סרוסי ואח' נ' מדינת ישראל

פסק-דין משלים לענין העונש

1.בשנים 2002 – 2004 היו המערערים 1 ו- 2 (להלן: "המערערים") מנהלי-תיקי השקעות בניירות ערך. המערערת 3 (להלן: "אורנית" או "המערערת") היתה חברה פרטית, אשר נוסדה ביום 6.4.1994 ומטרתה היתה ניהול תיקי-השקעות בניירות ערך בארץ ובחו"ל. המערערים בשנים הנ"ל החזיקו בכל מניותיה, שימשו כמנהליה, והם אשר פעלו בחשבונותיה עבור לקוחות. במועדים הרלוונטיים היתה אורנית חתומה על הסכם לפתיחת חשבון השקעות בניירות ערך במנורה גאון בית השקעות בע"מ (להלן: "מנורה") וכן בהראל בית השקעות (להלן: "הראל"). הן במנורה והן בהראל, היו המערערים מיופי הכוח ומורשי החתימה.

2. כתב האישום המקורי בתיק זה הוגש בשנת 2006 וכתב-אישום מתוקן, אשר הוגש ביום 13.5.07 הוגש נגד המערערים וכן נגד אדם נוסף, הרצל אורשלימי (להלן: "אורשלימי"), אשר עסק במועדים הרלוונטיים לכתב האישום במסחר בניירות ערך עבור עצמו וכן עבד כ"נער שליח" עבור המערערים. אורשלימי פתח חשבון השקעות במנורה (להלן: "חשבון מנורה") וחשבון השקעות בהראל שוקי הון בע"מ (להלן: "חשבון הראל") לניהול עצמי של השקעותיו. בנוסף, החזיק אורשלימי בחשבון השקעות בבנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן: "חשבון מזרחי").

ביום 2.7.09 הוגש כתב-אישום מתוקן בשנית - הוא כתב האישום נשוא פסק הדין בענייננו - נגד המערערים 1 - 3 בלבד (להלן: "כתב האישום"). כתב האישום ייחס למערערים ביצוע 71 עיסקאות בארבעה ניירות ערך שונים, בשנים 2002 - 2004, תוך ביצוע עבירות תרמית בניירות ערך. העבירות הן לפי סעיף 54(א)(1) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן: "החוק") - הנעת או ניסיון להנעת אדם לעשות עיסקה בנייר ערך תוך עשיית מצג כוזב, וכן לפי סעיף 54(א)(2) לחוק - השפעה בדרכי-תרמית על תנודות השער של נייר ערך, לרבות סיוע לאורשלימי לביצוע עבירות אלה.

3.המערערים הואשמו בשני סוגים של פעילות אסורה: א) פעולות שנעשו עם, עבור או מול אורשלימי (עיסקאות כאלה כונו בהכרעת הדין "עיסקאות אורשלימי"); ב) פעולות שנעשו בשם לקוחות או בחשבון הנוסטרו של אורנית או בחשבון המפצל, וזאת ללא קשר לאורשלימי (עיסקאות כאלה כונו בהכרעת הדין "עיסקאות הלקוחות").

כדי להבהיר - חשבון הנוסטרו, הכוונה לחשבון הבנק שבו מנהלת אורנית את פעילותה שלה בניירות ערך. בחשבון זה לא יכולה אורנית לבצע פעולות עבור הלקוחות. חשבון מפצל – חשבון מרכז של החברה (אורנית) באמצעותו מבוצעות פעולות בניירות ערך עבור מספר חשבונות המנוהלים על-ידי החברה. לחשבון המפצל מקושרים חשבונות הלקוחות המנוהלים על-ידי החברה. בסוף יום המסחר מפוצלות העיסקאות שבוצעו באמצעות החשבון המפצל לחשבונות הלקוחות שעבורם בוצעו.

4.על-פי כתב האישום, המעשים בוצעו בדרך של מתן פקודות באמצעות מחשבים, מחדרי מסחר של המערערים, כאשר הפעולות המיוחסות למערערים בוצעו בחלקן בחשבונות של לקוחות המערערים, שנתנו להם יפוי כוח לשמש כמנהלי-תיקים בחשבונותיהם, בחלקן בחשבונו של אורשלימי, ובחלקן בחשבון המערערת.

