סתוי ואח' נ' גולן ואח'

פסק דין

התביעה

1.בפניי מונחות תביעה ותביעה שכנגד כספיות.

2.התביעה העיקרית הינה תביעה כספית על סך 13,055 ₪, שהוגשה ע"י התובעים, שוכרים בשכירות לתקופה קצובה, כנגד הבעלים של המושכר, וזאת בגין החזר דמי שכירות לתקופה שבה נאלצו השוכרים, כך על-פי הנטען, לעזוב את המושכר עקב בעיית נזילות ורטיבות במושכר וכן עבור החזר כספי בגין הוצאות נלוות ששולמו ע"י השוכרים בתקופה בה הפסיקו להתגורר במושכר.

3.עניינה של התביעה שכנגד, הינה תביעה כספית בסך 30,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לבעלי הנכס, לטענתם, בעקבות רשלנות השוכרים שגרמה לבעיית ההצפה במושכר.

4.על-פי הנטען בכתב התביעה, בתאריך 02.06.2006 נערך ונחתם בין התובעים לבין הבעלים הקדומים של המושכר, רבקה ורונן מרגלית (להלן: "הבעלים הקודמים"), חוזה שכירות למשך שנה, לפיו שכרו התובעים בית ביישוב גן ניר, כאשר מועד הכניסה למושכר היה בתאריך 01.08.2006.

5.בין התובעים לבעלים הקודמים של המושכר הוסכם, כי לאור כוונת הבעלים למכור את הנכס, מוטלת חובה על הבעלים החדשים של הנכס לכבד את חוזה השכירות הקיים בין השוכרים לבין הבעלים הקודמים, דהיינו לאפשר את קיום השכירות עד למועד הקבוע בחוזה.

6.בתקופת השכירות הראשונה לא נמכר המושכר והחוזה בין הבעלים הקודמים לבין התובעים הוארך בשנה נוספת. בתקופה השכירות השנייה של הנכס וביום 19.11.2007 נמכר הבית לכפיר והדס גולן, הנתבעים בתביעה זו (להלן: "הבעלים החדשים" או "הנתבעים" או "המשכירים").

7.עוד נטען, כי הסכמה זו אף באה לידי ביטוי בחוזה המכירה עצמו. בין הבעלים הקודמים לבין הבעלים החדשים הוסכם, כי "הקונה מסכים לקנות את זכויותיו בדירה בכפוף לקיומו של חוזה השכירות" וכי "תנאי השכירות עומדים בעינם עד לתאריך 31.07.08".

8.הקונטרוברסיה בין הצדדים החלה עקב נזילה שארעה ביום 10.05.2008 בנכס המושכר. נטען, כי תחילה הסכימו הצדדים, כי בעקבות הנזילה אשר פגעה בקומה התחתונה של המושכר, יעברו השוכרים להתגורר בקומה העליונה של המושכר. בתקופה זו הודיעו הנתבעים לשוכרים, כי הם נדרשים להגיש הצעות מחיר לתיקון הנזק לחברת הביטוח המבטחת את הנכס המושכר, בכדי לקבל את אישורה להשתתפות וכיסוי עלויות התיקונים הנדרשים בנכס, ומשכך יימשכו התיקונים לתקופה בת חודש וחצי.

9.התובעים טענו, כי בעקבות ההצפה החלו קירות הבית להתפורר וחלק מהתקרה אף קרס ולכן הפכו המגורים במושכר לבלתי אפשריים מבחינה בטיחותית. עוד נטען, כי התיקונים שנערכו במושכר בעקבות הנזילה מנעו מהתובעים האפשרות להמשיך ולהתגורר בנכס ולעשות בו שימוש סביר לצורכי מגורים. אי-לכך, החליטו השוכרים בעצה אחת עם המשכירים לעזוב את המושכר ועברו להתגורר אצל הוריהם.

10.חרף המעבר לדיור חילופי, סירבו הנתבעים לדרישת התובעים להחזיר לידיהם את השיקים עבור דמי השכירות לחודשים יוני ויולי 2008 שבמהלכם התגוררו התובעים בדירה חלופית. יתרה מזו, הנתבעים אף דרשו מהתובעים לקצר את תקופת השכירות, דרישה אשר סורבה ע"י התובעים.

11.לטענת התובעים, הנתבעים אף הגדילו לעשות כאשר ערכו שיפוצים בנכס שאינם קשורים כלל ועיקר לבעיית הנזילה, אלא הרחיבו את השיפוצים באופן שכללו גם שיפוצים נוספים שכל מטרתם היא לשפר ולהטיב את מצב הדירה ולהכשירה למעבר ומגורי הנתבעים עצמם. על-פי הנטען, שיפוצים אלה נמשכו יתר על המידה זאת על חשבון תקופת השכירות של התובעים.

12.מכאן, תביעתם של השוכרים להחזר דמי השכירות בגין התקופה בה עזבו את המושכר והתגוררו בדיור חלופי בסך של 2,885 ₪.

עוד עתרו התובעים להחזר עלויות החזקת הדירה עבור התקופה בה הפסיקו התובעים להתגורר בדירה, כגון דמי ארנונה, אשפה, ועד מקומי, ועד אגודה, הוצאות חשמל, בסך כולל של 2,206.54 ₪. זאת לאור הטענה כי המושכר לא היה כשיר למגורים בתקופה זו בעקבות הנזילה שאירעה בו, כאמור.

כמו כן, עתרו התובעים לחיוב הנתבעים בסך נוסף של 4,160 ₪ עבור הוצאות נסיעה ממקום הדיור החילופי.

בנוסף טענו התובעים, כי הם זכאים להחזר הפרשי שער המטבע בעבור התקופה שבה התגוררו בנכס כפי שנקבע בחוזה השכירות. סכום זה עומד, לטענתם, על סך של 535 ₪.

עוד עתרו התובעים לקבלת פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

ההגנה והתביעה שכנגד

13.הנתבעים הכחישו מכל וכל את האמור בכתב התביעה והגישו ביחד עמו תביעה שכנגד. התובעים שכנגד טוענים, כי בעיית הרטיבות במושכר אירעה באשמתם של השוכרים כתוצאה מחימום יתר של דוד החימום, דבר שגרם להצפה ולנזקים שהתלוו לה. לטענתם, בעבר ארעה תקלה בדוד החימום שתוקנה ע"י אביו של התובע מס' 1 ולא על ידי בעל מקצוע, תיקון אשר בוצע בצורה רשלנית ולא מקצועית ובכך גרם לנזק. לתמיכה בטענתם, צירפו התובעים שכנגד אישור הבעלים הקודמים מיום 09.12.2008 (נ/5), כי האחריות לביצוע תיקון הדוד בוצעה ע"י הדייר. עוד נטען, כי השוכרים עזבו את המושכר ללא ידיעת המשכירים וללא תיאום עמם.