סרף נ' גביש שחם פיתוח ובניה בע"מ ואח'

החלטה

1.עניינה של החלטה זו בקשת הנתבעים להעברת ההליכים לדיון לפני מותב.

רקע

2.התובענות בהליכים שלפני הוגשו בחודש נובמבר 2011. התובע מס' 1 עותר לחייב את הנתבעים לשלם לו שכר עבודה בסך 46,400 ש"ח, והתובע מס' 2 עותר לחייבם בתשלום שכר עבודה בסך 35,600 ש"ח.

ביום 24/9/12 התקיים לפני דיון מוקדם, בסיומו ניתן צו גילוי ועיון במסמכים, ובית הדין הורה על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים. ביום 18/12/12 התקיים דיון מוקדם נוסף, שיוחד להשלמת ההליכים המוקדמים ולבירור המחלוקות בין הצדדים בדבר גילוי ועיון במסמכים ספציפיים. ביום 15/1/13 נעתר בית הדין לבקשת התובעים לתיקון כתב התביעה, והורה על צירוף הנתבע 3, כנתבע נוסף.

תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים הוגשו ביום 17/6/13, וישיבת ההוכחות נקבעה ליום 2/10/13. לבקשת הנתבעים, נדחתה ישיבת ההוכחות ליום 28/10/13, והוארך המועד להגשת תצהיריהם עד ליום 20/10/13.

הבקשה והתגובה

3.בבקשה שלפני, אשר הוגשה ביום 22/9/13, טענו הנתבעים כי לרשם בית הדין לעבודה אין סמכות עניינית לדון בתובענות. לפי הטענה, הוגש בתחילה כתב תביעה אחד, כאשר סכום התביעה הכולל עמד על סך 82,000 ש"ח, ולאחר מכן התביעה פוצלה באופן מלאכותי לשתי תובענות נפרדות אשר אוחד הדיון בהן. לטענת הנתבעים, אין לרשם בית הדין לעבודה סמכות לדון בהליך, בהתאם להודעת מנהל בתי המשפט מיום 24/3/13, לפיה סכום התובענות שבסמכותו של רשם בית הדין לעבודה הוא 43,600 ש"ח.

4.בתגובתם טענו התובעים כי הוראת החוק הרלוונטית לעניין תקרת הסכום בו מוסמך רשם בית הדין לעבודה לדון היא הוראת סעיף 27(ב)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

5.הנתבעים הגישו תשובתם לתגובה, אולם לא מצאתי בה ממש.

דיון והכרעה

6.סעיף 27 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 ("החוק") קובע את סמכויותיו של רשם בית הדין לעבודה ("הרשם"). סעיף 27(א) לחוק מחיל את הוראות חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 בעניין סמכויותיו ותפקידיו של רשם בבית הדין לעבודה, בתיאומים ובשינויים המתחייבים לפי העניין. סעיף 27(ב)(1) לחוק קובע, בעניינים המנויים בסעיף, סמכות עניינית מקבילה לרשם ולמותב בית הדין לעבודה. הוראה זו תוקנה בתיקון מס' 43 לחוק (פורסם ביום 1/4/12, ס"ח תשע"ב מס' 2350), והיא קובעת כדלקמן:

"בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שעניינן עצם הזכאות לקצבה, וכן בכל תובענה כספית אחרת שבין עובד למעבידו שעניינה הזכויות שהעובד זכאי להן עקב עבודתו, לפי חוק, הסכם קיבוצי, או לפי צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, המנויים בתוספת החמישית, ובלבד שסכום התובענה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, ..." (ההדגשה הוספה – מ.ש.ג.).

עינינו הרואות, תיקון מס' 43 לחוק הרחיב את סמכותו של הרשם לדון גם בכל תובענה כספית אחרת שבין עובד למעבידו, שעניינה הזכויות שהעובד זכאי להן מכוח חוק או צו הרחבה המנויים בתוספת החמישית לחוק. כמו כן, בתיקון לחוק הוגדל סכום התובענה המירבי לסכום של 50,000 ש"ח. מדברי ההסבר להצעת החוק ניתן ללמוד שתכלית התיקון היא יעילות הדיון וזירוז בירורן של תביעות המובאות בפני בית הדין האזורי לעבודה. עם זאת, למרות העובדה שהסמכות על פי סעיף 27(ב)(1) היא מקבילה לשופט ולרשם, בעלי הדין אינם יכולים לבחור את הערכאה שתדון בתביעה.

7.סעיף 27(ב1) לחוק קובע:

"שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב); תובענה לשכר עבודה או לקצבה או תובענה כספית אחרת כמשמעותה בסעיף קטן (ב) שהגדלת הסכום כאמור הוסיפה לסמכותו של רשם, וערב תחילתו של הצו היתה תלויה ועומדת לפני בית דין אזורי לעבודה, ולא החלו בשמיעת עדים, רשאי שופט של בית הדין להעבירה לדיון לפני רשם" (ההדגשה הוספה – מ.ש.ג.).

8.במקרה דנן, סכום כל אחת מהתביעות נמצא בתחום סמכותו של רשם. הנתבעים הפנו בבקשתם להודעת מנהל בתי המשפט מיום 24/3/13, אלא שהודעה זו אינה רלוונטית לענייננו, שכן התובענות הוגשו ונפתחו כתביעה כספית אחרת (הליך סכסוך עבודה - ס"ע), המצויה בסמכות עניינית מקבילה של רשם ושל מותב בית הדין, בהתאם להוראת הדין, היינו סעיף 27(ב)(1) לחוק.

9.בנסיבות בהן הוגשו התובענות באותו מועד, משמדובר בתובענות שעניינן זהה, וכנגד אותם נתבעים – אוחד הדיון בשתי התובענות. אולם מכאן ועד הטענה שמדובר בפיצול מלאכותי – רחוקה הדרך. אף אין לקבל את טענת הנתבעים שפעולת התובעים הינה ניצול לרעה של הליכי משפט. טענה זו מלכתחילה טוב היה שלא הייתה נטענת.

10.כאן המקום להעיר, כי על פי רישומי בית הדין, הנתבעת מס' 2, עורכת הדין מעיין בכר, מייצגת את הנתבעות 1 ו- 2. עם זאת, עיון בבקשה שלפני מעלה כי הבקשה הוגשה מטעם שלושת הנתבעים גם יחד. התשובה, לעומת זאת, הוגשה מטעם הנתבעות בלבד, ללא הנתבע מס' 3.

סוף דבר