ס"ק 48314-02-16 ס"ק 23084-03-16

1.לפניי בקשה לאיחוד ההליכים שבכותרת כך שמותב אחד ידון במחלוקות שבין הצדדים.

2.המבקשים טוענים כי נוכח זהות הצדדים, בהתחשב בכך שמדובר בהליכים חוזרים ונשנים, ובמערכת יחסים סבוכה, ובמערכת עובדות והתנהלות משותפת – ולפי המדיניות הנקוטה בבתי הדין לעבודה, רצוי כי אותו מותב ידון בהליכים השונים. כל זאת מטעמי ניהול נכון של סכסוכי עבודה ומטעמים דיוניים של מניעת קביעת הכרעות עובדתיות/משפטיות לא אחידות. המבקשים הוסיפו כי אין מניעה שבתיק אחד יתייחסו הצדדים למספר סקטורים.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה נוכח העובדה שהעילה בבסיס כל אחד מההליכים הינה שונה, ואין זהות בשאלה המשפטית המתעוררת בכל אחד מהתיקים. כמו כן, המבקש 3 אינו צד לבקשה בתיק ס"ק 48314-02-16 והבקשה כלל לא נוגעת אליו. כמו כן, המשיבה טוענת כי המבקשת 1 בחרה בכל אחד מהתיקים מצהיר אחר. עוד נטען על ידי המשיבה כי אין מקום לייתר את הטיעון המפורט שנטען בפני כל אחד מהמותבים בבקשה לסעדים זמניים.

הכרעה

4.בתקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 נקבע כי: "ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית דין אחד וכרוכות בהם שאלות זהות או שאלות דומות, של משפט או של עובדה, רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין על פי בקשת בעל דין ובין ללא בקשה כזאת, ובתנאים שייראו לו".

5.תקנה 120 לתקנות סדרי הדין מסמיכה את בית הדין לפעול "לפי שיקול דעתו" בהחלטה בדבר איחוד תיקים. מסגרת זו של הסמכות על-פי שיקול דעת היא רחבה. השיקולים אותם על בית הדין לשקול, בעת מתן החלטה בבקשה לאיחוד דיון, הינם יעילות הדיון אשר נבחנת, בין היתר, בקיומן של שאלות זהות או דומות, וכן שלב הדיון אליו הגיע כל אחד מהעניינים התלויים ועומדים, אשר לגביהם מתבקש האיחוד. כמו כן, יבחן בית הדין, האם יש באיחוד הדיון כדי למנוע עיוות דין למי מהצדדים. המטרה העיקרית של התקנה המאפשרת איחוד דיון, הינה חיסכון בזמן ובהוצאות לגבי ניהול הליכים, שיש בהם שאלות דומות של משפט או של מסכת עובדות. באשר לשיקולי יעילות הדיון, אין ספק, כי המדובר בשיקול משמעותי, ויש לבחון את השלב בו מצוי כל אחד מההליכים שאת איחודם מבקשים (דבע (ארצי) נד-191-3 תכנון המים לישראל בע"מ - אורי אייזיק, ניתן ביום26.5.97).

6.במקרה שלפניי מדובר בשני סכסוכים קיבוציים. בתיק 48314-02-16 מדובר בהליך שהחל בבקשת המבקשים 1 ו-2 לסעדים ארעיים ולסעדים זמניים לרבות השבת חמישה עובדי "סקטור תפזורת" לעבודה, הצבת עובד ששובץ למשמרת בתחנת עבודה כולל תשלום מלוא השכר כולל הפרמיה וכן צו שימנע פגיעה בזכות התארגנות העובדים. כמו כן, נדרשו סעדים קבועים בעניין השעייתם של עובדים מסידור עבודה, הוצאת עובדים לחופשה כפויה, אי הצבת עובדים משובצים למשמרת בתחנות עבודה והצבתם כ-stand by תוך שלילת תשלום פרמיה. המבקשים בבקשה זו טוענים לניהול משא ומתן בחוסר תום לב, השעיית עובדים מסידור העבודה על רקע טענות משמעתיות, הוצאתם של העובדים לחופשה כפויה כשינוי חד צדדי בתנאי עבודתם של העובדים וכן, התנכלות ליו"ר ועד העובדים ולחבר ועד נוסף כפגיעה בזכות ההתארגנות של העובדים.

המשיבה טענה לעניין ההשעיה כי מדובר באי שיבוץ לסידור עבודה תוך תשלום שכר לנוכח סירוב של העובד לבצע מטלות שהיה עליו לבצע וכנהוג בנמל. לעניין החופשה הכפויה וכן לעניין השינוי החד צדדי בתנאי העבודה בשיבוץ למשרת STAND BY נטען כי מדובר בפררוגטיבה ניהולית של החברה בהתאם לצורכי העבודה.

7.בתיק ס"ק 23084-03-16 המשיבה עתרה לקבלת צו שיורה למבקשים לחדול ולהימנע ממתן הנחיות לעובדי החברה ובמיוחד לעובדי מתקן התפזורת ולעובדי התפעול בכל הנוגע לביצוע הדרכה של עובדי סקטור תפעול, המיועדים לעבוד במתקן התפזורת ולהיות מודרכים על ידי עובדי מתקן התפזורת וכן לקיים את הוראות ההסכמים הקיבוציים הנוגעים לביצוע הדרכה של עובדי החברה, לרבות עובדי סקטור תפעול במתקן התפזורת.

עוד נטען להפרת התחייבות לשתף פעולה בהדרכה והכשרה של עובדים המיועדים לעבודה במתקן, הפרת התחייבות למיצוי תביעות ושקט תעשייתי, שביתה פסולה שלא כדין שאף לא ניתנה בגינה כל הודעה על סכסוך עבודה ושביתה וכן, שביתה בחוסר תום לב.

המבקשים טענו כי קיום הדרכות בנמל הוא עניין שבהסכמה. בשנת 2014 – הצדדים הגיעו להסכמות ביחס למתווה הכשרה לתפקיד 'אומן צובר' – מתווה שטרם יצא אל הפועל ביחס להכשרת עובדים חדשים לתפקיד. עד היום עובדי מתקן התפזורת מילאו את מכסת העבודה שלהם במלואה ולא נדרשו ניודים למתקן. על פי הסכמי ההתייעלות, ניוד עובדים מסקטור תפעול לסקטור תפזורת אפשרי רק במסגרת הכשרתם ובמשמרתם ותוך מתן תמורות זהות לעובדי מתקן התפזורת.