עבירות תעבורה - בקשת רשות ערעור כנגד חומרת העונש

החלטה

1. בבית המשפט לתעבורה בתל-אביב, הורשע המבקש בחודש אוגוסט 2000 בעבירות של גרם
תאונת דרכים שכתוצאה ממנה נחבלה הולכת רגל חבלה של ממש, מנוסה משוטר תוך אי-ציות
להוראותיו, וכן נהיגה בזמן פסילה )תיק 14172/99(. בעקבות הרשעתו זו נגזרו למבקש 11
חודשי פסילה ו-7 חודשי מאסר על-תנאי, ונקבע כי הוא ישא בעונש המותנה אם ישוב ויעבור
עבירה של נהיגה בזמן פסילה. לא חלפו ימים רבים עד שהמבקש שב ונתפס כשהוא מבצע שתי
עבירות של נהיגה בתקופת פסילה, הראשונה ביום 15.12.2000, והאחרת ביום 20.3.01. על
העבירה המאוחרת נתן המבקש את הדין עוד באותו יום במסגרת שיפוט מהיר, ובמסגרתו של
אותו הליך הוחלט להאריך את תוקפו של המאסר המותנה בשנתיים נוספות. בגין העבירה
המוקדמת, זו מיום 15.12.00, הוגשו שני הליכים נפרדים, בראשון הוא הורשע בנהיגת רכב
ללא רישיון נהיגה תקף, ללא ביטוח וללא רישיון רכב תקף. ההליך האחר ובו עוסקת הבקשה
שבפני, נפתח ביום 9.7.2001, ובו יוחסה למבקש עבירה של נהיגה בזמן פסילה. המבקש הודה