ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
47147-02-10
19/06/2013
|
בפני השופט:
מעין צור
|
| - נגד - |
התובע:
ס.א.נ. ניקוי חול צבע ושיפוצים בע"מ
|
הנתבע:
1. ביטוליט (1986) בנין והנדסה בע"מ
2. אברהם שושני
|
|
החלטה
בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 25.1.11, ולביטולו של פסק הדין.
העובדות וההליכים
התובעת הגישה נגד הנתבעים תביעה בסך 397,585 ₪.
ביום 26.7.10 הגישו הנתבעים בקשה לחייב את התובעת להפקיד ערובה להוצאותיהם. בו ביום הוריתי על קבלת תגובה ותשובה לבקשה במועדים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). בהמשך נעתרתי לבקשת התובעת והארכתי את המועד להגשת תגובתה עד יום 1.12.10.
התובעת לא הגישה תגובה לבקשה, וביום 6.12.10 ניתנה החלטה על יסוד הבקשה בלבד, שבה הוריתי לתובעת להפקיד סכום של 15,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית להבטחת הוצאותיהם של הנתבעים עד יום 21.1.11, אחרת תדחה התביעה.
לאחר שהתובעת לא הפקידה את הערובה שנקבעה, ניתן ביום 25.1.11 פסק דין שבו הוריתי על דחיית התביעה.
למחרת, ביום 26.1.11, הגישה התובעת בקשה לביטול החלטתי מיום 6.12.10 בדבר חיובה בהפקדת ערובה. באותו יום ניתנה החלטה כדלקמן:
"1. הבקשה הוגשה לאחר שביום 25.1.11 ניתן פסק דין הדוחה את התביעה הואיל והערובה לא הופקדה.
2. בהתאם לתקנה 201 לתקנות סד"א, המועד להגשת בקשה לביטול החלטה על פי צד אחד הינו תוך 30 יום מיום המצאת ההחלטה. הבקשה לא הוגשה, איפוא, במועד.
3. לא מצאתי בבקשה כל הסבר לאי הגשת תגובה לבקשה להפקדת ערובה במועדים שנקבעו בהחלטות בית המשפט.
4. לפיכך אני דוחה את הבקשה."
ביום 21.3.13 הגישה התובעת בקשה זו להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין, ובקשה לביטול פסק הדין.
דיון והכרעה
הבקשה להארכת מועד:
תקנה 201 לתקנות קובעת:
"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ...".
בהתאם לאישור המסירה שבתיק בית המשפט, נמסר פסק הדין לתובעת ביום 1.2.11. הבקשה הוגשה, איפוא, למעלה משנתיים לאחר המועד הקבוע בתקנה 201 לתקנות.
תקנה 528 לתקנות, שעניינה סמכות בית המשפט להאריך מועדים, קובעת:
"מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".