קובי אדרי נ' ווג ווג בע"מ ואח'

עניינה של תובענה זו בשאלה - האם זכאי התובע, מר קובי אדרי (להלן: התובע), לזכויות שונות מתחום משפט העבודה המגן - בגין תקופת עבודה וסיומה - פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה, "חגים", חלף הפרשות לקרן פנסיה, שכר 7 ימים אחרונים להעסקתו ופיצויי הלנה; כאשר שנויה במחלוקת גם השאלה - את מי מבין הנתבעים יש לחייב בגין תשלומים שיגיעו לתובע, ככל שייפסקו לזכותו.

התביעה הוגשה ביום 26.12.11 ורק ביום 9.4.14 שולם לתובע סך 4,617 ₪ - הכולל את שכר העבודה לשבוע האחרון לעבודתו, בחודש 9/11, ועוד רכיבים, כמפורט בתלוש השכר לחודש זה [ת/1], וכן 2,600 ₪ חלף אי הפרשה פנסיונית במועדה [עמ' 12, ש' 25-15 לפרוטוקול]; מובן, כי הסכום ששולם יקוזז מרכיבי תביעה רלבנטיים, בהתאם ללהכרעה בפסק-דין זה, אודות הסכומים המגיעים לו.

לאור התשלום הנ"ל - בקשר לתביעת הפרשי שכר, עבור שבוע העבודה האחרון, הסתפקו בסיכומי התובע בבקשה לפסיקת פיצויי הלנת שכר. על רכיב נוסף - בגין "נסיעות" [סעיף 13(ב) לתביעה], לא חזר התובע בסיכומיו, ויש לדחותו.

בבסיס המחלוקת בין הצדדים, עומדת הטענה, כי נתבע 2, מר אפרים אלאלוף (להלן: נתבע 2 או אפרים), ואימו - גב' רחל אלאלוף (להלן: נתבעת 3 או רחל), ניצלו לרעה את הישות המשפטית הנפרדת של חברה בע"מ, ובהיותם הבעלים של החברה, שהייתה המעסיקה של התובע מתחילת התקופה הרלבנטית, עשו בה כרצונם לצורך התחמקות מתשלום זכויותיו של התובע, ועל כן - לדעת התובע - יש "להרים את המסך" בינם לבין החברה ולחייבם בחובותיה כלפיו, כמעסיקה.

נקדים אחרית לראשית ונאמר, כי מסקנתנו היא, שנתבעים 1 ו-2 חבים - יחד ולחוד - בתשלומים שונים לתובע; התביעה נגד נתבעת 3 - נדחתה. נימוקינו יפורטו בהמשך, לאחר הצגת התשתית העובדתית.

עובדות ועיקר טענות הצדדים

החברה מאוגדת כדין בישראל ופעלה, בתקופה הרלבנטית, כסלון כלות. העבודה בסלון הכלות כללה, בין היתר, שירות לכלות ביום חתונתן, לרבות עיצוב שיער, סרוק איפור ותפירת שמלות כלה. לטענת הנתבעים - החברה אינה פעילה עוד לאחר שזו צברה הפסדים רבים, אך, לא הוצגו בפנינו צו פירוק, או אסמכתא אחרת למצב החברה, לבד מהצהרה סתמית כזו [תצהיר רחל - נ/3, סעיף 3; תצהיר גב' אסתר חמו, בתה של רחל (להלן: אסתר) - נ/1, סעיף 3].