אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ס"ק 44239-09-15

ס"ק 44239-09-15

תאריך פרסום : 28/03/2016 | גרסת הדפסה
ס"ק
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
44239-09-15
13/03/2016
בפני השופטת:
אופירה דגן-טוכמכר

- נגד -
מבקשים:
1. ארגון עובדי הרדור עמותה בהקמה
2. מר שרון שרון

עו"ד ר. בן צבי
משיבה:
הרדור עיצוב עילי וטכנולוגיות בע"מ
עו"ד ע. מילט בר עוז
פסק דין
 

 

בפנינו בקשה למתן סעדים הצהרתיים וכספיים לשם הכרה במבקש 1 כארגון עובדים יציג של עובדי המשיבה, למתן סעדים למבקשים לפי סעיף סעיף 33 יא לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – 1958 [להלן: "חוק הסכמים קיבוציים" או "החוק"] בגין פגיעה בהתארגנות, ובכלל זה בגין פיטוריו מעבודה של המבקש 2, שהוא ממייסדי ההתארגנות.

 

עיקר העובדות העולות מהראיות שבפנינו הן כדלקמן:

  1. המשיבה היא חברה בע"מ שעיסוקה בייצור ובשיווק ארונות קיר [להלן: "המשיבה" או "הרדור"].

  2. המבקש 2, מר שרון שאשו [להלן : "שרון"], היה עובד של המשיבה במשך למעלה מ- 6 שנים (למעט הפסקה בת שנה). תקופת עבודתו הראשונה (כפועל יצור) נמשכה כשלוש שנים, מחודש מאי 2008 עד חודש יולי 2011, ותקופת עבודתו השנייה (כמנהל היצור) נמשכה כשלוש שנים מיוני 2012 עד ספטמבר 2015.

  3. בחודש יולי 2015 או בסמוך לכך, שרון החל לפעול בקרב עובדי המשיבה לצורך הקמת ארגון עובדים, ובחודש יולי 2015 החל להחתים עובדים על טופסי הצטרפות לעמותת "ארגון עובדי הרדור" ("עמותה בהקמה") היא המבקשת 1 [להלן: "העמותה"].

  4. ביום 3/8/15 בשעות הבוקר נמסרה לשרון הודעה לפיה המשיבה שוקלת את פיטוריו, ובערבו של אותו יום נמסר לו מכתב הזמנה לשימוע שנועד למחרת היום. ביני לביני, בשעות הצהריים של אותו היום (3/8/13) פנו המבקשים באמצעות ב"כ לרשם העמותות, בבקשה לרישום העמותה.

  5. ראיון השימוע נדחה ליום 12/8/15 מחמת בקשתו של שרון לצאת לחופשה, ובסמוך לאחריו נמסרה לו הודעה על פיטורים מידיים תוך ויתור על עבודה בתקופת ההודעה המוקדמת [להלן: "הפיטורים הראשונים"].

  6. ביום 13/8/15 המבקשים פנו לבית הדין (ס"ק 28759-08-15 להלן גם "ההליך הקודם") בבקשה למתן סעדים זמניים וקבועים כנגד פיטוריו של שרון תוך שטענו כי מדובר בפיטורים פסולים, שננקטו מטעמים שאינם עניינים, מחמת פעילותו בהתארגנות העובדים.

    בדיון שהתקיים בפני בית הדין ביום 18/8/15, הושגה בין הצדדים הסכמה לפיה שרון יושב לעבודתו, בכפוף לכך שתשמר זכותה של המשיבה לקיים בירור בתום לב ביחס לטענות/לחשדות שהועלו כנגד מר שרון לאחר פיטוריו, לפיהם קיבל טובות הנאה ממרכיבים להם הוא מעביר עבודות (המדובר במי שמועסקים כקבלנים חיצוניים ואינם עובדי הנתבעת).

  7. על רקע האמור, המשיבה שכרה שירותים של משרד חקירות, ולאחר שקיבלה את תוצרי החקירה, ביום 6/9/15 נמסרה לשרון הזמנה לשימוע נוסף אליה צורף דו"ח החקירה שערך משרד החקירות וייצמן יער, אשר בחן את החשד לפיו שרון קיבל טובות הנאה ממתקינים חיצוניים, בתמורה למתן הטבות ו/או העדפות במסגרת העבודה. בהזמנה לשימוע נמסר לשרון כי הוא מתבקש שלא להתייצב לעבודה במהלך הבירור.

    בראיון השימוע, שהתקיים ביום 8/9/15, שרון נמנע מלהתייחס באופן מפורט לחשדות שהועלו נגדו, למעט בדרך של הכחשה גורפת של ממצאי החקירה, ואישור כי קיבל מתנות ואולם טען כי זה דבר מקובל. בהמשך הדברים שרון הודיע כי הוא איננו מבקש להמשיך בתפקידו, שכן איננו מעוניין לעבוד במקום שבו איננו רצוי.

    לאור עמדתו של שרון לפיה איננו מתנגד לפיטורים, ביום 16/9/15 נמסר לו מכתב פיטורים [להלן: "הפיטורים השניים"].

  8. הבקשה דנן הוגשה ביום 27/9/15 ובמרכזה בקשה להכיר בעמותה כארגון יציג של עובדי המשיבה ובמסגרתה הודיע שרון כי איננו מבקש סעד של השבה לעבודה, אלא סעד כספי בלבד, בגין פיטורים המנוגדים להוראות סעיף 33 יא לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – 1958.

  9. בדיון שהתקיים בפני ביום 13/10/15 הודיעו המבקשים כי המועד הקובע לבחינת שאלת היציגות הוא 31/8/15 ולפיכך בית הדין הורה לנתבעת להציג רשימת עובדים לאותו מועד, על מנת שהצדדים יבררו את שאלת היציגות.

