פסק דין
רקע:
1.עסקינן בתביעה כספית על סך 39,742 ₪ שהוגשה כבקשה לביצוע תביעה לסכום קצוב בהוצאה לפועל ועניינה יתרת חוב, אשר לטענת התובעת, הנתבע חב לה בגין התקנת מערכת חימום תת ריצפתית בביתו. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע התביעה וכן בקשה להארכת המועד להגשתה ולאחר קבלת הבקשות, הועבר התיק לדיון בסדר דין מהיר. בתחילה התברר בפני כב' השופט ש. שר ובהמשך בפניי.
התובעת, חברה העוסקת בייצור, שיווק והתקנת מערכות חימום תת ריצפתיות, התקינה מערכת שכזו בבית הנתבע ברחוב ברנדיס ברעננה.
עיקר המחלוקת -האם הוסכם בעל פה בין הצדדים כי יבוצעו שינויים/ תוספות ביחס להזמנת העבודה המקורית, כאשר בלב המחלוקת האם הוסכם שדרוג ממערכת "צמודת חיפוי" למערכת "תת פרקט", שהינה, לטענת התובעת, מערכת יקרה יותר.
2.התובעת טוענת כי הנתבע אשר הזמין ממנה מערכת חימום תת ריצפתית חתם ביום 25/6/2007 על הזמנת עבודה לפיה התחייב לשלם לה סך של 54,546 ₪, בעבור התקנת מערכת חימום "צמוד חיפוי" ב- 18 אזורים בשטח כולל של 361 מ"ר בביתו. במהלך ביצוע העבודה סוכם בעל פה על שינויים הן לגבי השטח בו תותקן המערכת והן לגבי סוג המערכת. לשטח שהוזמן התווסף שטח הממ"ד והופחת חלק משטח המרתף, וזאת לאחר שבוצע בידוד בכל שטח המרתף ומשכך יש לחייב הנתבע בגין בידוד במלוא שטח המרתף. באשר לסוג המערכת, לאחר שהתברר כי בחלק מחדרי הבית יותקן פרקט, סוכם בעל פה כי במקום מערכת "צמודת פרקט" תותקן מערכת "תת פרקט", שהיא מערכת יקרה יותר אך גם יעילה וחסכונית יותר. הנתבע, שילם לתובעת על חשבון התמורה סך של 34,726 ₪ ונותר חייב סך של 39,742 ₪, נכון ליום הגשת התביעה.
3.טענות הנתבע – הנתבע טוען כי לא נותר חייב לתובעת דבר ומבקש לדחות את התביעה כנגדו. לטענתו, החתימה המתנוססת על גבי ההזמנה המקורית אינה חתימתו, אין בהזמנה זו בכדי ללמד על ההסכמות הסופיות של הצדדים. על אף האמור, הנתבע מקבל את הסכומים המופיעים בהזמנה, אך טוען כי לא היה כל שינוי בתוכניות הבית – לא הוסף ממ"ד ומאז ומתמיד הוחלט על התקנת פרקט בחדרי הילדים – ולכן גם לא סוכם על כל שינוי שהוא. המערכת שהותקנה, היא המערכת שהוזמנה. הנתבע טוען עוד כי לא בוצע כלל בידוד בחלל המרתף. לטענתו, לאחר השלמת ביצוע העבודות הסתבר, כי מערכת החימום בחדר השינה לקויה ולכן סוכם כי את יתרת התשלום שנותר, ישלם לאחר ביצוע התיקונים, אם כי ברור היה לו כי התיקונים לא יבוצעו לאור העלויות הכרוכות בפירוק השיש והחזרת המצב לקדמותו. הנתבע טוען לבסוף כי ראיה לכך שלא נותר חייב דבר ניתן למצוא בכך שלא נדרש, משך שלוש שנים, לשלם דבר.
