1. במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים פוצל כתב האישום המקורי לשני כתבי אישום, אחד הנושא שלושה אישומים, בו הורשע הנאשם, ושני הנושא שני אישומים וטרם נדון.
2. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן בשלישית, והורשע בשלושת האישומים שיוחסו לו, בעבירות של חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת לפי סע' 5 לחוק המחשבים תשנ"ה 1995 (להלן:
"חוק המחשבים") (ריבוי עבירות) ; פגיעה בפרטיות לפי סעיפים 2(5)+ג לחוק הגנת הפרטיות תשמ"א 1981 וניסיון לפגיעה בפרטיות לפי חוק זה ביחד עם סע' 25 לחוק העונשין תשל"ז 1977 (להלן:
"חוק העונשין") ; חדירה לחומר מחשב שלא כדין לפי סע' 4 לחוק המחשבים ; שיבוש או הפרעה לחומר מחשב לפי סע' 2(2) לחוק המחשבים; מידע כוזב או פלט כוזב לפי סע' 3(א)(1) לחוק המחשבים; איומים לפי סע' 192 לחוק העונשין; זיוף בכוונה לקבל דבר לפי סע' 418 לחוק העונשין.
3. כתב האישום עניינו בפעולות לא חוקיות שעשה הנאשם תוך שימוש בתוכנת "הסוס הטרויאני" המוחדרת למחשב הקורבן במסווה של תוכנה תמימה, כאשר בפועל תוכנה זו מבצעת פעולות שונות בלא ידיעתו והסכמתו של המשתמש באותו מחשב.
הנאשם באמצעות התוכנה דאג לשיגור חומרים ממחשבים נגועים, כהגדרתם בכתב האישום, לכתובת דואר אלקטרוני השייכת לו, וכן עיין בתכני החומרים. העבירות בוצעו כלפי 19 קורבנות, תוך פגיעה או ניסיון לפגיעה בפרטיותם.
כמו כן, הנאשם חדר לכתובת הדואר האלקטרוני של ו.ב, פרץ באמצעותה לחשבון הפייסבוק שלו, ופרסם בפייסבוק הודעה פומבית לפיה אם ו.ב מעוניין לקבל בחזרה את הגישה לחשבונו האישי עליו לשלם לו 500 ש"ח, בהמשך איים הנאשם על ו.ב.
בנוסף, זייף הנאשם שני מסמכים הנחזים להיות רישיונות נהיגה של שני מתלוננים וזאת במטרה להירשם לאתר הימורים מקוון בזהויות בדויות, להונות את האתר, ולקבל ממנו שני מענקי פתיחה המוענקים לנרשמים חדשים. הנאשם שלח בקשות לאתר ההימורים בצירוף המסמכים המזוייפים.
4. הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו יעתרו במשותף ל-6 חודשי מאסר בפועל שאפשר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי בטיעון פתוח, קנס בטיעון פתוח וחילוט בהסכמה של המחשבים וחומרי המחשב שנתפסו.
5. בטיעונים לעונש וכן בעת הצגת ההסדר הדגישו ב"כ המאשימה כי העבירות נושא כתב האישום המקורי היו מחייבות לשיטתם עונש מאסר בפועל ממשי, וכי הסדר הטיעון, הכולל גם תיקון ומחיקה של עובדות והוראות חיקוק, וכן הסכמה עונשית מתונה, הוא פועל יוצא של כשל ראייתי שארע בכל הנוגע לחומר החקירה בתיק, והשלכותיו מבחינת פוטנציאל הפגיעה בזכות הנאשם לעיין בחומר החקירה. ביתר פירוט הובהר כי שני ארגזי חומר חקירה אשר אחד הועמד לצילום הסנגור והשני הותר לעיון בלבד, אבדו ולא ניתן היה לאתרם ואף לא ניתן היה לשחזר חלק מהחומר לצורך העמדתו לעיון. ב"כ המאשימה הדגישו כי הסדר הטיעון, שבו יש הודיה והרשעה בליבת האישומים מצד אחד ותיקון כתב האישום והסכמה על הענישה מצד שני, מהווה איזון נאות בין האינטרסים השונים בנסיבות המיוחדות שנוצרו.
6. ב"כ הנאשם עתר אף הוא לאימוץ הסדר הטיעון, בהדגישו את ההשלכות שהיו לאובדן החומר, על טענות ממשפחת טענות ההגנה מן הצדק שהתעתד להעלות. בנוסף, עמד ב"כ הנאשם על חסכון הזמן, על מורכבות הראיות, והזמן שהיה נדרש לשם הבאתן, וכן על המשמעות שיש לנטילת האחריות מצד הנאשם. ב"כ הנאשם הפנה לתסקיר שירות המבחן, שעמד על נורמטיביות הנאשם בחיי היום יום. לבית המשפט הוצגו אסמכתאות נ/1 - נ/2. כן עמד ב"כ הנאשם על התקופה הממושכת בה שוהה הנאשם במעצר בית מלא או חלקי, והדגיש כי ענישה מוסכמת של 6 חודשי מאסר היא ענישה ממשית ומכבידה מבחינת הנאשם.
דיון והכרעה
7. בחנתי את טענות הצדדים בעת הצגת הסדר הטיעון ובטיעונים לעונש, וכן את תסקיר שירות המבחן בעניין הנאשם.
