עובד שהגיש תביעה "מנופחת" נגד אי. סי. איי. חויב בהוצאות של 70,000 ש"ח

בפנינו תביעה לתשלום זכויות פרישה, לתשלום הפרשים בגין פיצויי פיטורים והפרשות לקופות גמל, וכן תביעה לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

כמו כן מונחת בפנינו תביעה שכנגד שהגישה הנתבעת 1 כנגד התובע להחזר תשלומים ששילמה לטענתה ביתר בגין פדיון חופשה.

תמצית העובדות הצריכות להכרעה :

1.    התובע הועסק ע"י הנתבעת 1 (להלן: " הנתבעת") החל מיום 8.2.1982 ועד לפיטוריו ביום 15/9/2003 (ראה סעיף 4 לתצהיר התובע).

הנתבעת 2 הינה חברת בת של הנתבעת והיא הייתה מעורבת בהעסקתו של התובע במהלך תקופה מסוימת יחד עם הנתבעת (ר' סעיף 4 לכתב התביעה המתוקן). 

2.    הנתבעת הינה חברה ציבורית, העוסקת בתחום התקשורת והטלקומניקציה. התובע התקבל לעבודה בתפקיד טכנאי מחלקת שירות ועם השנים התקדם עד לתפקיד איש תוכנה בכיר. תפקיד אשר במסגרתו היה אחראי על עבודתם של אנשי תוכנה נוספים בפרויקט שכונה "סלטרו" (להלן: " פרויקט סלטרו")   (ראה סעיף 3 לתצהיר מנהלת משאבי אנוש בנתבעת, הגב' רינת ידלין (להלן:" הגב' ידלין"), כן ראה נספח ב' לכתב התביעה וסעיף 9 לתצהיר התובע).

3.    עם תחילת עבודתו בנתבעת נמסרו לידי התובע תנאי עבודתו שעוגנו במסמך בכתב מיום 7.2.1982. במסמך זה נכתב כי התובע יועסק כטכנאי במחלקת שירות, כי הוא יהיה זכאי לשכר בסך של 8,500 ש"ח וכן, לתשלום הוצאות רכב. במסמך זה אף נכתב כי כל זמן שהותו של התובע בנתבעת יחולו עליו הוראות החברה ונהליה וכן, "חוזה העבודה הקיבוצי מפעלי" (להלן: " ההסכם המפעלי"). עם תחילת עבודתו של התובע בנתבעת הוא בוטח בפנסיה מקיפה בקרן הפנסיה "מבטחים" וזאת עד לחודש אוקטובר 1994, עת החלה הנתבעת לבטחו בביטוח מנהלים.

4.    בהסכם המפעלי עליו הסתמך התובע נכתב - כי זכותו לפיצויים "שיעורם ודרכי חישובם יקבעו בהתאם לחוק פיצויי פיטורים" . יצויין כי מהראיות עולה - כי בנתבעת היו קיימים שני הסכמים מפעליים - משנת 1982 ומשנת 1988 - אשר בשניהם נכללה הוראה זהה בנוגע לתשלום פיצויי פיטורים, כפי שפורטה לעיל (ראה נספח ד' לתצהיר התובע וכן ראה את תצהירו המשלים של התובע מיום 28/2/08).

5.    במהלך שנת 1994 שופרו תנאי העסקתו של התובע, כאשר התובע נהנה משכר יסוד בסך של 25,669 ש"ח ברוטו ומתוספת גלובלית בגין עבודה בשעות נוספות, ללא צורך בדיווח בפועל. כמו כן, הועמד לרשותו רכב חברה צמוד (ראה סעיף 4 לתצהיר הגב' ידלין). בשנה זו כאמור הפסיקה הנתבעת, לבקשת התובע, לבטחו במבטחים והחלה להפריש עבורו דמי גמולים ופיצויי פיטורים לביטוח מנהלים.

יצויין כבר כאן כי בין הצדדים נטושה מחלוקת ביחס לשאלה האם יש לראות בתוספת הגלובלית בגין עבודה בשעות נוספות וכן בתשלום בגין שווי רכב חלק משכרו הקובע של התובע לצורך תשלום זכויות סוציאליות, אם לאו. מחלוקת אליה נדרש בהמשך הדברים.

