ערעור על גזר דינו של ביהמ"ש הצבאי בשומרון (בפני כב' השופט רס"ן הילית בר-און -ביבר)

בתיק 1486/16 מיום 24.05.16

(הערעור התקבל)

תאריך הישיבה: 21 ביולי 2016, ט"ו בתמוז התשע"ו.

ההליך בערכאה הראשונה

המערער הורשע בבית המשפט הצבאי שומרון בעבירות של נהיגה ברכב פרטי ללא רישיון נהיגה כלל; נהיגה ללא ביטוח תקף; ונהיגה  ברכב שלא רשום באזור.

בבית המשפט קמא הציג המערער רישיון נהיגה בינלאומי שהוצא לו בירדן. כב' השופטת רס"ן (כדרגתה דאז) הילית בר-און-ביבר שקלה לחובתו של המערער הרשעות קודמות בעבירה דומה ובעבירות של נהיגה פזיזה, התחזות, הפרעה לשוטר ושהייה לא חוקית בישראל, וקבעה כי לא ניתן להימנע מהטלת מאסר בפועל. עם זאת, התחשבה לקולא בכך שהמערער התייצב לדיונים, הודה באשמה, ויש לו נסיבות משפחתיות לא פשוטות.

השופטת בר-און-ביבר כתבה בגזר דינה כי גם בהליך שיפוטי קודם הציג המערער את רישיון הנהיגה הירדני, ועל כן נראה כי למד נהיגה בעבר, אך ציינה כי כבר הוסבר למערער שרישיון זה אינו בר תוקף באזור.

בסופו של דבר נגזרו על המערער העונשים הבאים: 45 ימי מאסר בפועל, שתחילתם ב- 28/7/16; קנס של 1,500 ₪ או 45 ימי מאסר תמורתו; 15 חודשי פסילת רישיון נהיגה; מאסר מותנה של 5 חודשים, אם ישוב לעבור תוך 3 שנים עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה מתאים או נהיגה בזמן פסילה; 10 חודשי פסילת רישיון נהיגה על תנאי למשך 3 שנים על כל עבירת תעבורה דומה או עבירה על "התוספת הראשונה או השנייה" (לא נכתב לאיזה דבר חקיקה).

בשולי גזר הדין כתבה השופטת הנכבדה, כי הסבירה למערער את חובתו להתייצב לריצוי עונשו וכן את העובדה שרישיון הנהיגה הירדני והבינלאומי אינם תקפים באזור, ועליו להשיג רישיון נהיגה של האזור אם רצונו לשוב ולנהוג בתום תקופת הפסילה.

ההגנה הגישה ערעור על רכיב המאסר בפועל שבגזר הדין, תוך בקשה להמירו בהחמרה ברכיבי הענישה האחרים.

טיעוני הצדדים בערעור

הסנגור הנכבד טען בלהט רב, כי בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה כלל מתחם הענישה הוא בין מאסר מותנה לבין מאסר בפועל של מספר חודשים, בהתאם לנסיבות ביצוע העבירה. כאשר אין נסיבות חומרה מכבידות, בישראל לא נהוג לגזור מאסר בפועל, אלא לכל היותר עבודות לתועלת הציבור. אין סיבה לכלוא את המערער רק משום שבאזור לא קיימת דרך ענישה כזו.

עוד ציין הסנגור, כי במקרה זה אין מדובר בעבירה רגילה של נהיגה ללא רישיון כלל. המערער היה בעל רישיון נהיגה בירדן וקיבל רישיון נהיגה בינלאומי של מדינה זו. לפי מה שרשום ברישיון שהציג בפניי, הרישיון תקף גם במדינת ישראל. לכן, הסיכון הנשקף מן המערער אינו מן הגבוהים, ואין סיבה להענישו במאסר בפועל. לדברי הסנגור, בהליכים הקודמים הכירו השופטים בכך שהרישיון התיר למערער לנהוג באזור, ועונשי המאסר בפועל שנגזרו על המערער היו בגין עבירות אחרות שעבר, לרבות כניסה לישראל שלא כדין.