סרוסי נ' לפנסיה ותגמולים א.ש בע"מ

החלטה

לפני בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית.

התביעה הוגשה כתביעה קטנה בבית המשפט לתביעות קטנות, ובה טוען התובע כי הנתבעת חייבת לו כספים שהופרשו לזכותו בקרן פנסיה "מקפת", בעת שעבד בחברת עמידר בשנים 1969-1973. התובע תובע את יתרת הכספים שנצברו לזכותו בקרן וכן הוא מבקש לפצותו על עוגמת הנפש שגרמה לו הנתבעת עת פנה אליה בעניין זה.

הנתבעת טוענת בבקשתה כי על פי סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן "חוק בית הדין לעבודה"), הסמכות לדון בתובענות של חברים נגד קופות גמל, אשר נובעות מהחברות בקופות, מסורה באופן ייחודי לבית הדין האזורי לעבודה.

הנתבעת טוענת כי היא "קופת גמל", כהגדרת מונח זה בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, התובע הגיש את תביעתו נגדה כחבר בקופת הגמל ותביעתו נובעת מחברותו בקופה. על כן, הסמכות לדון בתביעה מסורה באופן ייחודי לבית הדין האזורי לעבודה.

התובע מבקש לדחות את הבקשה ולהותיר את התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות. לטענתו, אין מדובר במחלוקת שעניינה יחסי עובד מעביד אלא במחלוקת כספית בלבד, על סכום הכסף המגיע לו מהנתבעת.

עוד טוען התובע כי בדף ההסבר של הנהלת בתי המשפט ביחס לתביעות קטנות, תחת הכותרת "את מי אפשר לתבוע", מצוין כי "יש להקפיד שהנתבע יהיה אישיות משפטית". לטענת התובע, הואיל והנתבעת היא חברה בע"מ, בית המשפט לתביעות קטנות מוסמך לדון בתביעה.

הנתבעת, בתשובתה לטענות התובע, טוענת כי סמכות בית הדין לעבודה, על פי סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, איננה מוגבלת אך ורק לתביעות הנוגעות ליחסי עובד מעביד. עוד טוענת הנתבעת כי על בית המשפט לשים לנגד עיניו את כוונת המחוקק לרכז את משפט העבודה ואת תחום הביטחון הסוציאלי, ובכלל זה – סכסוכים של עמית מול קופת גמל, תחת טריבונל אחד ויחיד הלוא הוא בית הדין לעבודה, לו מומחיות מובהקת בתחומים אלו.

דיון והכרעה

סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה קובע, כי לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון ב-

"תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד".

למען הסדר הטוב והואיל והתובע איננו מיוצג על ידי עו"ד יובהר, כי המשמעות של המונח "סמכות ייחודית" הינה, שבאותן תביעות המקיימות את התנאים הקבועים בסעיף 24(א)(3) לחוק, מוסמך אך ורק בית הדין האזורי לעבודה לדון.

עוד יובהר, כי ככל שמתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, כי אז רק בית הדין האזורי לעבודה מוסמך לדון בתביעה, וזאת גם אם התובע, כמו במקרה דנן, איננו עובד של הנתבעת ואף אם יחסי עובד-מעביד בינו לבין המעביד (עמידר) הסתיימו זה מכבר.

ומן הכלל אל הפרט:

בתביעה נשוא ענייננו מתקיימים כל התנאים הקבועים בסעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה:

ראשית - מדובר בתביעה של חבר נגד קופת גמל: הנתבעת הינה "קופת גמל" כהגדרת מונח זה בחוק הגנת השכר, והתובע תובע אותה כחבר בקופה.

שנית - התביעה נובעת מחברותו של התובע בקופה - מדובר, כאמור, בתביעה לתשלום כספים שנצברו לטענת התובע בקופת הגמל, במסגרת חברותו של התובע באותה קופה, עת עבד בחברת עמידר.

התובע אמנם מוסיף ותובע גם פיצוי על עוגמת נפש שנגרמה לו, לטענתו, עקב אופן הטיפול של הנתבעת בפניותיו, אולם סעד זה נתבע כסעד לוואי בלבד לסעד העיקרי – תשלום יתרת הכספים בקופה, כאשר התובע מאשר בתגובתו לבקשה כי "הנושא הוא אך ורק עניין כספי", וממילא גם הסעד שעניינו עוגמת נפש לא היה נולד אלמלא חברותו של התובע בקופה.

הפרשנות שמייחס התובע לדברי ההסבר של הנהלת בתי המשפט לתובעים בתביעות קטנות, אין לקבלה. בדברי ההסבר מונחה התובע להקפיד על כך שהנתבע יהיה אישיות משפטית, כלומר אדם או תאגיד. אין בכך כדי לקבוע דבר בעניין סמכות בית המשפט לתביעות קטנות לדון בתביעה, ודאי שאין בכך כדי לומר שבית המשפט לתביעות קטנות מוסמך לדון בכל תביעה נגד אדם או תאגיד.

על יסוד האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל. יחד עם זאת והואיל והתביעה מצויה בסמכותו של בית משפט אחר, אינני נעתרת לבקשה לסילוק התביעה על הסף ועל פי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, מועבר הדיון בתביעה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת.