ס"ע 12022-01-14 חביבאללה נ' מסיעי העמק מאיר לוי בע"מ

1.התיק הנדון עניינו במחלוקת האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין הנתבעת, וככל שהתשובה על כך היא בחיוב, מה גובה השכר המגיע לתובע בגין תקופת עבודתו והאם הוא זכאי להפרשי שכר וזכויות סוציאליות אחרות.

רקע עובדתי

2.הנתבעת הינה חברה להסעות, והתובע הינו רואה חשבון במקצועו אשר עוסק גם בתחום התיירות והטיולים. הקשר העסקי בין הצדדים נולד על רקע התקשרות בין הנתבעת לבין חברת הסעות נוספת בשם א.ע. הסעות והובלות עין מאהל (להלן: חברת א.ע. הסעות) במהלך שנת 2010 לרכישה משותפת של משאית ושימוש בה לצרכי הסעות או הובלות.

3.בסמוך לתקופה הרלוונטית, היה התובע עובד שכיר של חברת גראנד אוקיינוס (להלן: גראנד אוקיינוס) העוסקת אף היא בענף התיירות וההסעות. מן העדויות שהוצגו בפני בית הדין עולה כי התובע פעל הן עבור חברת א.ע. הובלות והן עבור גראנד אוקיינוס, כאשר לא הובהרה מתכונת ההתקשרות בינו לבין חברת א.ע. הובלות, אלא רק כי קרובי משפחתו של התובע הם מבעלי שתי החברות וכי התובע עסק בניהול החשבונות בגין פעילותה של המשאית המשותפת לנתבעת ולחברת א.ע. הובלות.

4.בשלהי שנת 2011 הגיש התובע בבית דין זה תביעה כנגד הנתבעת (תיק ס"ע 51847-11-11, להלן: התביעה הראשונה), במסגרתה טען כי עבד עבור הנתבעת מחודש ספטמבר 2010 ועד למועד פיטוריו בחודש מרץ 2011. עוד טען כי לא שולמה לו משכורתו החודשית בסך 6,600 ₪ נטו בגין אף אחד מחודשי העבודה, ולכן הוא זכאי לשכר כולל בסך 46,000 ₪, וכן לפדיון חופשה בסך 1,848 ₪ ותמורת הודעה מוקדמת בסך 6,600 ₪. סכום התביעה הכולל עמד על סך של 54,448 ₪.

5.בתחילת חודש מרץ 2012 הגישה הנתבעת תביעה כנגד מרכז קהילתי (מתנ"ס) עין מאהל (להלן: המתנ"ס) לתשלום חוב בסך 30,700 ₪ בגין שירותי הסעות שסופקו על ידי הנתבעת. תיק זה (תא"מ 5141-03-12) התנהל בבית משפט השלום בחיפה. המתנ"ס טען להגנתו כי ההתקשרות הייתה מול חברת א.ע. הסעות, אשר ביקשה ממנו להעביר את יתרת התשלומים בגין ההסעות לנתבעת. עוד טען המתנ"ס כי בגין יתרת החוב לחברת א.ע. הסעות, הכין המתנ"ס המחאה על שמה של הנתבעת אשר נמסרה לידי התובע על חשבון הזכויות אשר הגיעו לו לטענתו מהנתבעת. אין מחלוקת כי ההמחאה נפרעה על ידי התובע. מנגד, טענה הנתבעת כי התובע זייף את חתימתה על גבי ההמחאה לצורך פריעתה וכי לא התקיים קשר עסקי בינה לבין התובע.

6.ביום 25.3.12, זמן קצר לאחר שהוגשה התביעה האמורה של הנתבעת כנגד המתנ"ס, אמור היה להתקיים דיון מוקדם בתביעה הראשונה של התובע, בפני כב' השופט חיים ארמון. התובע והנתבעת לא התייצבו לדיון, והתביעה נמחקה.

7.בסופו של יום, תביעתה של הנתבעת כנגד המתנ"ס התקבלה, וביהמ"ש השלום קבע בפסק דינו מיום 9.12.13 כי המתנ"ס לא הוכיח כי ההמחאה שהוכנה על ידו הייתה בגין הסעות שביצעה חברת א.ע. הסעות, כי לא הוכח קשר עסקי בין התובע לבין הנתבעת אשר הצדיק את הסבת ההמחאה משם הנתבעת לשמו, ואף לא הוכח כי חתימתה של הנתבעת על הסבת ההמחאה הייתה אותנטית.

8.כחודש לאחר מכן, ינואר 2014, הגיש התובע את התביעה שבתיק הנדון, בגין אותה תקופת עבודתה נטענת (ספטמבר 2010 עד מרץ 2011), ובמסגרתה הוא דורש את אותן הזכויות הכספיות אך בקיזוז של 30,000 ₪ אותם קיבל לטענתו מהמתנ"ס על חשבון זכויותיו מעבודתו עבור הנתבעת.