סרצי אלישע מכבסת לבנון נ' חב' החשמל תאגיד ממשלתי /ציבורי

פסק דין

הרקע העובדתי

1.עניינן של התביעה ושל התביעה שכנגד, צריכת חשמל על ידי התובעים/הנתבעים שכנגד, המפעילים מכבסה, שהינה מפעל חיוני מכוח חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967 והמספקת שירותי כביסה לבתי חולים ממשלתיים ולגופים ממשלתיים אחרים בהיקפים גדולים (להלן – המכבסה).

2.ביום 3.10.06 נבדקה מערכת מוני החשמל של המכבסה על ידי עובד הנתבעת/התובעת שכנגד (להלן – חברת החשמל), וכתוצאה מממצאי הבדיקה נשלחה למכבסה ביום 11.2.08, כעבור כשנה וחצי לאחר הבדיקה, דרישה לתשלום הפרשי צריכה בסכום של כ- 511,000 ₪ (להלן – הדרישה הראשונה).

3.בדרישה הראשונה, שהוצאה על ידי מחלקת החשבונות של חברת החשמל (נספח א' לכתב התביעה), נאמר כי תוצאות הבדיקה הראו שעקב תקלה טכנית בחיבור רשמו מוני החשמל רק 1/3 מתוך סך צריכת החשמל של המכבסה, וכי ביום 21.11.06 בוצע טיפול לתיקון חיבורי החשמל, וממועד זה רושמים מוני החשמל את מלוא הצריכה.

עוד נאמר בדרישה הראשונה, כי בעקבות הממצאים ערכה חברת החשמל חישוב הפרשי הצריכה לתקופה של 4 שנים (מיום 21.11.02 ועד 21.11.06), וזאת, בהתאם לאמות המידה שקבעה הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, לפי חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 (להלן –אמות המידה).

4.כעבור מספר חודשים, ביום 22.5.08, שלחה חברת החשמל למכבסה דרישה נוספת, הפעם על סכום של כ-1,141,000 ₪ להלן – הדרישה השנייה).

5.בדרישה השנייה, שהוצאה על ידי המחלקה המשפטית של חברת החשמל (נספח ב' לכתב התביעה), נאמר, כי במסגרת בחינת הנושא התברר כי הסיבה לאי רישום הצריכה באופן מלא הינה פעולה יזומה של שיבוש צריכת החשמל באופן בלתי חוקי על ידי המכבסה, ולא טעות בהתקנת המונה כאמור בדרישה הראשונה.

בנסיבות אלה, טענה חברת החשמל כי האירוע הינו אירוע של "שימוש בלתי חוקי בחשמל" כאמור באמות המידה, ועל כן חויבה המכבסה בשל הפרשי צריכה בתקופה שבין חודש מרץ 1997 ועד חודש נובמבר 2006.

המסגרת הנורמטיבית

6.אמות המידה הינן בגדר תקנות בנות פועל תחיקתי.

7.סעיף 13(א) לאמות המידה קובע, כי חשבון הצריכה יחושב על בסיס קריאת המונה בתקופת החשבון הרלבנטית, אולם במקרים המפורטים בסעיף קטן (ד) רשאית חברת החשמל לקבוע את התשלום על בסיס הערכת צריכה, כאמור בסעיף 14 לאמות המידה.

בסעיף 13(ד)(1) נקבע, כי ניתן לקבוע תשלום על בסיס הערכה אם "המונה הוסר או שלא רשם את מלוא צריכת החשמל כתוצאה מליקוי או מפגיעה בו".

8.סניף 14 לאמות המידה, שעניינו הערכת צריכה, קובע בסעיף קטן (א) כי הערכת הצריכה תיעשה על יסוד קריאת המונה בתיקון יחסי לפי אחוז הטעות או הליקוי של המונה.

סעיף קטן (ג), המתייחס לצריכה שלא כדין, קובע:

"במקרים של צריכת חשמל שלא כדין כאמור באמת מידה 16(צריכת חשמל שלא כדין) רשאי ספק השירות החיוני לבצע את הערכת הצריכה גם בהתבסס על רישום צריכת עבר של הצרכן במערכתהממוחשבת, מכשירי החשמל שבמקום הצרכנות או בחצרים, על פי רישומי מונה מחליף ו/או מבקר במידה שלא עומדים לרשותו התנאים לביצוע הערכות הצריכה כאמור בסעיפים 14(א) ו-14(ב) דלעיל".

9.סעיף 16 לאמות המידה, שעניינו צריכת חשמל שלא כדין, קובע בסעיף קטן (א) (3), בין יתר הסנקציות המותרות לחברת החשמל – גביית תשלומים נוספים כאמור בסעיף קטן (ב), אשר קובע:

"בנוסף על הקבוע בסעיף קטן 16(א)(3) דלעיל, בגין מקרה של שימוש שלא כדין ישלם הצרכן לספק השירות החיוני עלות חיוב בגין שימוש בלתי חוקי כקבוע בשורה 10 ללוח תעריפים 2-5.4".

על פי סעיף 16(ג) לאמות המידה, תקופת השימוש שלא כדין תהיה מהיום בו החלה צריכת החשמל שלא כדין ועד ליום בו נודע לחברת החשמל על כך.

10.סעיף 26 לאמות המידה, שעניינו סופיות חשבון החשמל, מקנה סמכות לחברת החשמל לתקן חשבון שנשלח לצרכן אם נתגלתה טעות בחשבון או שנתגלו עובדות חדשות המצביעות על צריכת חשמל שלא כדין (ראה סעיף 26(א)(2) לאמות המידה).