בפני בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
המשיב מואשם בחמישה אישומים שונים שעניינם עבירות מין אשר נעברו, לכאורה, כלפי נשים אשר השתייכו לקהילתו של המשיב והכוללות מעשים מגונים שלא בהסכמה (אחד מתוכם נעשה, כמפורט בכתב האישום, בקטינה בת כ-16 שנים) וכן עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ופציעה בנסיבות מחמירות אשר כרוכות ב"השתקתו" של מתלונן אשר כלפי אשתו, לכאורה, נעברו חלק מעבירות המין שתוארו לעיל.
כבר עתה ייאמר, כי החלטתי זו אינה הראשונה בתיק זה.
כב' השופטת ח. לומפ קבעה ביום 29.7.16 כי המשיב ייעצר עד למתן החלטה אחרת מאחר ו"החשש להימלטות מאימת הדין עודנו קיים, ולכך מצטרפות עילות של מסוכנות נוכח ריבוי העבירות, העובדה שהן בוצעו תוך ניצול יחסי מרות ותלות, וכן נוכח השימוש באלימות כלפי מי שהעלה טענות אודות התנהלותו של המשיב כאמור באישום 5...קיים אף חשש לשיבוש בהמשך ניהול ההליכים, וזאת נוכח השפעת המשיב על חסידיו...הצטרפותן של שלוש עילות אלה והתנהלותו הקודמת של המשיב עד לחזרתו לארץ מקשות על מתן אמון בו, שהוא תנאי בסיסי בעת בחינת חלופת המעצר..." (עמ' 12 ש' 17-24).
בסוף החלטתה הורתה כב' השופטת לומפ על הזמנתו של תסקיר מטעמו של שירות המבחן וקבעה כי "הדברים ייבחנו בבוא היום". כעת הגיע יום זה- ויש לבחון את ה"דברים" האופפים את האפשרות לשחרר את המשיב בתנאים כאלו ואחרים.
אולם, קודם לכך, יש להוסיף ולהזכיר כי בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 1.8.16 (ערר על החלטתה של כב' השופטת ח. לומפ – עמ"ת 49280-07-16, כב' השופט א. דראל ) חזר וקיבל את עמדתה של כב' השופטת לומפ ואף קבע כי "העילה המרכזית היא חשש הימלטות מהליכי שפיטה...הצגתו כמי שחזר מרצונו אינה משקפת באופן מלא את מצב הדברים הנכון...התנהלותו בהולנד...גם היא מלמדת על חשש ממשי להימלטותו... " (עמ' 15 ש' 24 ועד עמ' 16 ש' 3 להחלטה זו).
כבוד השופט דראל סיים את החלטתו בקביעה הבאה – "ביסוד השחרור לחלופה כזו או אחרת או להסתפקות במעצר בפיקוח אלקטרוני אמון שצריך להנתן בעורר, אמון הנבנה תוך שקילת עברו, התנהגותו במהלך האירועים ומערכת הנסיבות הפרטנית" (עמ' 17 ש' 2-4).
הנה כי כן, החלטות אלו סללו את דרך קבלת ההחלטות בבקשה דנן – ראיות לכאורה למיוחס למשיב קיימות אף קיימות, עילות מעצר שונות (שיבוש הליכים, הימלטות מאימת הדין ומסוכנות) קיימות אף הן, והבכורה ניתנה לעילת ההימלטות מאימת הדין.
משכך, לא נותר אלא לבחון את החלופה המוצעת, ואת זאת יש לעשות תוך שימוש בתסקיר שירות המבחן אשר באמצעותו ניתן יהיה לבחון את מידת האמון אשר נכון יהיה ליתן במשיב נוכח התנהלותו, גישתו, טיבה של החלופה ויחסי הגומלין בינו לבין המפקחים המוצעים.
עד כאן- נעשתה מלאכתי בידי אחרים ונכבדים, ומכאן ואילך – אבחן את הנתונים העומדים לפני.
תסקיר מטעמו של שירות המבחן הוגש לעיוני ביום 9.8.16, והוא מלמדנו כי המשיב הינו בן 79 שנים, נשוי ואב לששה ילדים, סובל מבעיות רפואיות שונות ועברו נקי ונטול הרשעות.
המשיב נשוי מזה כשישים שנה לאשתו, גב' תהילה ברלנד, ונישואיו יציבים וראויים.
באשר למעצרו מוסר המשיב כי "זוכה ליחס טוב מאד ולמעקב רפואי צמוד", שוהה באגף נפרד, נראה "יציב ומאורגן" ומביע שביעות רצון מהיחס אשר מקבל מצוות הכלא.
קצינת המבחן קובעת , לאור שיחותיה עם המשיב כי מדובר ב"אדם המרוכז בעצמו ובסיפוק צרכיו הרואה באחרים בסביבתו כאובייקטים אשר אמורים לספק לו את כלל צרכיו...גם המיניים, התרשמנו כי מתקשה לראות את צרכי האחרים ולגלות כלפיהם אמפטיה... עוד התרשמנו מאדם אשר אינו מקבל ונענה לגבולות חיצוניים...ההליך המשפטי המתנהל נגדו אינו מהווה גורם מרתיע...לאור זאת אנו מעריכים כי יתקשה לעמוד בתנאים מגבילים...".
באשר לאפשרות שחרורו של המשיב לחלופה קובעת קצינת המבחן כי "לא ניתן לשלול סיכון להתנהגות מינית פוגעת ונצלנית וכן להערכתנו קיימת רמת סיכון גבוהה להפרת תנאים מגבילים ולשיבוש מהלכי משפט תוך שלהערכתנו הינו בעל יכולת גבוהה להשפיע על כל ערב, הן מקרב מאמיניו והן אדם אשר לא קיימת היכרות קודמת עימו".
המשיב עצמו מסר לקצינת המבחן כי הוא מוכן להמשיך ולשהות במעצר, ואף כאשר עלתה האפשרות לעצרו בפיקוח אלקטרוני, התחמק המשיב מתשובה ברורה וחזר וגרס כי הוא מוכן להמשיך ולהיעצר ככל שיידרש הן בשל היחס הטוב לו הוא זוכה בעת מעצרו והן בשל רצונו שלא להכביד על כל חלופה מוצעת.
המפקחים המוצעים נבחנו אף הם על ידי שירות המבחן, ומהתסקיר עולה כי היכרותם עם הרב הינה שטחית ומחויבותם כלפיו הינה כללית ונובעת מתוך הערצה או מחויבות לחסידיו, אך הם "לא בחנו לעומק את משמעות היותם ערבים במקרה זה".
שתיים מהמתלוננות ביקשו לשטוח את עמדתן בפני קצינת המבחן, אולם הדבר לא נעשה בטרם הכנתו של התסקיר בשל קוצר הזמן וריבוי המשימות אשר עמדו בפני קצינת המבחן.