ס"ע
בית דין אזורי לעבודה תל אביב-יפו
|
23760-12-13
13/09/2014
|
בפני הרשמת:
כרמית פלד
|
| - נגד - |
המבקש:
אייל פארן
עו"ד אייל קוצר
|
המשיב:
מוסא אחמד חג' אחמד
עו"ד ואיל עקל
|
| החלטה |
לפני בקשת המבקש לחייב את המשיב להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאותיו, כתנאי להמשך ניהול ההליך (להלן: "הבקשה").
לאחר עיון בכתבי הטענות, בבקשה ובתגובת המשיב לבקשה וכן בטיעוני הצדדים כפי שהובאו בפני בדיון ביום 29/6/14, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל. להלן אפרט את הנימוקים להחלטתי.
טענות הצדדים
-
טענות המבקש הינן בתמצית, כדלקמן:
א.המבקש טוען כי קיימת סבירות גבוהה ביותר שתביעת המשיב נגדו תידחה. בתקופת העסקה הנטענת כלל לא עסק בחקלאות, לא הפעיל משק חקלאי במושב תומר ולא העסיק פועלים. לטענתו, מ- 1/7/07 כשנה וחצי לפני המועד לגביו טוען המשיב כי החל לעבוד אצל המבקש, העביר המבקש את זכויות הניהול וההפעלה במשק לידי חברת יערה טוב הארץ בע"מ (להלן: "חברת יערה") ובמועדים הרלבנטיים הוא שימש רק כמי שהשכיר את המשק החקלאי לחברת יערה והיה מנותק מכל הקשור בהפעלה של המשק.
ב.המבקש טוען שכלל אינו מכיר את המשיב.
ג.היתרי הכניסה לישראל בהם תולה המשיב יהבו אינם מהווים ראיה לעבודה בפועל אצל מי ששמו רשום בהיתר. בבית הדין האיזורי לעבודה בירושלים הוגשו נגד המבקש שבע תביעות שונות בהן טענת יחסי עבודה נשענה כל כולה על היתר כניסה לישראל. כל התביעות נדחו, תוך דחיית הטענה לקיום יחסי עובד ומעביד. בתביעה אחת ציין בית הדין כי היתרי העסקה אינם מהווים אינדיקציה לקיומם של סיכויי תביעה טובים. בתביעה שניה פסק בית הדין כי היתרי העסקה מהווים תשתית ראייתית רעועה להוכחת טענת קיומם של יחסי העבודה בין הצדדים.
ד.המבקש מפנה להחלטות של בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים (בסע"ש 17365-09-12 ובסע"ש 17775-09-12) ולהחלטת בית דין זה (בס"ע 18438-10-13), אשר חייבו תובעים בהפקדת ערובה להוצאות, באותן תביעות בהן הטענה ליחסי עובד ומעביד בינם לבין המבקש התבססה – בדומה לענייננו – על היתרי הכניסה לישראל.
ה.הגשת התביעה בשיהוי ניכר מעידה גם היא על חוסר תום לב, על היעדר אותנטיות ועל העובדה שסיכויי התביעה להתקבל קלושים. משכך, ובהתחשב בכך שהמשיב הינו תושב הכפר קוצרה שברשות הפלשתינאית (להלן: "הרשות") הרי שלא ניתן יהיה לגבות את הוצאות המבקש, היה ותביעת המשיב נגדו תידחה.
-
טענות המשיב הינן בתמצית, כדלקמן:
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת