ס"ק 44855-04-16, כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי ואח' נ' סופרבוס העמקים בע"מ

1.מבוא – לפנינו בקשה שהוגשה על ידי המבקשים – המבקשת 1 שהינה ארגון "כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי" (להלן: "המבקשת"), והמבקש 2 – מר הארון שובש (להלן: "המבקש") (להלן ייקראו יחדיו: "המבקשים"). המשיבה לבקשה הינה חברת סופרבוס העמקים בע"מ (להלן: "המשיבה"). המבקש הינו נהג אוטובוס במקצועו, ואילו המבקשת הינה ארגון עובדים. המשיבה הינה חברה המספקת שירותי תחבורה ציבורית.

2.ביום 1.5.2016 ניתנה החלטת בית הדין ובה נקבע כי פיטוריו של המבקש מעבודתו במשיבה הוקפאו עד מתן הכרעה בצו הזמני. לאחר מכן, ניתנה ביום 1.6.2016 החלטתו של בית הדין במסגרת ההליך הזמני בתיק, במסגרתה סוכם בסעיפים 88-87 להחלטה

כדלקמן (להלן: "ההחלטה בהליך הזמני"): "נוכח הפגמים שציינו לעיל שנפלו בפיטורי המבקש ובאופן שבו ייחסה המשיבה למבקש באשר לפעילות גניבה ואשר לא הוכחה, ועל רקע פעילותו האירגונית של המבקש במבקשת, סעד האכיפה יהיה הסעד הנכון והצודק במקרה זה. על כן, אנו מורים בנסיבות העניין על השבת המבקש לעבודתו באופן מיידי עד למתן פסק דין בהליך העיקרי. המבקש יהיה זכאי למלוא שכרו וזכויותיו ברציפות, וזאת החל מיום הפיטורים. למען הבהר ספק – המשיבה נדרשת בזאת לפעול לשיבוצו בפועל של המבקש בפועל, ולא לתשלום שכרו בעודו יושב בביתו".

3.בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי המשיבה לבית הדין הארצי לעבודה, על ההחלטה בהליך הזמני, נדחתה בהחלטתו מיום 30.6.2016 של כב' הנשיא פליטמן בבר"ע 35830-06-16.

4.הבקשה שלפנינו – הבקשה הנוכחית הוגשה על ידי המבקשים ביום 22.9.2016, והינה גלגול של בקשה קודמת שהוגשה על ידם ביום 8.8.2016 ואשר נמחקה בדיון שנוהל בפני בית הדין ביום 7.9.2016. הבקשה מוכתרת בכותרת "בקשה להורות על השבה לעבודה סדירה ועל השלמת תשלומים רטרואקטיבית".

5.טענות המבקשים – במסגרת הבקשה טוענים המבקשים, בתמצית, כי המשיבה מעקרת את ההחלטה בהליך הזמני בכך שהיא שילמה למבקש באופן חלקי את שכרו לחודשים אפריל ומאי 2016 (מאז מועד הפיטורים של המבקש, שבוטלו כאמור ביום 1.6.2016), ואילו בחודשים יוני – אוגוסט 2016 המשיבה שיבצה את המבקש לעבודה במתכונת עבודה שונה והיקף השתכרות פחות, לעומת זה שהוא עבד בו טרם הפיטורים.

6.הסעדים שהתבקשו הינם כדלקמן – תחילה, להורות למשיבה להשלים רטרואקטיבית את מלוא שכרו וזכויותיו של המבקש ולפי ממוצע השתכרותו בשלושת החודשים שלפני הפיטורים; בנוסף, להורות למשיבה לשבץ את המבקש לעבודה סדירה, באותו התפקיד, מתכונת העבודה והיקף ההעסקה, שהיו בשלושת החודשים שקדמו לפיטוריו, לרבות האפשרות לעבוד בשעות נוספות ובמשמרות סופי-שבוע.

7.טענות המשיבה – המשיבה הכחישה את כלל טענותיהם של המבקשים, וטענה כי הבקשה הוגשה שלא לפי סדרי הדין הראויים, וכי היקף העסקתו של המבקש משתנה בהתאם לשינויים בלוחות הזמנים של התחבורה הציבורית. בנוסף, נטען כי עובד אינו יכול לחייב מעסיק להעסיקו בשעות נוספות, ואין המדובר בזכות קנויה של העובד. עוד טוענת המשיבה, כי היקף השתכרותו של המבקש לאחר החלטת בית הדין בהליך הזמני לא נפגע, וכי המשיבה מיישמת באופן מלא את ההחלטה של בית הדין בהליך הזמני.

8.זאת ועוד, המשיבה טוענת כי הסכם ההעסקה של הנהגים העובדים אצלה אינו מבדיל בין תפקיד של "נהג קו" לבין תפקיד של "נהג חניון", וכי העסקתו של המבקש כנהג חניון במקום העסקתו כנהג קו הינה החלטה סבירה, ולאור החשדות שהועלו כנגדו ואשר שימשו גם כבסיס להחלטה בגין פיטוריו, לפיהם הוא מעל בכספי המשיבה.