  10. ביום 29/10/15 הגישו המבקשים בקשה לתיקון התובענה על דרך של הוספת המבקש 2, מר שרון שאשו, והוספת סעד הצהרתי בדבר השבתו לעבודה.

     

     

    טענות המבקשים :

  11. המבקשים, טוענים כי במהלך חודשים יולי /אוגוסט 2015 שרון ועמו שני עובדים נוספים, מר גנאדי מירצקי ומר אורי אשר, החלו במהלך לשם הקמת ארגון עובדים. לטענתם, במסגרת זו, פנה שרון לעובד בשם שי איפרגן והציע לו להצטרף להתארגנות. מר איפרגן סירב להצטרף להתארגנות ותחת זאת הודיע על המהלך להנהלת המפעל.

  12. לטענת המבקשים, יום אחד לאחר השיחה עם מר איפרגן, נשלחה לשרון הזמנה לשימוע במסגרתו הועלו נגדו טענות סרק, והוא פוטר באופן מיידי מעבודתו.

    המבקש מצביע על האופן הברוטלי שבו נעשו הפיטורים הראשונים, באופן מיידי תוך לקיחת הרכב מהרגע להרגע וסילוק מהמפעל, הליך פיטורים אשר איננו הולם את הטעמים המינוריים שהוצגו לתובע בראיון השימוע שעיקרים ליקויים ארגוניים בעבודתו.

  13. לטענת המבקשים, גם במסגרת "מקצה השיפורים שערכה הנתבעת לאחר שנאלצה להשיב את התובע לעבודה, כל שהצליחה המשיבה ליחס לו היה טענה בדבר לקיחת "שוחד" ממרכיבים בסך 50 ₪.

  14. המבקשים טוענים, כי פיטוריו של שרון נעשו מטעמים שאינם עניינים, בגין פעילותו להקמת ארגון העובדים, ולפיכך הם עומדים בניגוד להוראות סעיף 33יא לחוק הסכמים קיבוציים. לטענתם, שרון הוא הרוח החיה בהתארגנות, ופיטוריו מהווים מסר מרתיע, אשר הכריע את ההתארגנות וחיבל באפשרות של העובדים לממש את זכויותיהם.

    בסיכומיהם, והגם שהסעד לא התבקש מלכתחילה, עותרים המבקשים לסעד שכולל את השבתו של שרון לעבודה, וכן הם תובעים סעדים כספיים על פי הוראות סעיף 33יא לחוק הסכמים קיבוציים.

  15. אשר לעניין היציגות: המבקשים טוענים כי במועד הקובע עליו הוסכם, 31/8/15, היו בידיהם 43 טפסי הצטרפות חתומים כדין, המהווים למעלה משליש מעובדי הנתבעת באותה עת.

    לטענת המבקשים, לאחר תחילת ההתארגנות המשיבה פעלה על מנת לצרף לשורותיה בני משפחה וזאת על מנת להגדיל את מצבת העובדים. עוד נטען, כי טענת המשיבה לפיה חלק מהחותמים לא היו עובדי הנתבעת במועד הקובע – לא הוכחה.

  16. לנוכח האמור לעיל מתבקש לקבוע כי העמותה היא ארגון יציג של עובדי המשיבה ולהורות למשיבה לנהל מו"מ עם העמותה 1 לצורך חתימה על הסכם קיבוצי.

     

    טענות המשיבה

  17. המשיבה טוענת כי העמותה איננה ארגון עובדים יציג וכי כל תכלית הבקשה להתעשר על חשבונה של המשיבה.

  18. המשיבה מצביעה על כך שבתיק הוגשו שתי בקשות לסעדים שונים, תחילה (ביום 27.9.10) על ידי המבקשת 1 (בקשה הנתמכת בתצהירו של מר שרון) שבה לא התבקש סעד של השבה לעבודה ואף צויין במפורש ובמודגש כי מר שרון מוותר על סעד של השבה לעבודה (סעיף 70 לבקשה), ורק לאחר מכן (ביום 29/10/15) התבקשה הוספתו של מר שרון כצד להליך, והתבקש סעד שונה, שעניינו השבתו לעבודה. לנוכח האמור לעיל, מתבקש לסלק על הסף את הסעד שעניינו השבה לעבודה, באשר לדידה של התובעת טענת התובע כי הוא מבקש לשוב לעבודה מהווה סתירה עובדתית ביחס לנטען בבקשה המקורית.

  19. המשיבה טוענת כי מר חלפון העד מטעמה לא נחקר בחקירה שכנגד ביחס לחלקים עיקריים בתצהירו, ולפיכך יש לאמץ את עדותו. עוד נטען כי הגב' חלפון שתצהירה הוגש בתמיכה "לתגובה הראשונה בתיק זה" אף היא לא נחקרה ולכן יש לקבל את האמור בתצהירה.

  20. עוד טוענת המשיבה, כי המבקשות נמנעו מלזמן לעדות את מר איפרגן, ולכן יש לדחות את טענתן לפיה איפרגן ידע על ההתארגנות ערב זימונו של מר שרון לשימוע וכי הודיע להנהלת הנתבעת על דבר ההתארגנות. לדידה של המשיבה, הימנעות מהבאת עד מהותי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו, לפיה עדותו הייתה עלולה לחזק את עמדת הצד שכנגד.

  21. לטענת המשיבה ההחלטה על פיטוריו של מר שרון התקבלה מטעמים עניינים בלבד, ולא הייתה קשורה כלל להתארגנות העובדים.

  22. המשיבה מצביעה על כך שכבר בחודש ספטמבר 2014 כשנה לפני שעלה רעיון ארגון העובדים, מר שרון זומן לראיון שימוע לשם שקילת המשך עבודתו, ואולם באותה עת הוחלט לתת לו הזדמנות נוספת על מנת לשפר את תפקודו.

