עו"ד שטוב נ' מדינת ישראל, הנהלת בתי הדין הרבניים

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב שניתנה במהלך הדיון מיום 30.6.11 (כב' השופטת אביגיל כהן), בה נקבע כדלקמן:

"עו"ד יעקובי (העד מטעם המשיבה) נחקר בישיבה הקודמת על ידי עו"ד כהנא (ב"כ המבקש). כבר בישיבה הקודמת הודיעו עו"ד שטוב ועו"ד כהנא כי הם יחלקו ביניהם את חקירתו הנגדית של עו"ד יעקובי ולא התנגדתי לכך. הקצתי להשלמת חקירתו של עו"ד יעקובי לישיבת היום ארבע שעות (הדבר לא נכתב במפורש בהחלטה בדיון הקודם).שלא ככוונתי הראשונית לסיים את הדיון לאחר ארבע שעות, הסתיימה חקירתו של עו"ד יעקובי רק עתה (השעה 14:30). לפני למעלה משעה הודעתי לצדדים וכתבתי בפרוטוקול, כי החקירה תסתיים בתוך שעה. הודעתי גם במפורש, כי מדובר בחקירה הכוללת של עו"ד שטוב ועו"ד כהנא ואף ציינתי (אם כי הדבר לא נכתב בפרוטוקול), כי אם יש צורך לארגן את החקירה באופן ממצה, אני מוכנה להקצות הפסקה של כרבע שעה על מנת שניתן יהיה למקד את השאלות ולכלול את כל השאלות שיש צורך לשאול את עו"ד יעקובי בחקירה הנגדית. לא התבקשה הפסקה למרות שהצעתי. איפשרתי לעו"ד שטוב להמשיך לחקור גם מעבר למקצה שגם הקצתי. למיטב הבנתי אף הושלמה החקירה לגבי כל סעיף וסעיף. בנסיבות אלו הסתיימה חקירתו של עו"ד יעקובי. המשך ההוכחות יתקיים ביום 27/10/11 בשעה 09:30".

כפי שעולה מהבר"ע, ההחלטה ניתנה במסגרת תביעה כספית שהגיש המבקש כנגד המשיבה בגין פסילה שיטתית של המבקש לטענתו מייצוג בפני דיינים בביה"ד האזורי בירושלים במשך כעשר שנים.

המבקש טען כי עו"ד יעקובי הינו העד המרכזי מטעם המשיבה וכי המבקש ובא כוחו לא הבינו שנקצב זמן כלשהו כאמור להשלמת חקירתו. המבקש טען שלא השלים חקירתו של עו"ד יעקובי וכי ביהמ"ש לא נתן משקל להיקף הנושאים בתצהיר עו"ד יעקובי ובתצהיר המבקש. לטענת המבקש הקצבת זמן חקירת עו"ד יעקובי נעשתה באופן שרירותי ולא הודעה מראש אלא תוך כדי החקירה, ואי השלמתה עלולה לפגוע באופן משמעותי בסיכויי תביעת המבקש ולגרום לנזק בלתי הפיך.

דין הבר"ע להידחות וזאת ללא צורך במתן תשובה.

החלטת בית המשפט עליה משיג המבקש אינה מסוג ההחלטות לגביהן תינתן רשות ערעור, זאת לפי סעיף 1(5) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, לפיו "לא תינתן רשות ערעור על החלטה בעניין ... שאלות המוצגות לעדים לרבות קבלה או דחייה של התנגדות בעניין זה ...".

מדובר בהחלטה פרוצדורלית מובהקת שבסדרי הדיון של הערכאה הדיונית אשר ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בה אלא במקרים חריגים שאינם בנמצא כאן. מה גם שלאחר שעיינתי בפרוטוקולים הרלוונטים, בזמנים הסבירים שקצב בימ"ש קמא למישכה של אותה חקירה שהמבקש האריך בה לא מצאתי כי בנסיבות ההחלטה אינה סבירה.

לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני דוחה את הבר"ע ללא צורך בתשובה. אין צו להוצאות. ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"א, 17 יולי 2011. המזכירות תודיע לצדדים.