4.דיון ומסקנות
4.1. בפתח הדיון, אציין כי אני דוחה את טענות הנתבע בדבר היעדר יריבות בנימוק כי לא הוא חתם על הזמנת העבודה, אלא החברה שבבעלותו ובשליטתו (זיוף חתימתו, התחייבות החברה ולא התחייבותו האישית ועוד). ראשית כי טענה זו לא הועלתה לראשונה אלא במהלך ישיבת ההוכחות. שנית, הנתבע העיד כי כבר בתחילת העבודות בביתו הקים חברה לצורך ביצוען של עבודות אלו (ש' 26-27, עמ' 12 לפרוטוקול). שלישית, מוצג מ/1- מכתב מיום 27.8.07 ששלח עורך דינו של הנתבע דאז, עו"ד אריה פרץ למנהל העבודה של הנתבע ("דודו") "הנדון : הערות להזמנת עבודה – קאזה לנד בע"מ – ס.פ.ו.דומוטק בע"מ" ובו העיר עוה"ד למנהל העבודה את הערותיו להזמנת העבודה וביקש להסבירם לנתבע. מנהל העבודה וכן עוה"ד היו שלוחים של הנתבע. במהלך ההוכחות, התרשמתי ישירות מהנתבע כי הוא היה מעורב ופעיל בהזמנת העבודה והיה ער ומודע לה. בנוסף, עדותו של מר מנשה נווה, נציג המכירות של התובעת, באשר לנסיבות חתימת ההזמנה, נמצאה בעיני מהימנה ולא נסתרה ע"י הנתבע. גם אם תאמר כי ממכתב עו"ד פרץ (מוצג מ/1) למדים על שינויים ותיקונים אשר הוצעו על ידו כחודשיים לאחר מועד ההזמנה, אין בכך בכדי להוכיח כי הערות אלו לא ניתנו לאחר חתימת ההזמנה. זאת ועוד, הנתבע הטוען לזיוף לא הגיש חוות דעת גרפולוגית ולא דרש לקבל את המסמך המקורי ולכן אינני מקבלת את טענותיו כנגד מסמך זה ובעיקר, כאשר הוא מאשר את הסכומים המופיעים בו.
זאת ועוד, ההמחאה אשר צורפה כנספח י' לכתב התביעה היא המחאה של הנתבע אישית, דבר אשר מלמד כי התחייבותו של הנתבע כלפי התובעת היא אישית, דבר המתיישב עם העובדה שעד להגשת הסיכומים, לא הועלתה כל טענה של חוסר יריבות.
4.2.מערכת חימום תת-פרקט- תוספת של 16,236 ש"ח
המחלוקת מתמקדת בשאלה האם סוכם בעל פה בין הצדדים כי תשודרג מערכת החימום ממערכת "צמודת חיפוי" למערכת "תת פרקט" והאם הוסכם כי על הנתבע לשלם תוספת העלות בגין שינוי זה בסך של 16,236 ₪(כולל מע"מ) .
התובעת נסמכת בעניין זה על עדותו של מר פיינברג, מנהל ההתקנות מטעם התובעת שהיה אחראי על התקנת המערכת בביתו של הנתבע אשר טען בתצהירו, כי במהלך ביצוע עבודות הריצוף, התגלה כי בחדרים מסוימים בבית יותקן חיפוי מסוג פרקט "צף" ולא שיש ולכן, הסביר לנתבע כי קיימת מערכת חימום שמותאמת לפרקט וכי מערכת זו הינה חסכונית בחשמל ויעילה יותר מהמערכת שהוזמנה מלכתחילה. הנתבע ביקש להתקין מערכת זו וכבר באותו מועד סיכם מר פיינברג עם הנתבע והמפקח מטעמו (דודו) על האזורים שבהם תותקן המערכת ובהתאם לכך נשלחה הצעת מחיר מעודכנת אליה צורפו תוכניות הבית ומפרט טכני וזו אושרה ע"י הנתבע בע"פ (נספח "ג" לתצהירו).