  23. בשימוע מחודש ספטמבר כמו גם בשני השימועים נשוא ההליך דנן, ניתנת לתובע הזדמנות מלאה להשמיע את טענותיו, ופיטוריו סבירים ומידתיים, בפרט בשים לב לחשדות החמורים שעלו בשימוע האחרון ואשר נותרו ללא תגובה וללא הסבר המניח את הדעת.

  24. המשיבה טוענת כי מעשיו של מר שרון עולים כדי הפרת אמונים קשה והפרת חובת תום הלב וחובת ההגינות עת נטל לכיסו כספים מנותני שירותים של הנתבעת. עוד היא טוענת כי מר שרון מקדם את ענייניו הפרטיים על חשבון עובדי המשיבה.

  25. לעניין היציגות טוענת הנתבעת כי במועד הקובע היו בידי העמותה 36 טופסי הצטרפות חתומים, אשר אינם מהווים שליש מהעובדים, ולדידה מעדותו של מר שרון עולה כי אין מדובר בחתימה אותנטית ומדעת על טופסי ההצטרפות.

  26. מכל מקום לטענת הנתבעת, היא לא נקטה בכל פעילות שהיה בה כדי להפריע להתארגנות.

     

    הכרעה

    המסגרת הנורמטיבית - הגנה על הליכי התארגנות ראשונית

  27. בסעיף 33י' לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, עוגנה ההגנה על העובדים המתארגנים, ונקבע בין היתר, איסור על פיטורי עובד או על פגיעה בתנאי העסקתו בשל פעילותו לצורך הקמת ארגון עובדים. סעיף 33 קובע כדלקמן:

    33י.(א)מעסיק לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד, ולא יימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשל אחד מאלה:

    (1)חברותו או פעילותו בארגון עובדים;

    (2)פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים;

    (3)הימנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים או הפסקת חברותו בארגון עובדים;

    (4)חברותו בועד עובדים או פעילותו בועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים; לענין זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יושב ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת;

    (5)פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים.

     

    בצד האיסור כאמור, בסעיף 33יא לחוק נקבעה סמכותו של בית הדין לעבודה ליתן צו למניעת פיטורים וכן לפסוק פיצויים אף ללא הוכחת נזק.

     

    33יא.(א)לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיפים 33ט ו-33י והוא רשאי –

    (1)ליתן צו מניעה או צו עשה; הוראת פסקה זו כוחה יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970;

    (2)לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין.

    (ב)(1)מצא בית דין אזורי לעבודה כי מעסיק הפר את הוראות סעיפים 33ט או 33י, רשאי הוא לחייב את המפר בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים; ואולם רשאי בית הדין לפסוק, בשל הפרה כאמור, פיצויים לדוגמה בסכום העולה על 50,000 שקלים חדשים ובלבד שלא יעלה על 200,000 שקלים חדשים, בהתחשב בחומרת ההפרה או נסיבותיה;

    (2)אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין, בשל אותה הפרה; ואולם בית הדין לא יפסוק פיצויים לפי אותה פסקה, בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006;

    (3)בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה למעסיק, בשל הפרת הוראות סעיף 33י כאמור בפסקה (1), רשאי בית הדין להתחשב בכך שהמעסיק הורשע בשל אותו מעשה ובקנס שנגזר עליו;

    (4)...

     

  28. פסיקת בתי הדין לעבודה, בהליכים רבים, עמדה על השבריריות המאפיינת את הליך ההתארגנות הראשונית, אשר מלווה לא אחת בפעילות של המעסיק לפיטורי העובדים המתארגנים, מתוך שאיפה לעצור את ההתארגנות תוך יצירת הרתעה כלפי העובדים מפני התמיכה וההצטרפות אליה.

  29. בפסק הדין בעס"ק 24/1 הוט טלקום נ' הסתדרות העובדים הלאומית (פורסם במאגרים המשפטיים ולהלן: "עניין "הוט"") כב' בית הדין הארצי עמד על כך שפיטורים של מוביל ההתארגנות מהווים פגיעה כפולה – במישור האישי ובמישור הקיבוצי:

     

    "פיטורי עובד על רקע מעורבותו באיגוד העובדים, מהווים פגיעה כפולה בזכות ההתארגנות: פגיעה אישית בזכותו של אותו עובד להתאגד, ופגיעה קיבוצית בדרך של שלילת זכותם של כלל עובדי המפעל להחליט באופן חופשי אם להצטרף לארגון עובדים."

     

  30. בית הדין הארצי הנכבד עמד על כך שפיטורים של מובילי ההתארגנות הוא בד"כ כלי מרכזי בו נוקט המעביד לסיכול ההתארגנות, וכי לעיתים קרובות המטרה האמיתית של הפיטורים, מוסווית ולובשת מראית עין של פיטורים עניינים (פיטורי צמצום, פיטורי משמעת וכיו"ב).

  31. על רקע המאפיינים המיוחדים לפיטורים על רקע התארגנות, והתכלית הציבורית שבמניעתם, קבע בית הדין הארצי כי מקום שמועלית טענה בדבר "פגיעה בהתארגנות" יש מקום להעביר את נטל השכנוע ביחס לעילת הפיטורים מכתפי העובד לכתפי המעביד.

  32. על רקע האמור לעיל, נדון בראיות שהובאו בפנינו לעניין פיטוריו של שרון.

     

     

    מן הכלל אל הפרט

    הפיטורים הראשונים

  33. מטופסי ההתארגנות שהומצאו לתיק עולה בבירור כי עיקר הפעילות להחתמת עובדים על טופסי הצטרפות להתארגנות נעשתה בשלהי חודש יולי 2015 (עד 1/8/15 חתמו 31 עובדים על טופסי הצטרפות, רבים מהם חתמו ביום 23/7/15).

  34. מדובר בפעילות החתמה אינטנסיבית שהתבצעה במפעל בגודל בינוני - קטן, שבו מועסקים מספר בני משפחה של המנהלים והבעלים בתפקידים שונים. בנסיבות אלה החזקה היא כי היכולת לשמור את דבר ההתארגנות בסוד היא מוגבלת ואנו סבורים כי במועד כלשהו בראשית חודש אוגוסט דבר התארגנות הובא לידיעת ההנהלה.

