ס"ע 40857-07-11 פינדיורין נ' בן ציון ואח'

1.התובע הינו נהג משאית שהועסק במשך כשבע שנים עד שפוטר לאחר שנתפס והודה – ולימים אף הורשע בהליך פלילי – בגניבת דלק ממעסיקיו. לפנינו תביעה ותביעה שכנגד שהוגשו לאחר סיום עבודתו.

רקע עובדתי ומהלך ההתדיינות

2.הנתבע 1, מר זיסמן בן ציון (להלן: "בן ציון"), הוא בעליו של בית עסק בשם "זיסמן בן ציון הובלות" (להלן: "העסק"). העסק, שהוקם בשנת 1976, מספק שירותי הובלה לחברת המזון אוסם. הנתבע 2, מר זיסמן חיים (להלן: "חיים"), הוא בנו של בן ציון. חיים מנהל את העסק מספטמבר 2008 ועד היום. כמו כן הוא בעל המניות של חברת "ח.זיסמן הובלות בע"מ", וזאת משנת 2009.

התובע הועסק בעסק כנהג משאית מיום 1.7.03 ועד ליום 6.9.10. התובע ביצע הובלות ממפעלי אוסם למחסן המרכזי וממנו לסניפי אוסם ברחבי הארץ. התובע היה עובד חודשי, שקיבל שכר נטו שעמד תחילה על סך 6,000 ₪, בשנת 2008 הועלה לסך 7,000 ₪, ולקראת סוף 2008 הועמד סך 7,500 ₪.

3.בין השנים 2003 – 2008 (כולל) תדלוק המשאיות התבצע באופן עצמאי על ידי הנהגים באמצעות מכלית סולר שהייתה מוצבת בסמיכות למפעל אוסם. במהלך אוקטובר 2008, כחודש ימים לאחר שחיים החל לנהל את העסק, ולאחר שהתוודע לטענתו לצריכת דלק חורגת של המשאיות, הוחלט על סגירת מכלית הדלק ובמקומה הותקנו דלקנים במשאיות.

מאוחר לכך, התעוררו אצל חיים חשדות שהתובע נוהג לגנוב סולר מהעסק. לאחר שביצע מעקב שאישש חשדותיו, החליט להיעזר בשירותי משרד חקירות פרטי. משרד החקירות הצליח לתעד את התובע גונב סולר מהעסק פעמיים – ביום 3.9.10 תועד התובע מוריד מהמשאית מכלים של סולר ומחביאם בתעלה, ומאוחר יותר אוסף אותם אל רכבו הפרטי; וביום 6.9.10 תועד התובע גונב ג'ריקנים של דלק. נוכח ממצאי החקירה הפרטית, התובע נעצר, ובמהלך חקירתו מיום 6.9.10 הוא הודה בשלושה מעשי גניבה של סולר לשימושו האישי.

4.ביולי 2012 הוגש כנגד התובע כתב אישום (ת.פ. 10707-10-12 מדינת ישראל נ' פינדיורין). הנאשם הואשם בשני אישומים נפרדים של גניבה בידי עובד לפי סעיף 391 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. באישום הראשון הואשם בכך שביום 3.9.10 גנב 150 ליטר סולר שנרכשו על ידי העסק בעבור הסך של 1028.34 ₪, ובאישום השני הואשם בכך שביום 6.9.10 גנב 125 ליטר סולר שנרכשו על ידי העסק בעבור הסך של 875 ₪. ביום 8.9.12 הורשע התובע על יסוד הודאתו, כחלק מהסדר טיעון, בשתי העבירות של גניבה בידי עובד על פי כתב האישום. בית המשפט אישר את הסדר הטיעון וגזר על התובע במסגרתו שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 1,500 ₪.

5.ביום 6.9.10, היום שבו נתפס התובע ונעצר, הוא פוטר מעבודתו על אתר. לא נערך גמר חשבון, לא שולמו פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, וגם שכרו עבור אוגוסט – ספטמבר 2010 לא שולם.

6.ביום 24.7.11 הגיש התובע את התביעה שבפנינו, שבגידרה הוא עתר לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת; פיצוי בגין פיטורים שלא כדין; גמול שעות נוספות; פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות; שכר עבור אוגוסט – ספטמבר 2010; פיצויי הלנה; דמי הבראה; ופדיון חופשה שנתית. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד בהיקף של 540,000 ₪ שעיקרה פיצוי בגין גניבת הסולר, וכן הוצאות החקירה והמעקב; עוגמת נפש; אובדן הכנסות בשל נסיבות סיום יחסי העבודה; נזקים שגרם התובע למלון באילת; הפרות משמעת וכן בגין פריצה ונטילת מסמכים ללא רשות המעביד.

7.בדיוני ההוכחות שהתקיימו העידו לתובע מר חיים גורלניק ומר אלכסנדר גולובב, שהועסקו אף הם כנהגי משאיות בעסק, וכן התובע עצמו. מטעם הנתבעים העידו בן ציון וחיים. כמו כן הוגש מטעם תקליטור המתעד את החקירה והמעקב שביצעה חברת החקירות, והעיד על ביצועה ותיעודה מר דרור אלמוג. כמו כן, הוגשה חוות דעת מומחה מטעם הנתבעים שניתנה על ידי מר חגי ליכטיג – קורן, שנחקר עליה בחקירה נגדית.