ס"ע 20985-11-15

1.עניינה של החלטה זו בקשת התובעת לתיקון כתב התביעה שהגישה כנגד הנתבעת ("הבקשה").

2.ביסוד הבקשה עומדת הטענה שהנתבעת הפרה את חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002. נטען, כי אי מסירת הודעה המפרטת את תנאי העסקתה, אילץ את התובעת להיגרר לבית הדין, וכן לפעול לשחזור תשלומים ולהמצאת מסמכים רלוונטיים. התובעת עותרת בבקשתה להוספת סעד בסך 15,000 ש"ח בגין אי מתן הודעה לעובד.

3.הנתבעת בתגובתה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי התביעה הוגשה לפני למעלה משנה; מאז הגישה התובעת אין ספור בקשות שמטרתן לערוך מקצה שיפורים לתביעתה; התקיימו ארבעה דיונים והליך גילוי מסמכים ארוך ומתיש. הנתבעת הוסיפה וטענה, כי כבר בדיון ביום 5/4/16 העלה בית הדין עניין זה, ולכן אין הצדקה להשתהות התובעת בהגשת הבקשה.

4.דרך המלך היא שלכל צד להליך משפטי הזכות, בכל עת ובכל שלב, לעתור לתיקון כתב טענות שהגיש. זאת כיון שהמטרה העיקרית בתיקון כתבי טענות היא להעמיד את כלל השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים לבירור המשפטי. לכן ערכאת המשפט תיעתר לבקשה לתיקון כתב טענות, בכל שלב, אלא אם עלול להיגרם לצד האחר נזק שאינו ניתן לתיקון בפיצוי כספי.

על כן, בבואו לדון בבקשה לתיקון כתב טענות, שומה על בית הדין להשוות לנגד עיניו כי מטרת ההליך המשפטי לרדת לחקר האמת, ומכאן שאינטרס גילוי האמת ומיצוי הבירור המשפטי עד תום גובר על אינטרסים לגיטימיים של בעל הדין שכנגד, ובלבד שלא מדובר בנזק שאינו ניתן לתיקון בפסיקת הוצאות.

5.בענייננו, בית הדין מתבקש להתיר תיקון כתב התביעה, עוד לפני שהחל הדיון בהוכחות בתביעתה של התובעת; כאשר התביעה הוגשה ללא ייצוג משפטי, ולאורך ההליך הוחלף הייצוג שלוש פעמים. בתיקון התובעת מבקשת להעמיד את כלל השאלות שבמחלוקת בינה לבין הנתבעת. מכאן, שכדי שלא ייעתר בית הדין לבקשה, צריכה הנתבעת להראות טעם מהותי ואמיתי של נזק לאו בר תיקון שייגרם לה, כדי שלא יותר התיקון.

6.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. צודקת הנתבעת בטענתה, כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, משעה שההליך המשפטי נפתח לפני קרוב לשנה וחצי. אף לא נעלם מעיני כי בהליך זה התקיימו ארבעה דיונים; ניתנה החלטה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית והתיק נקבע לשמיעת הוכחות. מכאן שהבקשה אכן הוגשה בשלב מתקדם של ההליך. זאת ועוד: התובעת לא הצביעה בבקשתה על כל סיבה ממשית שמנעה ממנה לפרט בכתב התביעה המקורי את כל עילות התביעה, לרבות סעד בגין אי מתן הודעה לעובד. יצוין, כי בדיון הראשון שהתקיים ביום 5/4/16 נשאל ב"כ הנתבעת והשיב שלא נחתם בין הצדדים הסכם העסקה, ולא נמסר לתובעת טופס הודעה לעובד. מכאן, שהתובעת יכלה לעתור כבר לפני שנה לבקשה להוספת סעד בגין האמור. יחד עם זה, באיזון שבין המחדל הדיוני של התובעת לבין האינטרס לנהל דיון יעיל, ממצה וענייני בבית הדין, תוך חידוד כל המחלוקות התלויות ועומדות נכון להיום בין הצדדים - אני סבורה כי בנסיבות העניין יש לאפשר את התיקון המבוקש, כך שמלוא המחלוקת תהיה פרושה לפני בית הדין.

7.אף לא מצאתי בתגובת הנתבעת טיעון לגבי פגיעה באיזו מזכויותיה המהותיות, למעט הטרחה הכרוכה בהתייחסות לכתב הגנה מתוקן ובהתמשכות נוספת של ההליכים הנגרמת כתוצאה מהתיקון. אלה נזקים הניתנים לפיצוי כספי. לכן, איני רואה כל טעם מדוע לא יותר התיקון.

8.אשר על כן, אני מתירה הגשת כתב התביעה המתוקן. יראו את הבקשה לתיקון התביעה כחלק מכתב התביעה, ולתביעה מתווסף סעד בגין אי מתן הודעה לעובד בסך 15,000 ש"ח.