    בהקשר זה יש להזכיר את טענת שרון לפיה הזימון לשימוע נמסר לו יום אחד לאחר שפנה לעובד שי איפרגן, המקורב להנהלה, וביקש להחתימו על טופס הצטרפות. המבקשים ביקשו לזמן לעדות את מר איפרגן, על מנת שיאשר את טענתם לפיה הוא התנגד להתארגנות ודיווח להנהלת המפעל על פנייתו של שרון אליו (ראה בקשה מיום 12.11.15) הייתה זו המשיבה שהתנגדה לזימונו לעדות של מר איפרגן (ר' תגובה מיום 15.11.15). בסופו של יום מר איפרגן לא זומן לעדות בנסיבות שלא הובררו בפנינו. כך או כך, בנסיבות העניין לנוכח העובדה שמר איפרגן לא חתם על טופס הצטרפות אנו סבורים כי התנגדותה של הרדור, והימנעותה מלזמן בעצמה לעדות את מר איפרגן, על מנת שיסתור את טענת התובע, מחזקת את טענת התובע כי מר איפרגן הודיע להנהלה על ההתארגנות.

  35. על רקע האמור לעיל, אנו קובעים כי עובר לזימונו של התובע לשימוע, המשיבה ידעה על ההתארגנות ועל חלקו של התובע בהתארגנות העובדים. לנוכח האמור, נטל השכנוע, כי הפיטורים אינם קשורים להתארגנות עובר אל כתפי המשיבה.

  36. כפי שפירטנו בפרק העובדות, ביום 3/8/15 נמסרה לתובע הזמנה לשימוע, וביום 4/8/15, בהתאם לבקשתו, נשלח אליו מכתב המפרט את הטענות אשר עומדות ביסוד הזימון לשימוע, שבעיקרן הצבעה על ליקויים בניהול היצור.

  37. בהקשר זה ראוי לציין כי כשנה קודם לכן, באוגוסט 2014, זומן התובע לראיון שימוע לשקילת המשך העסקתו (נספח ג' לתגובת המשיבה בתיק 28759-08-15) מטעמים של "התנהלות לא מספקת מקצועית למנהל מפעל."

    בשימוע שהתקיים בשנת 2014, לאחר שנשמעו טענותיו של שרון, לפיהן ינסה להשתפר, ניתנה לו הזדמנות נוספת תוך שנקבע כי "בקשה לתוספת שכר לא נענתה בשלב זה".

  38. בחלוף מספר חודשים התובע שוב ביקש העלאת שכר. והתאכזב לגלות שקיבל העלאה של 5% בלבד (שכר בסך כ 10,000 ₪ נטו עליו ניתנה תוספת בסך 115 ש"ח). בעדותו בפנינו התובע אישר כי התאכזב מכך שלא קיבל העלאת שכר משמעותית יותר מה גם שלטענתו הובטחה לו העלאת שכר ערב קבלתו לעבודה בתקופת העבודה השניה. עם זאת, התובע טוען כי על אף אכזבתו הוא המשיך לתפקד באופן מיטבי ולהשקיע בעבודה.

  39. טענת הנתבעת כי תפקודו של שרון לא היה משביע רצון מתיישבת עם העובדה שאיננה במחלוקת, כי בחודש מאי ניתנה לו תוספת שכר זניחה בלבד, נמוכה מזו שעליה סוכם עימו מלכתחילה.

  40. כך או כך, אופי הטענות שעמדו ביסוד הפיטורים הראשונים היה במישור התפקוד המקצועי של התובע במפעל. גם אם נניח כי היה ממש בטענות המקצועיות כנגד התובע, הרי שטענות מסוג זה, ובפרט כאשר מדובר במנהל יצור, אינן כרוכות בדרך כלל בפיטורים מידיים אלא במתן התראה ובהעברה מסודרת עד כמה שאפשר של התפקיד.

  41. בענייננו אין חולק כי התובע הודיע על יציאה לחופשה, ולפיכך ראיון השימוע נדחה ליום 12/8/15, ובסמוך לאחריו (עוד באותו היום 12/8/15) נמסרה לתובע הודעה על סיום העסקתו, תוך שהנתבעת מוותרת על עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת ונוטלת ממנו את רכב החברה בו במקום.

  42. לאור קביעתנו כי המשיבה ידעה על חלקו של שרון בהתארגנות העובדים ולנוכח סמיכות הזמנים שבין תחילת ההתארגנות לבין הזימון לשימוע, ולנוכח ההחלטה בדבר פיטורים מיידיים, תוך נטילת הרכב ששימש את שרון וויתור על עבודה בתקופת ההודעה מוקדמת, לא עלה בידי הנתבעת לשכנע אותנו כי לא היה קשר בין ההתארגנות לבין ההחלטה על פיטוריו של שרון ואנו קובעים כי ה"טריגר" לזימונו של התובע לשימוע היה נעוץ בפעילותו להקמת ארגון העובדים.

  43. כפי שכבר ציינו, הפיטורים הראשונים בוטלו בהסכמת הנתבעת בדיון בתיק 28759-08-15, ואולם בית הדין לא מנע מהמשיבה לבדוק חשדות שהובאו לידיעתה לאחר הפיטורים, לפיהם שרון קיבל טובות הנאה ממרכיבים חיצוניים על מנת לתת להם עדיפות בסידור העבודה.

     

    הפיטורים השניים

  44. לבקשה דנן וכן לתצהירו של מר חלפון צורף העתק מדו"ח חקירה שביצעו חוקרים פרטיים ממשרד החקירות וייצמן יער לפי בקשת המשיבה, לאחר סיום הדיון הקודם. עיון בדו"ח מעלה כי החוקר/ים נפגשו עם מספר מתקינים לרבות מתקין לשעבר, וגבו מהם הודעות חתומות וכן הקליטו את השיחות עם הנחקרים. יצויין כי שרון סירב להיפגש עם החוקרים ולהשיב לשאלות.

