ממעונה אל צומת חוסם, נהג שפיק סעד (להלן: "שפיק") ברכב מסוג מיצובישי (להלן: "המיצובישי), לצידו ישב סדיק נגם (להלן: "סדיק") ובמושב האחורי ישבו שתי בחורות. במהלך הנסיעה, באזור צומת תפן, הבחין שפיק ברכב מסוג פג'ו שנסע אחריו, בו נהג הנאשם ולידו ישב שוקי עוידה (להלן: "שוקי"). בפתאומיות עקף רכב הפג'ו את המיצובישי, תוך חסימת נתיב נסיעת המיצובישי ועקב כך נאלץ שפיק לעצור את המיצובישי, שאז רכב נוסף, אשר נסע אחריו, פגע ברכב המיצובישי, אשר נהדף קדימה ופגע בפג'ו.
עקב המתואר לעיל, יצא שפיק מהרכב, ובעת שאחז בטלפון הסלולארי בידיו והתקשר למשטרה, יצאו לעברו הנאשם ושוקי, אשר דחף את שפיק, חטף מידו את הטלפון הסלולארי ושבר אותו לשני חלקים. הנאשם דחף מספר פעמים את סדיק והניף לעברו חפץ חד שאחז בידו, ובאמצעות החפץ החד דחף הנאשם את שפיק באזור פלג גופו העליון, וכתוצאה מכך נפצע שפיק ונגרם לו חתך של 7-8 ס"מ בזרוע שמאל, שהצריך תפירה וחבישה, בהרדמה מקומית. באותן נסיבות נמצא, כי הנאשם החזיק ברשותו סכין, בעל להב באורך 5 ס"מ, אשר סוגל לדקור ולחתוך.
ג.
תסקיר שירות המבחן
5. מתסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם, שנערך ביום 27.09.11, מתואר הנאשם כרווק בן 21 שנה, בעל רמה קוגניטיבית מקובלת, מאופיין בכישורים תעסוקתיים תקינים, העובד עם אביו בעסק המשפחתי בתחום בניין ושיפוצים, באופן קבוע ויציב, במשך 4 שנים.
שירות המבחן ציין כי, הנאשם, בן למשפחה המונה זוג הורים ו- 4 ילדים, וכי משפחתו נמנית עם השכבה הסוציו-אקונומית הבינונית-נמוכה. מערכת היחסים בתוך המשפחה מתוארת כמלוכדת; האב תואר ע"י הנאשם כדמות חיובית ואכפתית וכמי שמשמש עבורו משענת ומשאב לתמיכה רגשית ואם המשפחה תוארה כאם חמה ואכפתית.
6. מהתסקיר עולה, כי הנאשם אינו מצביע על בעיות מיוחדות במערך תפקודו והתנהגותו ורואה בקרובי משפחתו כמקור תמיכה. בהתייחסו לביצוע העבירות, קיבל הנאשם אחריות לביצוען, תוך שטען כי אין בינו לבין המתלונן כל יריבות או סכסוך קודם. מהתסקיר הנ"ל הננו למדים כי הסכסוך בין הצדדים יושב בדרך תהליך של סולחה.
7. שירות המבחן התרשם בתסקירו, כי עסקינן בבחור צעיר שזהותו האישית טרם התגבשה, בעל דימוי עצמי נמוך. עוד התרשם שירות המבחן כי הנאשם אינו עבריין, וכי משפחת מוצאו מהווה עבורו מקור תמיכה וסמכות. שרות המבחן העריך, כי רמת הסיכון להישנות התנהגות אלימה מצידו של הנאשם בעתיד הינה נמוכה, וכי חווית המעצר חידדה עבור הנאשם את הגבול בין מותר לאסור.
כמו כן, ונוכח האמור לעיל, המליץ שירות המבחן בפני ביהמ"ש שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהסתפק בענישה מותנית העשויה להיות אפקטיבית בנסיבותיו של תיק זה.
ד.
טיעוני המאשימה לעונש
8. ב"כ המאשימה הגיש בכתב את טיעוניו לעונש- ת/1 , והבהיר כי לנאשם אין הרשעות קודמות. עם זאת, ציין ב"כ המאשימה את חומרת מעשיו של הנאשם נוכח האמור בכתב האישום, וכן הוסיף כי, המחוקק קבע עונשים חמורים בגין העבירות בהן הורשע הנאשם. ב"כ המאשימה טען בטיעוניו לעונש, כי מכלול השיקולים שיש לשקול בעבירות האלימות שבפנינו, הינם שיקול ההרתעה, שיקול הגמול והשיקול של עידוד הקורבנות להתלונן. לגרסת ב"כ המאשימה, על נסיבותיו האישיות של הנאשם לסגת מפני מכלול השיקולים הנ"ל.
9. עוד הדגיש ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש את החומרה והסיכון שבנשיאת סכין, תוך הפנייה לפסיקת ביהמ"ש העליון בנקודה זו. ב"כ המאשימה טען בדבר פוטנציאל המסוכנות המתקיים לגבי כל מי שנושא ברשותו סכין שלא כדין, אף אם עברו נקי וביקש מביהמ"ש למגר עבירה זו שהפכה לנגע ולתופעה מדאיגה במקומותינו, זאת בדרך של הטלת ענישה חמורה.
10. ב"כ המאשימה הוסיף וטען בטיעוניו ת/1, כי תסקיר שירות המבחן אינו מחייב את ביהמ"ש, וכי במקרה דנן יש לסטות מהמלצת התסקיר שהינה סלחנית מדי, זאת נוכח העובדה שענישה מרתיעה לגבי הנאשם הינה מחויבת המציאות על רקע העבירות החמורות שביצע, זאת על אף עברו הנקי של הנאשם.
11. ב"כ המאשימה הגיש בדיון בפניי צילומים של המתלונן, לרבות צילום התחבושת בכתפו השמאלית של המתלונן, וכן צילום של הסכין שנתפס ברכבו של הנאשם (ת/2). עוד הגיש ב"כ המאשימה את התיעוד הרפואי בעניינו של המתלונן (ת/3), וכן גזר דין ופסק דין, להמחשת עמדתם המחמירה של בתי המשפט באשר לעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, המתבצעת תוך שימוש בסכין (ת/4). ב"כ המאשימה ביקש מביהמ"ש, על אף עברו הנקי של הנאשם והתסקיר שהוגש בעניינו, להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי, פיצוי למתלונן וכן קנס כספי.