בסיכומיה טוענת התובעת כי הוכח שחל שינוי בסוג ההתקנה של הפרקט, כאשר תחילה תוכנן פרקט בהדבקה שמערכת החימום המתאימה לו היא אותה מערכת שמתאימה לחיפוי שיש (צמוד חיפוי) ואילו השינוי היה כאשר הוחלט להתקין פרקט צף, אשר מערכת החימום המתאימה לו היא מערכת "תת פרקט". לטענתה, הצעת המחיר (נספח "ג" לתצהיר) ודרישת התשלום (נספח "ז" לתצהיר) נשלחו לנתבע באמצעות המפקח מטעמו, מר דודו, ומשנמנע הנתבע מלזמנו לעדות על מנת להפריך את הטענה שמסמכים אלו התקבלו, הרי שיש לראות בכך כראיה לחובתו.
הנתבע טוען בתגובה בסיכומיו, כי מדובר בשינוי גרסה ובהרחבת חזית אסורה, מאחר ולכל אורך הדרך, גם בתביעה וגם בתצהירים, נטען לשינוי משיש לפרקט ולא בין שני סוגי הפרקט וכי התובעת העלתה לראשונה בסיכומיה, את גרסתה החדשה, בה היא מודה כי מלכתחילה היה מדובר בחיפוי פרקט ואילו השינוי היה בסוגי הנחת הפרקט.
הנתבע מוסיף וטוען, כי מעדות מנהל העבודה מטעמו, מר קרדוניס, למדים, כי מרגע שמזמינים חימום והחיפוי המתוכנן הוא פרקט, יש רק דרך אחת להתקין את החימום והיא על ספוג, בין הריצוף סוג ב' לבין הפרקט, דהיינו "צף".
לבסוף הנתבע טוען בסיכומיו, כי אם האדריכלית גב' שיינפלד לא ידעה מהו "פרקט צף", כיצד יכול היה הנתבע להבין מהו פרקט צף? ובאשר לטענה כי הצעות המחיר ודרישות התשלום נשלחו למפקח מטעמו וכי אי הזמנתו למתן עדות משמשת כראיה נגדו, משיב הנתבע כי לכל אורך הדרך התובעת טענה כי הנתבע הוא זה אשר אישר את השינויים ורק במסגרת החקירות הנגדיות והסיכומים, עלתה הטענה כי מי שאישר זאת היה המפקח מטעמו – שוב גרסה חדשה והרחבת חזית אסורה. לטענתו הכלל של אי הבאת עד רלוונטי יש ליישם במקרה זה על התובעת, אשר נדרשת להוכיח את גרסתה החדשה.
לאחר עיון בכל חומר הראיות ובטענות הצדדים, מצאתי כי התובעת לא הצליחה להוכיח את טענותיה לגבי תוספת עלות זו – הן את הטענה כי חל שינוי בתוכניות המקוריות, שינוי אשר מצריך שינוי במערכת החימום וגם אם בוצע שינוי זה, מצאתי כי התובעת לא הצליחה להוכיח כי התובע הסכים לעלות הנוספת בגין שינוי/ שדרוג זה.
יודגש כי מדובר בעלות גבוהה תוספת של 16,232 ₪(כולל מע"מ) מההזמנה המקורית. שינוי בסדרי גודל אלו, יש להוכיח בחתימה של הנתבע או בראיות חיצוניות המוכיחות ידיעה והסכמה מפורשת של הנתבע לשינוי ולעלותו.
דרישה זו נתמכת הן בסע' 6 להזמנה לפיו: "לא יהיה תוקף לכל מחיקה, שינוי או הוספה בכתב על גבי הזמנה זו, אלא ע"ג נספח מצורף, וחתום ע"י הלקוח ומורשה חתימה מטעם המתקין." מעדותו של מר מנשה נווה אשר לדבריו: "בענף הבנייה אתה צריך לעבוד עם חתימה" (ש' 17-19, עמ' 3 לפרוטוקול). עדותו לפיה הוא "מניח" כי ניתן לבצע שינויים במהלך ביצוע העבודה ללא חתימה, מהווה עדות שמיעה ואינה רלוונטית, מאחר ולפי עדותו: ""ת. אני מחתים בהזמנה הראשונה. אני לא מתעסק עם שאר הדברים ולא עם שינוים שנעשים אחרי שנחתמה ההזמנה…" (ש' 21-25, עמ' 3 לפרוטוקול).