  45. מסיכום החקירה עולה, כי מספר מתקינים דיווחו על בקשות חוזרות ונשנות שקיבלו משרון, שפנה אליהם על מנת לבקש כספים במזומן וכן ביקש, אגב נסיעה לחו"ל שיביאו לו בושם או וויסקי במתנה (לדבריו "כמקובל").

  46. המתקין א.ש. (מתקין עצמאי שעובד בשירות הנתבעת) העיד כי כאשר שאל את שרון ישירות אם הוא רוצה ממנו כסף השיב שרון : "יד צריכה ללחוץ יד". וכן אמר ששמע ממנו ביטויים כמו "שבוע שעבר עשית סכום כסף כזה וכזה ואיפה אני נכנס לתמונה" וכי שרון אמר לו במפורש שהוא ידאג לו לעבודה מכניסה יותר אבל הוא רוצה תמלוגים על כך. לדבריו באחת השיחות אמר לו שרון כי הוא מרוויח עשרות אלפי שקלים בהתקנות וכי הוא מצפה לתגמול. א.ש. אף הזכיר מקרה בו נשכחו מספר מדפים במפעל ושרון העביר עבור המתקינים את המדפים ברכב של הרדור תוך שדרש 50 ₪ לכיסו.

  47. מתקינים שונים העידו תוך שייחסו לשרון ביטויים דומים כגון "עבדת טוב השבוע, איך אתה נכנס לסבב?". עם זאת יש לציין, כי מתקינים שונים העידו ביחס לאחרים כי הם חושדים שהעבירו לשרון כסף ואולם איש מהמתקינים שנחקרו (לרבות כאלה שנחשדו על ידי אחרים) לא הודה כי העביר לשרון כספים על מנת לזכות בהטבות.

  48. מנהלת שירות הלקוחות סיפרה לחוקר כי מזה כשנה יש שמועות כי שרון מקבל כספים ממתקינים בתמורה לסידור עבודה נח ומכניס. כדוגמא ציינה כי שרון נהג לשנות את סידורי העבודה בבוקר, ולהעביר קריאות שירות (בגינן המתקין לא זכאי לתשלום) ממתקין אחד לאחר. עוד ציינה מקרה בו קיבל פניה ישירות מלקוחה והעביר עבודה ישירות למתקינים, מבלי לערב את שירות הלקוחות ותוך קבלת "עמלה" מהמתקינים.

  49. בעדותו בפנינו שרון הכחיש כי ביקש עמלות ממתקינים ועם זאת אישר כי היה אירוע בו הוביל למתקין מדפים שנשכחו במפעל וקיבל ממנו "טיפ" בסך 50 ₪ וכן אישר שבמקרה אחר קיבל ממתקין סכום נוסף ולדבריו השתמש בו כדי לרכוש ארטיקים לעובדים.

  50. כפי שכבר הוזכר, בעת שהממצאים הוצגו לשרון בראיון השימוע השני הוא בחר שלא להתעמת עם טענות המרכיבים לגופן, לא ביקש לעמת מי מהם עם טענה כזו או אחרת או להציג גרסה משל עצמו אלא הודיע כי הוא איננו מעוניין לעבוד במקום שבו אין הוא רצוי.

  51. בנסיבות העניין, משלא נעשה כל מאמץ מצד שרון על מנת להפריך את הטענות החמורות שהעלו כנגדו המרכיבים, ומשלא התנגד לפיטוריו אין לתמוה על ההחלטה שהתקבלה בעניין סיום עבודתו. עם זאת יש לזכור, כי אלמלא היה שותף להתארגנות העובדים, לא הייתה מתקיימת החקירה כנגדו מלכתחילה.

  52. לנוכח האמור, והגם שאפשר שהיו סיבות מספיקות שהיו יכולות להצדיק את פיטוריו של התובע, הרי שהמניע הראשוני להתנעת התהליך, היה נעוץ בחלקו בהתארגנות העובדים. בהמשך הדברים, ולאחר שנדון בשאלת היציגות, נדון בסעדים המתאימים בנסיבות העניין. למען הסר ספק יובהר כי בהליך דנן איננו נדרשים לשאלה האם בדין נשללו מהתובע פיצויי הפיטורים, שכן מחלוקת זו תתברר מן הסתם בהליך המתאים.

     

    שאלת היציגות

  53. בהתאם להסכמת הצדדים, המועד הקובע לבחינת שאלת היציגות הוא ביום 31/8/15.

  54. ביום 20/10/15 הגישה המשיבה לתיק בית הדין וכן לצד שכנגד רשימה של העובדים אשר הועסקו על ידה ביום 31/8/15. הרשימה מנתה 113 עובדים.

  55. בו ביום הגישה המבקשת הודעה לפיה מרשימת המשיבה נפקד שמו של העובד ניקיטה וובצ'נקו אשר חתם על טופס הצטרפות לארגון ובמועד הקובע (31/8/15) שהה בחופשת מחלה וכן הודיעה, כי לדידה נכללו ברשימה שמות של בעל השליטה בהרדור ושל בני משפחה ועם זאת ציינה כי בידה טופסי הצטרפות של 38 עובדים. בתגובה הודיעה הרדור כי היא מבקשת לעיין בטפסי ההצטרפות, ובהמשך הדברים אישרה כי נכון ליום 31/8/15 היו בשורותיה 114 עובדים (כולל מר וובצ'נקו).

  56. ביום 3/11/15 הוגשו לתיק בית הדין העתקים של 45 טופסי הצטרפות (כולל שני טפסים שלגביהם הוגש ביטול). אין חולק כי חלק מ- 43 הטפסים הנותרים נחתמו לאחר המועד הקובע (במהלך חודש ספטמבר), וכי חלק מהטפסים נחתמו על ידי עובדים שלא היו עובדי הנתבעת במועד הקובע.