6.    במהלך שנת 1998 הוחלט על ביצוע מיזוג בין הנתבעת לבין חברת תדיראן תקשורת בע"מ (להלן: " תדיראן") באופן בו נכסיה והתחייבויותיה של תדיראן יועברו לנתבעת או לחברות בנות שלה (להלן: " המיזוג") ( ראה חלק המבוא של ההסכם הקיבוצי מיום 21.12.98 נספח לה' לתצהיר התובע).              

7.    בעקבות המיזוג, שהביא לאיחוד הפעילות העסקית של הנתבעת ותדיראן, התייתרו תפקידיהם של עובדים רבים ומשכך, נערך ביום 21.12.98 הסכם קיבוצי מיוחד בין תדיראן לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה לבין הנתבעת, המסדיר בין היתר את תנאי פרישתם של חלק מעובדי תדיראן (להלן: "ההסכם הקיבוצי" או " ההסכם").

על מטרות ההסכם ניתן ללמוד מפרק המבוא הימנו שם נכתב, בין היתר, כי מטרתו היא:

" להבטיח כי עם השלמת המיזוג כאמור, ישמרו ויובטחו זכויות עובדי החברה [תדיראן] , הכל בכפיפות לתנאים ולהוראות המפורטות בהסכם זה להלן;"

בהסכם עוגנו הסכמותיהם של הצדדים בדבר מתן תנאי פרישה מיוחדים לעובדיה של תדיראן, אשר שמותיהם נכללו ברשימה שמית שצורפה לו ואשר עבודתם הסתיימה כתוצאה מן המיזוג  (ראה סעיף 2 להסכם הקיבוצי לעניין הגדרת עובד).

תנאי הפרישה המיטיבים שנקבעו בהסכם הנ"ל נגזרו מנתוני גיל וותק במסגרת שני מסלולים עיקריים: מסלול פיצויים, הכולל פיצויים מוגדלים וחודשי הסתגלות, ומסלול פנסיה מוקדמת.

8.    מהראיות עולה - כי החל משנת 2001 פקד את הנתבעת משבר כלכלי אשר נבע מהמשבר הכללי בשוק הטלקומניקציה בארץ ובעולם. בשל משבר זה נאלצה הנתבעת לבצע מהלכים של קיצוצים והתייעלות בתחומים שונים, לרבות פיטורי עובדים בהיקפים גדולים ( ראה סעיפים 6-11 לתצהיר הגב' ידלין) .

9.    במסגרת ההתייעלות והקיצוצים ניסתה הנתבעת לאתר משקיעים וקונים אשר ירכשו חלק מפעילויותיה שאינו נמנה על פעילות הליבה שלה. לפיכך, החליטה הנהלת הנתבעת במחצית שנת 2003 למכור את פרויקט סלטרו למשקיעים חיצוניים. יודגש כי פרויקט סלטרו לא היה הפעילות היחידה שנמכרה או נסגרה אותה תקופה בנתבעת ( ראה סעיף 13 לתצהיר הגב' ידלין).

10.  בעקבות ההחלטה הנ"ל, איתרה הנתבעת קרנות הון סיכון שהסכימו לרכוש את פעילות סלטרו בתנאים שונים, תוך המשך העסקתם של מרבית עובדי הנתבעת. בהתאם לכך, ומשהחלה העסקה לקרום עור וגידים נערכה ביום 12.6.03 פגישה בין הנהלת הנתבעת לעובדי פרויקט סלטרו, בהשתתפות התובע ובנוכחות נציגי המשקיעים. בפגישה זו נמסר לעובדים מידע באשר למגעים עם המשקיעים וביחס לכוונה משותפת של הצדדים לפעול לכך שהעובדים ישמרו על תעסוקתם במסגרת עבודתם אצל המשקיעים החדשים (ראה סעיפים 14 ו-15 לתצהיר הגב' ידלין וכן סעיפים 52-57 לתצהיר התובע).