עבד-אלהדי מרואן נ' עילית בע"מ - חברה לבטוח ואח'

פסק דין

1.התובע, יליד 16.10.1953, נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 5.11.00 (להלן: "התאונה"), בעת היותו כבן 47 שנים. התאונה הוכרה גם כתאונת עבודה.

בפסק דין חלקי, שניתן על ידי ביום 25.9.07, פסקתי לתובע את המגיע לו בגין כאב וסבל, לפי נכות רפואית משוקללת בשיעור של 77%, היינו - סך של 154,130 ₪.

נכותו הרפואית של התובע :

2.וועדות המוסד לביטוח לאומי קבעו נכויותיו של התובע, כדלקמן:

נכויות זמניות:

100% מיום 5.5.01 ועד יום 31.12.01.

80% מיום 1.1.02 ועד יום 31.12.04.

נכויות לצמיתות:

החל מיום 1.1.05 נקבעה לתובע נכות רפואית משוקללת בשיעור של 77% (76.96%), כדלקמן:

40% בגין הגבלה ביישור ברך ימין.

40% בגין הגבלה ביישור ברך שמאל.

20% בגין הגבלת תנועות בפרקי כף רגל שמאל עם דפורמציה וכאבים.

20% בגין הגבלת תנועות בפרקי כף רגל ימין עם כאבים.

הופעלה תקנה 15 במלואה.

3.וועדה נוספת שבדקה את התובע ביום 23.1.09 העמידה את נכותו של התובע, בגין הפגימה בברך שמאל, על 20% (במקום 40%). נכותו הרפואית המשוקללת של התובע, החל מיום 23.1.09, הינה בשיעור 69% (69.28%).

עם זאת, קבעה וועדה זו, שלתובע אין אפשרות לחזור לעבודה ולכן העמידה את נכותו התפקודית של התובע, על שיעור של 100%.

בנוסף, נקבעו לתובע 60 אחוזי מוגבלות בניידות ובגין כך הוא מקבל קצבת ניידות מהמל"ל.

4.ב"כ התובע טוען שהתובע קופח ע"י הוועדות הרפואיות של המל"ל, אשר לא קבעו לו נכות נפשית ואף לא נכות בגין הפגיעה בכתף. בהיותו ער למשמעות המשפטית של קביעות אלה ולכך שלא הוגשה בקשה להבאת ראיות לסתור, מציין ב"כ התובע, בסיכומיו שאין הם (היינו – התובע ובא כוחו), מבקשים לשנות מהקביעות הרפואיות של המל"ל, אולם הם "מזמינים את ביהמ"ש הנכבד להפעיל את סמכותו ושיקול דעתו ולהסיק את המסקנות המתבקשות מעיוות וקיפוח זה של התובע בקביעת נכותו הרפואית ע"י המל"ל וזאת במיוחד בבוא בית המשפט הנכבד לשום ולהעריך את נכותו התפקודית של התובע".

לא אדע מהי סמכות זו ומאין היא שאובה. בהעדר חוו"ד רפואית ביהמ"ש אינו מוסמך לקבוע נכויות רפואיות אחרות מאלה שנקבעו ע"י וועדות המל"ל (או ע"י מומחים שמונו על ידי ביהמ"ש). אכן, ביהמ"ש מוסמך לקבוע נכות תפקודית גבוהה מזו הרפואית, אולם, בהעדר קביעה של נכות רפואית, לא ניתן לקבוע גריעה תפקודית.