  57. טענת המבקשים לפיה הרשימה כוללת שמות של בני משפחה שאינם עובדים בפועל לא נתמכה בכל ראיה ולפיכך אנו קובעים כי במועד הקובע עבדו בנתבעת 114 עובדים.

  58. בהודעת המבקשים שנסרקה לתיק ביום 20/10/15 סומנו מתוך רשימת 114 עובדי הנתבעת שמות של 38 עובדים שחתמו על פי הנטען על טופסי הצטרפות. דא עקא ששניים מהעובדים חתמו על הטפסים במהלך חודש ספטמבר, לאחר המועד הקובע (ארונסון מיכאל ודהאן איל). דהיינו, במועד הקובע היו בידי המבקשים 36 טפסים חתומים - פחות משליש מהעובדים.

  59. לנוכח האמור, לכאורה די בכך ואין צורך לדון בשאלה האם יש להכיר בעמותה כארגון עובדים על פי יתר המבחנים שנקבעו בפסיקה ואף לא לבחון האם מדובר בהצטרפות מדעת לארגון. עם זאת, לצורך הדיון בסעדים המבוקשים נבהיר כי מהעדויות שבפנינו ספק אם ניתן ליחס משמעות של ממש לחתימת העובדים על טופסי ההצטרפות, כאשר מהראיות שבפנינו עולה בבירור כי האמור בהם איננו משקף את המציאות, ואיננו מבטא את ההסכמה האותנטית של העובדים.

  60. נציין כי בנוסח הודעת ההצטרפות עליה חתמו העובדים צויין כך:

    "אני ______, נושא תעודת זהות מס' _____, מודיע בזאת על בקשתי להתאגד ולהצטרף לארגון עובדי הרדור (עמותה בהקמה).

    הנני מקבל עלי את החלטות ועד הפעולה הפועל לשם קידום מעמד העובדים בחברת הרדור, שיפור תנאי השכר והעבודה בחברת הרדור והקמת ועד מפעלי לעובדי החברה בין היתר לצורך חתימה על הסכם קיבוצי מול הנהלת החברה ומתקיים בזה לשלם סך של 100 ₪ מידי חודש למשך שנתיים סכום אשר ישמש את ועד הפעולה להקמה ורישום העמותה ולמימון הוצאות ההקמה הנוספות.

    בחתימתי על הודעה זו אני מאשר את הצטרפותי לארגון והנני משלם סך 100 ₪ לתחילת ההליך.

  61. מעדותו של שרון עולה (ראה פרוטוקול הדיון מיום 23/11/16) כי על אף שהעובדים הוחתמו על טופס שבו התחייבו לשלם במשך שנתיים 100 ₪ בחודש, הרי שלאחר שהוברר כי הסכום הזה גבוה מדי, נאמר לעובדים בעל פה כי ישלמו מדי חודש 0.8 אחוז מהשכר בלבד, וזאת בניגוד לאמור בטפסים עליהם הוחתמו.

    עוד הובהר, כי על אף שנכתב כי העובד מאשר כי הוא משלם במעמד החתימה 100 ₪, הרי שמרבית העובדים שחתמו על הטופס לא שילמו את הסכום עם הצטרפותם, והאמור בטופס האישור איננו משקף את המציאות (מעדותו של שרון עולה כי 15 עובדים בלבד מבין אלה שחתמו, שילמו 100 ₪ ועם היתר הוסכם כי ישלמו בעתיד (כאשר לא ברור מה תוכנה המדוייק של ההסכמה – ראה עדותו של שרון בעניין).

  62. אנו רואים קושי של ממש בכך שהאמור בטופסי ההצטרפות אינו משקף את המציאות ואיננו מבטא את ההסכמה האותנטית של העובדים, אשר נדמה כי לא העלו בדעתם כי מדובר בחתימה על התחייבות שעשוי להיות לה תוקף משפטי, לשלם 100 ₪ בחודש. הדברים מקבלים משנה תוקף בשים לב לכך שכל המצטרפים להתארגנות (למעט אחת) היו כפופים בעבודתם לשרון ולא ברור עד כמו היו חופשיים לסרב לבקשתו לחתום על טופסי ההצטרפות לארגון שהוא מקים.

  63. עוד יש לציין, כי הדרישה מלכתחילה, כי עובדי ייצור ששכרם נמוך, ישלמו מדי חודש 100 ₪ לעמותה שבראשה עומד הממונה עליהם, שהאינטרסים שלו אינם בהכרח דומים לשלהם, מעלה ספק בדבר כשירותה של העמותה לשמש מיצג אותנטי של האינטרסים של כלל העובדים.

    בהקשר זה נציין כי בעדותו בפנינו טען שרון בתחילה כי המוטיבציה שלו להקמת ועד העובדים הייתה מתוך דאגה לעובדים אחרים, שכן לו עצמו היו תנאי עבודה של מנהל והוא היה מרוצה מתנאי עבודתו ואף קיבל העלאת שכר שהיה מרוצה ממנה:

    "העד , מר ששו:כן . זה מין הסתם אומר שלא בגלל הכסף שלי אני הלכתי וניגשתי לעשות וועד עובדים . לא בשביל זה , לא בשבילי אני , אלא בשביל שאר העובדים שביקשו העלאה ולא קיבלו ורצו לעשות , לא בשבילי , אני היו לי תנאים של מנהל , אני סך הכול , אני ,

    ש:אתה היית מרוצה בסך הכול?

