ס"ע 13049-02-12 יוחנן שפונגין נ' התותח אביזרי מיזוג ומזגנים 2003 (ד.ש) בע"מ ואח'

1.לפנינו תביעה לתשלום שכר עבודה, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, תמורת הודעה מוקדמת והפרשות לפנסיה ותביעה שכנגד לתשלום פיצוי בגין הפרת חוזה עבודה, גניבה, פגיעה במוניטין ובשם הטוב והשבת סכומים שהתקבלו ביתר.

הצדדים להליך

2.הנתבעת 1 – חברת התותח אביזרי מיזוג ומזגנים 2003 (ד.ש.) בע"מ (להלן: חברת התותח) הינה חברה בבעלות מר יצחק דאבוש, ששימש בתקופה הרלוונטית לתביעה כמנהל בה וכסמנכ"ל בנתבעת 2.

3.הנתבעת 2 והתובעת שכנגד – חברת ס.ת. פחחות מיזוג אויר בע"מ (להלן: חברת ס.ת.) סיימה פעילותה ביום 31.12.10.

4.אין חולק כי התובע והנתבע שכנגד (להלן: התובע) הועסק אצל חברת ס.ת. כמנהל מפעל מיום 14.10.10 ועד לסיום פעילותה ביום 31.12.10, כשהצדדים חלוקים באשר לשאלת המשך העסקתו של התובע.

טענות הצדדים

5.לטענת התובע, הוא עבד אצל חברת ס.ת. בשכר של 10,000 ש"ח נטו לחודש תוך שהוסכם כי יקבל מהחברה קטנוע שישמש אותו לצרכיו.

על פי הנטען, בסמוך ליום 1.1.2011, פנה אליו מר דאבוש והציע לו להמשיך ולעבוד עבור חברת התותח באותו תפקיד, התובע נתבקש לחתום על הסכם עבודה מול חברת התותח (צורף כנספח א' לכתב התביעה) ואושר לו להמשיך ולהשתמש בקטנוע שהועמד לרשותו על ידי חברת ס.ת.

לאחר חודש עבודה עבור חברת התותח ובקשות של התובע לקבל את הסכם העבודה עימה חתום, הודיע לו מר דאבוש על הפסקת עבודתו ללא כל הודעה מוקדמת וללא שימוע.

לאחר הודעת מר דאבוש על הפסקת העבודה, הפסיק התובע להגיע לעבודה ודרש לקבל את שכר העבודה עבור חודש ינואר 2011 אולם מר דאבוש סירב לשלם לו את השכר.

בנוסף, לטענת התובע, הוגשה נגדו תלונה למשטרה על גניבת הקטנוע על מנת להפעיל עליו לחץ להחזירו עוד טרם שולם לו שכר העבודה, תלונה שנסגרה בהיעדר ראיות.

התובע טען כי לאחר פיטוריו נאלץ להתחיל ולעבוד בחברה בבעלות אביו בשכר נמוך יותר של 7,500 ש"ח נטו בחודש.

לטענתו, מאחר והליך פיטוריו נעשה שלא כדין, מבלי לקיים בחינה עניינית ושיטתית טרם קבלת החלטת הפיטורים ותוך פגיעה בזכותו לעבוד, הוא זכאי לתשלום פיצויים בגובה ההפרש בין השכר שהשתכר אצל הנתבעות לבין השכר שהשתכר אצל אביו, בסך של 60,000 ש"ח (2,500 ש"ח X 24 חודשים).

בנוסף טען התובע לזכאותו לשכר עבודה בגין חודש ינואר 2011 בסך של 10,000 ש"ח נטו ולתמורת הודעה מוקדמת בסך של 5,000 ש"ח (שכר מחצית החודש).

מעבר לאמור, טען התובע כי לא הופרשו עבורו כספים לפנסיה ולקופת גמל ועל כן עתר לחייב את הנתבעות בהעברת הסכומים הנדרשים לקרן הפנסיה ולקופת הגמל.