עאמר חתאם נ' מבצר מערכות אזעקה ובטחון בע"מ ואח'

פסק דין

עניינה של תביעה זו בפריצה שהיתה לבית העסק של התובע ואשר לנזק שנגרם לו כתוצאה מפריצה זו.

הנתבעת 1 היא חברה לשירותי אבטחה ומוקד ועימה חתם התובע ביום 24/2/03 על הסכם התקשרות לשירותי אבטחה ומוקד לבית העסק שלו שהינו חנות למוצרי תאורה וחשמל בכפר קאסם.

הנטען בכתב התביעה הוא כי התובע התעתד לצאת לחו"ל בין התאריכים 31/12/04 – 21/5/05 ועל כן פנה בכתב אל הנתבעת 1 בהודעה על כך וביקש כי בתקופה זו ייערכו סיורים בלילות, בתדירות של אחת לשעה, סביב חנותו וזאת על מנת להגן עליה מהתפרצויות.

הנתבעת 1 לא ביצעה את דרישתו זו של התובע.

ביום 23/1/05 בעת שהתובע שהה בחו"ל, נפרצה חנותו ונגנבו ממנה מוצרים שונים כמפורט בכתב התביעה.

לטענתו של התובע הנתבעת 1 לא מלאה את התחייבויותיה כלפיו ולא סיירה סביב חנותו כנדרש ובכך לא מנעה את ההתפרצות לחנות ועל כן עליה לפצותו בשל הנזקים שנגרמו לו.

הנתבעת 2 שהיא חברה המספקת שירותי טלפון אחראית אף היא לנזקו, לטענתו של התובע, וזאת כיוון שעקב שגגה כלשהי שנפלה מלפניה, בשל אי תשלום חוב של קו טלפון אחר שאינו שייך לתובע, ניתקה הנתבעת 2 את קו הטלפון בחנותו של התובע מתאריך 17/1/05 עד יום 27/1/05. למעשה, חיבורו מחדש של קו הטלפון בתאריך האמור ארע רק לאחר שהתובע העמיד את הנתבעת 2 על טעותה.

בשל ניתוקו של קו הטלפון באותה תקופה, לא פעלה האזעקה שהותקנה בחנותו של התובע ועל כן אחראית אף הנתבעת 2 לנזקי ההתפרצות לחנות.

בענין זה של תקינות קו הטלפון ומערכת האזעקה מצא התובע אחריות נוספת של הנתבעת 1, שכן לטענתו, הנתבעת 1 הפרה את הסכם ההתקשרות ביניהם בכך שלא עקבה אחרי האיתות של המערכת בכל יום החל מן השעה 19.00 ועד לשעה 7.00 למחרת היום.

התובע דרש סך של 125,000 ₪ עבור המוצרים שנגנבו מחנותו, סך של 10,000 ₪ עבור תיקון החלונות והדלתות בחנותו וסך של 5,000 ₪ עבור עגמת נפש ומטרד ובסך הכל – 140,000 ₪.

הנתבעת 1 היא חברת מבצר טענה בכתב ההגנה שהגישה כי מדובר, לטעמה, בתביעה טורדנית.

הנתבעת ציטטה את סעיף 6 לכתב ההתקשרות שבינה לבין התובע ולפיו על הנתבעת לעקוב אחרי האיתות של המערכת שהותקנה בחנותו של התובע בימי חול בין השעות 19.00 עד 7.00 ביום שלמחרת וימי שישי בין השעות 16.00 עד 7.00 בבוקר של היום שלאחר השבת או החג.

כמו כן הסתמכה הנתבעת 1 על סעיף 7(א) להסכם ההתקשרות לפיו משהתקבל במוקד אות המעיד על פריצה או חדירה למקום, יתקשר המוקד לא המנוי בטלפון ובמידת הצורך תגיע ניידת של החברה למקום על מנת לבדוק בבדיקה ויזואלית חיצונית, מבלי להיכנס למקום את סיבת הפעלת המערכת. החברה תדווח במידת הצורך למנוי במקרה של סימני פריצה, ניסיון פריצה, גניבה גלויה או פגיעה גלויה ברכושו של המנוי וכן תינתן הודעה מתאימה למשטרה ו/או לגורמי הצלה נוספים.

הנתבעת 1 הדגישה כי על פי הסכם ההתקשרות , הרי שאם לא שילם המנוי עבור שירותי סיור לשיגור ניידת, בהתאם לסעיף 7(ב), הרי ששירותי הנתבעת לתובע יצטמצמו להודעה טלפונית בדבר קליטת איתות מערכת האזעקה במוקד.

הנתבעת 1 הפנתה אל כתב ההזמנה בדבר הצטרפות לרשת מנויי מוקד מבצר בה נרשמו פרטי ההתקשרות עם התובע.

הנתבעת 1 אישרה כי אכן טרם יציאת התובע לחו"ל התקבל ממנו מכתב בו ציין את מחליפו בעסק, לרבות מספר הטלפון של המחליף וכן ביקש כי הנתבעת תבצע סיורים יזומים סביב לחנותו בכל שעה, במשך תקופת העדרותו שהיא כחודש ימים.

לטענת הנתבעת, יצר מנהל המוקד קשר עם התובע והודיעו כי השירות אותו ביקש בדבר הסיורים של הניידת אינם כלולים בהסכם שנכרת עימו. המנהל הוסיף כי לצורך ביצוע השירות המבוקש יהיה על התובע לחתום על הסכם שירות מתאים, לרבות התחייבות לתשלום נוסף בסך של 30 ₪ בעבור כל סיור שיבוצע.

תגובת התובע היתה, לטענת הנתבעת 1, כי ככל שהדבר כרוך בתשלום נוסף הוא אינו מעונין בשירות המוצע ואכן לא נחתם הסכם לביצוע שירותי סיור יזום.

הנתבעת 1 הדגישה כי על פי ההסכם המקורי שנכרת בינה לבין התובע הרי שהוא שילם לה 120 ₪ לחודש בלב ד וברי כי בעבור סכום כזה היא אינה מבצעת שירותי סיור בתדירות של אחת לשעה ואם לא רכש התובע שירותי סיור, אין לו להלין אלא על עצמו והיא בוודאי שלא היתה חייבת לבצעם ועל כן אין גם להטיל עליה אחריות כלשהי משלא ביצעה אותם, כנטען בכתב התביעה.