    ת:אני הייתי מרוצה כן , מהשכר שלי כן , אני קיבלתי העלאה לפני 3 חודשים , זה לא בא דרכי . אנשים שלא קיבלו , הם ביקשו לעשות את הוועד , שלא קיבלו מתנה לחג ולא קיבלו יחס נאות וכל דבר ,"

     

  64. אלא שבהמשך עדותו של שרון, יצא המרצע מהשק. שרון אישר כי ברקע להקמת ועד העובדים על ידו עמדה העובדה שהוא לא היה מרוצה מהעלאת השכר שניתנה לו בחודש מאי, דהיינו – אין כל ממש בטענתו לפיה הקים את ועד העובדים רק לטובת שיפור תנאי השכר של עובדי היצור ולא מתוך אינטרס אישי: .

    כ' הש' דגן טוכמכר:אמרת שקיבלת העלאת שכר שלושה חודשים קודם , מתי קיבלת העלאת שכר ?

    העד , מר ששו:במאי .

    עו"ד מילט בר עוז:איזה מאי?

    כ' הש' דגן טוכמכר:במאי 2015 ?

    העד , מר ששו:כן .

    כ' הש' דגן טוכמכר:זה עובדה שהיא מוסכמת?

    עו"ד מילט בר עוז:שמה ?

    כ' הש' דגן טוכמכר:שהוא קיבל העלאת שכר ב2015. העלאת שכר של כמה קיבלת במאי ?

    העד , מר ששו:115 שקל .

    כ' הש' דגן טוכמכר:זהו ?

    העד , מר ששו:כן . 115 שקל , שזה לא התבטא במשכורת אפילו.

    כ' הש' דגן טוכמכר:אז לא היית מרוצה .

    העד , מר ששו:לא הייתי מרוצה .

    כ' הש' דגן טוכמכר:כמה המשכורת ? כמה הייתה המשכורת שלך הייתה במאי?

    העד , מר ששו:עשרת אלפים שקל .

    כ' הש' דגן טוכמכר:זה היה לפני מאי?

    העד , מר ששו:משהו כזה , עשרת אלפים משתנה וחודשים אחרי זה אפילו ירדה לי המשכורת.

    כ' הש' דגן טוכמכר:רגע הייתה משכורת של עשרת אלפים ואז ביקשת העלאה וקיבלת 115 שקל?

    העד , מר ששו:כן , הוא אמר לי תקבל 5 אחוז .

    כ' הש' דגן טוכמכר:אז לא היית מרוצה מההעלאה.

    העד , מר ששו:לא . אבל קיבלתי אותה . קיבלתי את ההעלאה למה לפני זה הוא גם אמרתי לי והוא לא נתן לי ההעלאה .

     

  65. נוסיף ונזכיר כי שרון התקשה מאוד להבהיר לבית הדין ולמעשה לא הציג כל נימוק להחלטתו לפנות לדרך של הקמת עמותה עצמאית, חלף הצטרפות לארגון עובדים מוכר ומבוסס.

  66. אין כל ספק כי שרון היה הרוח החיה בהחלטה על הקמת העמותה. מעדותו של גנדי מירצקי, שותפו לוועד ההקמה (שאף הוא כפוף בעבודתו לתובע), עולה בבירור שלגנדי לא היה כל חלק בהחלטה להקים עמותה עצמאית חלף הצטרפות לארגון עובדים מוכר גנדי בעדותו אף לא ידע לומר אם עלויות ההקמה של העמותה הם 400 או 4000 ₪ והעיד כי לא היה שותף לקביעת גובה דמי החבר.

  67. יובהר, כי עשויים להיות טעמים עניינים שונים ומגוונים לבחירה בצורת התאגדות או בארגון עובדים כזה ולא אחר. כאשר מדובר בהצטרפות לארגון עובדים שכבר הוכר בעבר כארגון יציג, קמה חזקה כי תכלית הקמת הוועד היא לקדם את עניינם של כלל העובדים, שכן זו המטרה שלשמה פועלים ארגוני העובדים המוכרים שלהם הניסיון והידע הנדרש על מנת לייצג באופן מיטבי את עניינם של כלל העובדים. למרבה הצער, ובפרט בשים לב לרקע להתארגנות דנן, חזקה כאמור לא קמה בנסיבות דנן.

  68. ניתן היה לצפות כי מי שמתיימר לייצג את האינטרסים של העובדים ידע להסביר את השיקולים לבחירה במתכונת זו ולא אחרת. ואולם מהראיות שבפנינו לא שוכנענו כי העמותה הוקמה על מנת לייצג את האינטרסים המשותפים של כלל העובדים וכי בידה לעשות כן.

  69. מכל הטעמים שפורטו לעיל אנו קובעים כי בעת הזאת העמותה איננה הארגון היציג של עובדי הרדור.

     

     

     

    הסעד בגין הפגיעה בהתארגנות

  70. סעיף 33יא לחוק הסכמים קיבוציים מונה את רשימת הסעדים שמוסמך בית הדין לפסוק מקום שהוא קובע כי המעסיק ביצע מעשה של פגיעה בהתארגנות. מקום שמדובר בפיטורי עובד בגין חלקו בהתארגנות דרך המלך היא להורות בצו על ביטול הפיטורים ועל השבתו של העובד לעבודה.

  71. על אף האמור, בנסיבות המיוחדות של ההליך דנן לא מצאנו להורות על השבתו של שרון לעבודה בהרדור.

  72. מהשתלשלות האירועים בתיק התרשמנו כי הבקשה להוספת סעד זה לא הייתה אותנטית, וכי לשרון אין עניין אמיתי לשוב לעבוד בנתבעת. אי רצונו לחזור לעבודה הובע באופן ברור הן בישיבת השימוע שהתקיימה לו, והן בבקשה המקורית שהוגשה לתיק (באופן מפורש ומודגש בסעיף 70 לבקשה).

    הבקשה להוספת סעד של השבה לעבודה הועלתה לראשונה ביום 29/10/16, וזאת ימים אחדים לאחר שביום 20/10/16 הודיעה המבקשת 1 לבית הדין כי חרף בקשות חוזרות ונשנות טרם בוצע גמ"ח וטרם שולמו לשרון זכויותיו ופיצויי הפיטורים להם הוא זכאי... צירוף הדברים מעלה כי מדובר בבקשה טקטית אשר כל תכליתה להפעיל לחץ על המשיבה.

    זאת ועוד, בשים לב לחשדות שעלו בחקירה, כאשר טענות המרכיבים כנגד שרון לא הופרכו, ובמכלול נסיבות העניין עליהן עמדנו לעיל, איננו מוצאים ליתן סעד לביטול הפיטורים.

  73. בפסק הדין בעניין אלקטרה (עס"ק 33142-04-13) עמד בית הדין הארצי לעבודה על גבולות סמכותו של בית הדין בפסיקת פיצויים לדוגמא בגין פגיעה בהתארגנות, ועל שיקול הדעת שיופעל בעניין:

    "32.סעיף 33יא לחוק קובע את סמכויות השיפוט והתרופות בגין הפרת סעיפים 33ט ו-33י. נקבע בו כי בסמכות בית הדין לעבודה "לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין".

    הסמכות לפסוק פיצויים לדוגמה קבועה בסעיף 33יא(ב)(1) לחוק שנוסחו:

    "מצא בית דין אזורי לעבודה כי מעביד הפר את הוראות סעיפים 33ט או 33י, רשאי הוא לחייב את המפר בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים; ואולם רשאי בית הדין לפסוק, בשל הפרה כאמור, פיצויים לדוגמה בסכום העולה על 50,000 שקלים חדשים ובלבד שלא יעלה על 200,000 שקלים חדשים, בהתחשב בחומרת ההפרה או נסיבותיה".

    עינינו הרואות, הסעיף קובע מדרג חומרה של תשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק. נקודת המוצא בסעיף היא שסך הפיצויים לדוגמה לא יעלה על 50,000 ₪, ורק בנסיבות בהן ההפרה חמורה, ולאור נסיבותיה, קיימת סמכות לפסוק פיצויים בסך של עד 200,000 ₪.

     

  74. כב' בית הדיו הארצי עמד על כך שיש ליתן משקל לאלמנט ההרתעה, ודוק – ההרתעה מכוונת לציבור המעבידים כולו וכן למעביד הקונקרטי. בהקשר זה יש לבחון את חומרת ההפרעה להתארגנות ואת עצמתה וכן יש לבחון את השלב בו מצויה ההתארגנות, ואת ההשלכות של ההפרעה על ההתארגנות. עוד יש ליתן משקל לגודלו של המעסיק. בין הדין אף קבע כי דרך המלך היא לפסוק פיצוי לזכות ארגון העובדים שהיה הצד להליך הקיבוצי, וכן לזכות העובד שנפגע כתוצאה מהתנהגות המעסיק.

  75. בנסיבות העניין, אין בידינו לקבוע בבירור את מידת השפעת פיטוריו של שרון על ההתארגנות. לכאורה על פי מבחן התוצאה הרי שהמהלך של הצטרפות עובדים לארגון נעצר בטרם נאספו חתימות של למעלה משליש מהעובדים.

    אלא, ששרון אישר בעדותו כי כל העובדים שהצטרפו להתארגנות היו עובדים שהיו כפופים אליו בעבודה, למעט עובדת אחת, שלדבריו הייתה בתפקיד מקביל (פרוטוקול הדיון מיום 17/11/16 עמ' 15 לפרוטוקול שורה 22). כפי שכבר ציינו, אנו רואים קושי באופן בו נדרשו העובדים לחתום על טפסים בהם התחייבו לשלם 100 ₪ בחודש למשך שנתיים כאשר הממונה עליהם מבטיח להם (בעל פה) שהסכום יהיה נמוך יותר. בנסיבות העניין, איננו מופתעים מכך שעובדים אחרים, ובפרט כאלה שאינם כפופים לשרון לא הסכימו לחתום על טופס הצטרפות כאמור, ולא ראו בשרון ובעמותה שהוא מקים גוף שיוכל לייצג את עניינם באופן מיטבי. כל זאת בלא כל קשר לפיטורים.

  76. עם זאת, לא מן הנמנע כי מבין העובדים שהצטרפו להתארגנות, היו כאלה שרצו והאמינו בהתארגנות העובדים לשם קידום זכויותיהם, ונפגעו מכך שעם פיטוריו של שרון נגוזה תקוותם.

  77. לנוכח האמור ולאור עמדתנו ביחס לעמותה, והספק באם יש לראות בה ארגון עובדים כמשמעו בחוק הסכמים קיבוציים, לא מצאנו לפסוק פיצוי לזכות העמותה, אלא להעדיף בנסיבות דנן פיצוי ישיר לעובדים שנפגעו. לאחר שבחנו את כל השיקולים הצריכים לעניין, מצאנו להפעיל את הסמכות שניתנה לנו לפי סעיף 33יא לחוק הסכמים קיבוציים ולחייב את המשיבה בתשלום פיצוי לדוגמא בסך 50,000 ₪ בגין פגיעה בהתארגנות בהתאם לחלוקה שלהלן:

    • למר שרון שאשו 20,000 ₪.

      • 30,000 ₪ יחולקו בחלקים שווים בין העובדים שחתמו על טופס הצטרפות (ולא ביטלו את הצטרפותם) והם עובדי הנתבעת במועד מתן פסק דין זה.

  78. הסכום ישולם בתוך 30 יום ממתן פסק הדין שאם לא כן יתווספו עליו הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

     

    ניתן היום, ג' אדר ב' תשע"ו, (13 מרץ 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

    תמונה 3

     

     

    Picture 1

     

    תמונה 4

     

    מר עזריאל קופלר

    נציג עובדים

     

    אופירה דגן-טוכמכר, שופטת  אב"ד

     

    גב' הילנה ערד שטיינבך

    נציג מעסיקים

     

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