רע"צ
בית משפט השלום חיפה
|
27363-03-12
15/03/2012
|
בפני השופט:
אילת דגן
|
- נגד - |
התובע:
פתחיה עודה
|
הנתבע:
1. ישראכרט מימון בע"מ 2. כרטיסי אשראי לישראל בע"מ 3. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ 4. הבנק הבינלאומי בע"מ 5. פלאפון תקשורת בע"מ 6. לאומי קארד אשראים בע"מ 7. איי אי ג'י בע"מ ח.פ.512304882
|
פסק-דין |
פסק דין
לפני בקשת ערעור/ערעור על החלטת כב' ראש ההוצל"פ מר שי גור מיום 11/1/12 ולפיה: "מאחר ובכוונת החייבת לפתוח בהליך פש"ר, אינני סבור שיש מקום ליתן החלטה לאיחוד תיקים כסעד זמני. אני מורה על עיכוב הליכים בתיק זה , לתקופה של חודשיים מהיום . עיכוב ההליכים יפקע מעצמו ביום 11/3/12 אלא אם תוגש בקשה להארכתו על ידי ב"כ החייבת. "
לאחר שעיינתי בבקשה, דינה להדחות מבלי שהיא מצריכה תגובה ממי מהזוכים.
ביום 20/12 11 הגישה החייבת בקשה להכריז עליה כחייבת המוגבלת באמצעים ולהורות על איחוד תיקי הוצל"פ תוך קביעת צו תשלומים חודשי.
ביום 25/12/11 נתן כב' הרשם החלטה בה דרש מהחייבת להבהיר מדוע בנסיבות הענין אין מקום במקרה זה לנקוט בהליכי פשיטת רגל.
בהתאם להחלטה הוגשה תגובתה לפיה בימים הקרובים היא מתכוונת לפנות להליך פש"ר.
נוכח הודעה זו ניתנה ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור, ולפיה אין מקום ליתן סעד זמני של איחוד תיקים אלא עיכוב הליכים לחודשיים שניתן להארכה ככל שתוגש בקשה מוצדקת.
החלטתו של הרשם נכונה ולא נפל בה כל פגם.
המבקשת לא מעלה כל נימוק המצביע על טעות בהחלטה. להיפך היא חוזרת ומסבירה כי אין לה יכולת תשלום ואף לא צפי לעתיד כך שנראה כי הדרך הנכונה היא בדיוק זו שהוצעה ע"י כב' הרשם.
צודק הרשם כי אין מקום לסעד ביניים של איחוד תיקים והדרך הנכונה, דרך המלך היתה בעיכוב זמני של הליכי ההוצל"פ.
המבקשת יכלה לפנות לכב' הרשם ולבקש הארכה של העיכוב וחזקה על הרשם שהיה בוחן את הדברים ככל שהבקשה מוצדקת (וככל שהיא בכלל פנתה להליך של פש"ר), במקום להגיש בקשה מיותרת זו לערער על ההחלטה.
אני דוחה אפוא את הבקשה. הואיל ולא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"א אדר תשע"ב, 15 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת