ס"ע 1438-11-14 פלפלת בית הסטודנט בע"מ נ' GOITOM

לפני בקשה לגילוי ועיון במסמך ספציפי – אסמכתא בדבר מועדי שהייתו של המשיב (להלן – העובד) במתקן חולות.

1.עניינו של הליך זה בשאלת זכאותו של העובד לתשלום סכומים שונים בגין תקופת עבודתו אצל המבקשת (להלן – המעסיקה) וסיומה בחודש 9/14. בכתב התביעה נטען כי העובד סיים את העסקתו על רקע קבלת הודעה ביום 3.9.14 מרשות ההגירה לפיה הוא נדרש להתייצב במתקן הכליאה חולות עד ליום 29.9.14, ובהתאם לכך הודיע למעסיקה על סיום העסקתו. העובד טען כי בנסיבות אלה הוא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים.

2.בבקשה עותרת המעסיקה כי ינתן צו המורה לעובד להמציא "אישור על מועדי שהייתו במתקן חולות". המעסיקה טוענת כי למרות טענתו של העובד כי הוא נדרש להמצא במתקן חולות, הרי שהוא ממשיך לעבוד בפועל. המעסיקה טוענת כי האסמכתא בדבר מועדי ההתייצבות והשהייה במתקן הכליאה תשפוך אור על שאלת הרקע האמיתי לסיום ההעסקה, כמו גם על שאלת מהימנותו של העובד.

3.העובד מתנגד לבקשה. בתגובתו נטען כי מסמך כמבוקש כלל לא נמצא בידו ולכן אין מקום להורות על גילויו. עוד נטען כי ממילא אין בעובדת שהייתו הנטענת של העובד מחוץ למתקן הכליאה כדי להשליך על זכאותו לפיצויי פיטורים בנסיבות בהן קיבל דרישה להתייצבות במתקן, ובהעדר אשרת עבודה הנדרשת לצורך המשך עבודתו אצל המעסיקה.

לתגובה לא צורף תצהיר הנוגע להיעדר מסמך כמבוקש בידי העובד.

4.נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. לאמור: כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו הוא רלוונטי.

מכאן, שהשאלה העיקרית אותה יש לבחון בהכרעה בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלבנטיות. במסגרת הדיון ברלבנטיות המסמכים שמבוש גילויים יש לבחון, בין השאר, האם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי, כמו גם מהות הזיקה וחשיבות המסמכים להוכחת העילה או להפרכתה, ותרומתה לענייניות הדיון המשפטי ולקידומו (ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים – קלרק אבנצ'יק (28.3.2007)).

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי השאלה אם העובד אכן התייצב במתקן חולות מיד או בסמוך לקבלת ההודעה ולמועד התפטרותו היא שאלה רלוונטית בהליך זה. השאלות האם הדרישה להתייצב במתקן הכליאה היא העומדת ביסוד ההודעה בדבר סיום ההעסקה והאם אותה דרישה להתייצב במתקן הכליאה אכן קוימה בפועל – הן שאלות בעלות זיקה ממשית לטענות הצדדים בדבר הזכאות לפיצויי פיטורים.

לפיכך, אני מורה כי העובד יגיש הודעה לה יצורף תצהיר משלים ובו יפרט העובד מהן הפעולות בהן נקט לצורך השגת המסמך המבוקש.

בהודעה יציין העובד את עמדתו בדבר אפשרות מתן צו המופנה כלפי רשות ההגירה לגילוי מסמך כמבוקש.

לחילופין, אם העובד לא התייצב או לא שהה במתקן הכליאה, יציין כך בתצהירו, ובמקרה זה יתייתר הצורך במתן צו המופנה כלפי רשות ההגירה.