התרמיות שיוחסו למערערים היו משני סוגים: תרמית שעניינה העלאת שערים (או מניעת ירידות שערים) בעיסקאות עצמיות או מתואמות, ותרמית שעניינה יצירת מצג שווא של מסחר, ללא השפעה מהותית על השער, ויצירת מחזור מלאכותי, אף זאת בעיסקאות עצמיות ומתואמות.

5.על-פי הנטען, פעלו המערערים בשיתוף פעולה ובתיאום ביניהם במסחר בניירות ערך, כדי להשפיע על שער ניירות הערך, ולשם כך פעלו בשתי דרכים: יצרו רושם כוזב של מסחר ער באמצעות מסחר עצמי - העלאת שערי ניירות הערך של החברות ומימוש עליות השערים לאחר-מכן; ביצעו עיסקאות עצמיות ומתואמות בין חשבונות הבנק, שמטרתן היתה יצירת מצג שווא של מסחר בניירות הערך הללו, ללא השפעה מהותית על שערי ניירות הערך. בכך יצרו שער מלאכותי ומחזור מלאכותי וכן מצג שווא של פעילות תקינה בניירות הערך, במסחר בין צדדים בלתי-תלויים, והכל כדי להניע את הציבור לרכוש את ניירות הערך של החברות ולסייע למערערים במכירת אחזקותיהם. המערערים, כך לפי הנטען, השפיעו במישרין על שערי ניירות הערך וגרמו להעלאת שעריהם או לכך ששעריהם לא ירדו. המערערים ביצעו את כל הפעילות בחשבונות לקוחותיהם ובחשבונות המערערת. אורשלימי ביצע את כל הפעולות בחשבונותיו, למעט הפעילות בחשבונו במנורה בשנים 2002 - 2003, אשר בוצעה על-ידי המערערים.

6.אורשלימי הודה במיוחס לו, הורשע ודינו נגזר ביום 8.2.09. על אורשלימי הוטלו 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 18,000 ₪. בדיעבד, מהווה גזר-דינו של אורשלימי אחד הנימוקים החשובים בערעור שבפנינו, ועל-כך בהמשך.

7. לאחר שמיעת ראיות, לרבות משפט זוטא, הורשעו המערערים 1 ו- 2 והמערערת ב- 39 עבירות תרמית – חלקן לפי סעיף 54(א)(1) לחוק, חלקן לפי סעיף 54(א)(2) לחוק וחלקן לפי שני הסעיפים יחד, וכן ב- 26 עבירות סיוע לביצוע תרמית. המערערים זוכו מביצוע עבירה לגבי 28 עיסקאות בהן הואשמו. המערערת הורשעה בביצוע 23 עבירות תרמית וזוכתה מעבירה לגבי עיסקה אחת.

8.בגזר-דין מפורט ומנומק הטיל בית-משפט קמא על המערערים 1 ו- 2 את העונשים הבאים:

20 חודשי מאסר בפועל;

קנס בסך 45,000 ₪ שישולם ב-20 תשלומים או 4 חודשי מאסר תמורתו;

מאסר מותנה של 6 חודשים למשך 3 שנים.

על המערערת 3 הושת עונש של קנס בסך 10,000 ₪ שישולם ב- 10 תשלומים.

9.הערעור שבפנינו הוגש מלכתחילה הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. בתום שמיעה ממושכת ביותר (ראה פסק הדין החלקי מיום 7.5.12), חזרו בהם המערערים כולם מהערעור על הכרעת הדין ונותר בעינו הערעור על העונש בלבד.

10.על אלה עמד בית-משפט קמא בגזר הדין:

א.לעבירות התרמית בניירות ערך חומרה יתרה בשל פגיעתן הרעה בשוק ההון בכללותו. שוק ההון מהווה נדבך הכרחי ביצירת משק מפותח והפגיעה בו כמוה כפגיעה בכלכלת המדינה באופן כללי, ומכאן החשיבות בשמירה עליו מפני המבקשים לפגוע בו. לענין זה ציטטה כב' השופטת קמא מדבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"פ 11476/04 מדינת ישראל נ' חברת השקעות דיסקונט (להלן: "ענין דסק"ש"):

"במדינה המבוססת על כלכלה חופשית נודעת חשיבות רבה לפיתוח שוק ניירות הערך ... הנורמות שנקבעו בדיני ניירות ערך נועדו ליצור מערכת כללי התנהגות בשוק ההון, אשר יבטיחו הגינות ושקיפות מלאים בהצעת ניירות ערך לציבור ובמסחר בהם".