ביום 18.02.13 הגיש התובע כתב תביעה כנגד הנתבעים.
כתב הגנה מטעם הנתבעים הוגש ביום 21.4.13.
ביום 10.02.14 היה קבוע דיון אך רק התובע ובא כוחו התייצבו. בהחלטה שניתנה במעמד הדיון נקבע, כי על הנתבעים להודיע מדוע לא ינתן כנגדם פסק דין בגין אי התייצבות לדיון חרף העובדה כי זומנו כדין. כמו כן חויבו הנתבעים בהוצאות התובע.
עיון בתיק מעלה כי לא הוגשה עד ליום זה תגובת הנתבעים.
התובע עותר למתן פסק דין בהעדר התייצבות ועל יסוד התביעה.
בנסיבות כאמור, משלא התייצבו הנתבעים לדיון, ומשלא הגישו הודעה חרף החלטת בית הדין מיום 10.02.14 ומיום 13.5.16, מצאתי להיעתר לבקשה ליתן כנגדם פסק דין בהיעדר התייצבות וזאת על יסוד כתב התביעה בלבד. זאת בתוקף סמכותי לפי סעיף 49(ב)(2) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.
לפיכך, הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע את הסכומים הבאים תוך 30 יום מהמועד בו יומצא להם פסק הדין:
פיצויי פיטורין בסך 3,630 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 31.12.10 ועד ליום התשלום בפועל.
דמי הודעה מוקדמת בסך 1,980 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 31.12.10 ועד ליום התשלום בפועל.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.