שירות המבחן עמד על הרקע הנורמטיבי של הנאשם, והעובדה שמדובר בהסתבכות פלילית יחידה. שירות המבחן ציין כי הנאשם נטל אחריות חלקית למעשיו, ושלל כוונה לפגיעה ישירה בקורבנותיו. כן צויין כי ניכר שבעת ביצוע העבירה פעל הנאשם בניתוק מחומרת מעשיו, תוך מתן צידוק ולגיטימציה למעשיו, וטשטוש גבולות המותר והאסור. בדיעבד צויין כי הנאשם מכיר בחומרת המעשים. בסיכום ובהמלצות העונשיות, ציין השירות כי הנאשם ביטא עמדה המפחיתה אחריות למעשיו, ונמנע מהתמודדות עם משמעות מעשיו וקשייו הרגשיים העומדים ברקע להתנהלותו. לפיכך נדרשת ענישה מוחשית בעלת אלמנטים של הרתעה וגמול ממשי בגין מעשיו.
8. העבירות בהן הורשע הנאשם, במסגרת הסדר הטיעון במתכונתו המצומצמת יותר של כתב האישום, הן עבירות חמורות ביותר. הנאשם ניצל את כישוריו ויכולותיו בתחומי המחשב לצורך ביצוע עבירות, שכללו חדירה לתחומי פרט מובהקים, היחשפות למידע אישי, ופגיעה בפרטיות הקורבנות, עשרים אנשים שונים. הקלות בביצוע עבירות באמצעות המחשב על ידי מי שניחנו בכישורים בתחום זה מן העבר האחד, והקושי לחשוף את העבירות ואת העבריין מן הצד השני, מחייבים אמירה ברורה מצד בית המשפט בבואו לגזור את הדין בעבירות מסוג זה. לכך יש להוסיף את העובדה שלצד פעילותו העבריינית בתחום המחשב ולקידום פעילותו הפלילית, ביצע הנאשם עבירות איומים וזיוף בכוונה לקבל דבר. העבירות, אם כן, בוצעו בתחכום, בשיטתיות, כלפי קורבנות רבים, וכללו שלבי ביצוע שונים.
לפיכך, אילו הנסיבות הסובבות את הסדר הטיעון לא היו כוללות את נושא הכשל הראייתי שצויין, והנאשם היה מורשע בעבירות נושא הסדר הטיעון, שיקולי ההרתעה האישית ושיקול הרתעת ציבור פוטנציאלי של עבריינים נוספים, היו מצדיקים את שליחתו של הנאשם לתקופת מאסר ממשית לריצוי בבית האסורים (ע"פ (ת"א) 71227/01
מדינת ישראל נגד טננבאום).
ואולם בתיק זה, כפי שהוסבר בהרחבה על ידי הפרקליט שליווה את התיק, חל כשל ראייתי חריג ויוצא דופן, אשר חייב התנהלות שונה מצד כל המעורבים בדבר. לאור אופי הכשל הראייתי וההשלכות שהיו עלולות להיות לו על מהלך ניהול התיק ועל קצב בירורו, עמדת הצדדים בהסכמה אליה הגיעו במסגרת הסדר הטיעון, בנסיבות הייחודיות, היא ראויה, ואכבדה.
9. הממונה על עבודות שירות אישר את התאמת הנאשם לריצוי מאסרו בדרך של עבודות שירות.
10. אשר לקנס, המאשימה עותרת להטלת קנס משמעותי לאור חומרת העבירות, ומדגישה את ההסדר המקל עם הנאשם ברכיב המאסר. מנגד, הסנגור מדגיש כי מדובר באדם נורמטיבי, כעולה מן התסקיר ומנ/1 - 2. כן נטען כי הנאשם צעיר, בן 22 כיום, מקורותיו הכספיים המוגבלים, והוא תומך במשפחה. אציין, כי לא הובא בפניי שום ממצא התומך בטענה בדבר מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם. יתרה מכך, הסנגור אף הציג אסמכתאות לעבודת הנאשם בחברות קולקאט ומרכבים, וציין מפי הנאשם כי השתכר סכומים שבין 3,500 ש"ח ל - 5,000-6,000 ש"ח. בנוסף נטען כי לא הופקו טובות הנאה מהעבירות, ולא מדובר בעבירות כלכליות.
11. אינני רואה עין בעין עם הסניגור בכל הנוגע לאופי העבירות ותכליתן. אף אם בסופו של דבר לא הפיק הנאשם טובות הנאה חומריות קונקרטיות, הרי שהעבירות בוצעו רובן ככולן למטרת קבלת מידע ונתונים בדרך לא חוקית, כדי לעשות בהם שימוש למטרות שונות וביניהן הפקת רווח. כך, עבירת האיומים נועדה להניב לנאשם תקבול כספי, וכך, זיוף המסמכים ועשיית השימוש בהם מול אתר ההימורים המקוון נועד לתכלית כספית. בנוסף, גם יתר הנתונים האישיים אליהם נחשף הנאשם בדרך לא חוקית יכולים היו לסייע לנאשם להפיק רווח עתידי מהקורבנות בדרכים מגוונות. משכך, מדובר בעבירות שבנסיבותיהן הן בעלות תכלית ומטרה של הפקת רווח כספי אישי, ומחייבות ענישה ממשית במרכיב זה. לכך יש להוסיף את העובדה שהסדר הטיעון בשל הנסיבות היחודיות שפורטו, אכן מקל ביותר עם הנאשם בכל הנוגע לעונש המאסר. אל מול נתונים אלה, לא הוכחה לי חוסר יכולת כלכלית מצד הנאשם. בשקלול הנסיבות יש מקום להטלת קנס משמעותי, שיעקר את הכדאיות בביצוע העבירות האמורות. עם זאת, אני מתחשבת בגילו הצעיר של הנאשם ובתקופת עבודות השירות שהוא עתיד לבצע.
12. לאור האמור לעיל, הריני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: