סרסור נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול איסור מנהלי על שימוש ברכב אשר הוגשה בהתאם לס' 57ב לפקודת התעבורה.

הצדדים אינם חלוקים על כך כי ביום 23.01.11, בעקבות שימוע בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, החליט קצין המשטרה על השבתה מנהלית של רכב המבקש למשך 30 יום בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה ביודעין.

עיינתי בחומר החקירה ומצאתי ראיות לכאורה לכך שהנהג נהג ברכב בהיותו בפסילה, ומכיוון שגם המבקש עצמו הודה בפני כי נהג בפסילה, הריני קובע כי ישנם לראיות לכאורה.

אציין, כי מחומר החקירה עולות ראיות לכאורה לעבירות נוספות, חמורות לא פחות, אך לא מצאתי מקום לדון בם, לאור ההסכמה לגבי ראיות לכאורה לנהיגה בזמן פסילה.

עפ"י ס' 57ב(ב) לפקודת התעבורה, בית-המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

"(ב)

1.הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו.

2.מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה."

עפ"י ס' 57ב(ג):

"בית-משפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב."

שקלתי היטב את טיעוניו של המבקש, אין מחלוקת כי הרכב שייך למבקש, אשר לכאורה נהג ברכבו בזמן פסילה.

שקלתי גם את הטענות הנוגעות למצבם הרפואי של סבתו של הנהג, אחותו וכן טענות נוספות העולות מבקשתו, על המסמכים המצורפים אליה. לטעמי אין נפקות משפטית לטענות אלו. לעניין זה, הבאתי בחשבון גם את העובדה כי השבת הרכב לידי המבקש, שהנו בעל הרכב, פרושה השבת הרכב לידיו של מבצע העבירה ומצב זה אינו רצוי, לבטח לא בסמיכות למועד ביצוע העבירה לכאורה.

עוד אציין, כי בדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי המחוקק היה מודע לפגיעה הכלכלית ולפגיעה באורח החיים של בעל הרכב, פגיעות הנלוות לסנקציה של איסור השימוש ולמרות זאת הוטלה מגבלה זו כדי להילחם במתרחש בכבישים וכדי לוודא שבעל הרכב יעשה ככל שביכולתו כדי למנוע עבירות בעת השימוש ברכבו – במקרה זה המבקש שהוא בעל הרכב, הוא גם מבצע העבירה לכאורה, אין לו להלין אלא על עצמו.

בית המשפט סבור כי הפגיעה בהקשר זה, מוגבלת ל- 30 יום, הינה מידתית וסבירה ביחס לחומרת העבירה ונסיבותיה כפי שעולות מחומר החקירה.

לאור האמור מצאתי את החלטת הקצין סבירה.

אשר על כן, הבקשה לביטול איסור שימוש – נדחית.

זכות ערר כחוק.

המזכירות תיידע את הצדדים טלפונית בהחלטה ותשלח החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ב' אדר א תשע"א, 06 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.