סרוסי נ' מנורה בע"מ - חברה לבטוח ואח'

החלטה

לפני בקשה מטעם התובעים לחתימה על פסיקתא.

דין הבקשה להידחות.

ככלל, הוראת החיקוק המתייחסת לחתימה על פסיקתא בנמצא בתקנה 198 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: התקסד"א) שקובעת: "על סמך החלטה שניתנה מותר לערוך פסיקתה, שתכיל את מספר התיק, שמות בעלי הדין ומענם, הסעד או ההכרעה האחרת שניתנו בעניין הנדון וצו בדבר הוצאות המשפט, הפסיקתה יכול שתהא ערוכה לפי טופס 16 ויחתום עליה שופט או רשם, תאריך שימוע ההחלטה הוא התאריך לפסיקתא" .

לעניין פרשנותה של תקנה 198 לתקסד"א ר' ספרו של כבוד השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שביעית (סיגא תשס"ג) עמוד 270.

הפסיקה קבעה בשורה של החלטות, כי הפסיקתא "אינה אלא תמצית של החלטה שניתנה, המפרשת את ההכרעה ללא נימוקים" (ר' ד"ר יואל זוסמן "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית (ירושלים, 1995), בעריכת ד"ר שלמה לוין) ע' 523 ) וכי "הפסיקתא איננה חי הנושא את עצמו, אלא סמוכה להחלטה או פסק דין שניתנו, והיא נערכת על פיהם" (ע"א 6449/97 עמיר טמשה נ' אורי עדן, דינים עליון, כרך נג, 470) – ציטוט מתוך ע"א (ת"א) 2945/00 בנק לאומי סניף שטמפפר נ' קרן מאיר בע"מ ואח', תק מח 2004 (2) 6595.

בענייננו, הצדק עם ב"כ הנתבעים הפסיקתא שהוגשה מטעם התובע אינה עולה בקנה אחד עם האמור בפסק הדין אשר ניתן, ואין כל מקום להוסיף לפסיקתא את רכיב ההוצאות אליהן התייחס ב"כ התובע בפסיקתא.

במאמר מוסגר אציין כי היה על ב"כ התובע להגיש בקשה לאישור הוצאות אליהן הוא טוען.

עוד יצוין כי בניגוד לטענת הנתבעים, הגשת ערעור אינה מונעת חתימה על פסיקתא, שכן היחס בין הערעור לפסק הדין הינו כיחס בין הערעור לפסיקתא.

מכל האמור אין בידי להיעתר לבקשה.

ניתנה היום, כ"ה אדר תש"ע, 11 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.